נדלן בנייה דירה
צילום: ביזפורטל

הברזל והאלומיניום בשפל: האם זה ישפיע על מחירי הדירות?

בחודשים האחרונים חלק מתשומות הבנייה - שמשקלם בעלות הכוללת של מחירי הדירות לא קטן - ירדו בעשרות אחוזים, כך עולה מבדיקה של  פלטפורמת הבינה המלאכותית של ARK TRADE, שסורקת ומנתחת סוגי סחורות ומוצרים
אלכסנדר כץ | (9)

רק בשנה האחרונה עלו מחירי הדירות בכמעט 16%, ואחד הגורמים המשמעותיים בזינוק במחירי הדירות החדשות למשל הוא הזינוק במחירי תשומות הבנייה - כל אותם אלמנטים הקשורים לבנייתן של דירות חדשות. אבל האם הירידות במחירי הסחורות וההובלה בשבועות האחרונים, יתבטא גם בירידה במחירי הדירות?

 

מסקירה של חברת ARK TRADE שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית לביצוע מסחר בינ"ל בכל סוגי הסחורות והמוצרים, עולה כי לאחר זינוק של עשרות אחוזים במהלך השנה, חלה כעת ירידה משמעותית במחירי סחורות המשמשות לבנייה ולתשתיות. מחירי הברזל, האלומיניום והנחושת אפילו נמוכים כיום ממחירם בתחילת השנה. יחד עם זאת, על פי הערכת הבינה המלאכותית עליה מבוססת פלטפורמת המסחר הדיגיטלית של החברה, בטווח הקרוב מחירו של הברזל המהווה חומר גלם מרכזי בענף הבנייה, ימשיך להיות רגיש לשינויים כתוצאה מההשלכות של המשברים העולמיים.

 

מוטות הברזל הם אחד המרכיבים המרכזיים בענף הבניה ומשמשים, בין השאר, להכנת רשתות כבסיס ליציקת רצפות ותקרות וכלונסאות לייצוב המבנה. עיקר המסחר בברזל מתבצע בסין ומחירו עמד בתחילת 2022 על 686 דולר לטון. בהמשך זינק לשיא של 770 דולר לטון בתחילת מאי, והשבוע עומד על סביב 581 דולר, נמוך בכ-25% מהשיא ובכ-16% מתחילת השנה.

 

ב-ARK TRADE שהוקמה על ידי היזמת הסדרתית אורית שיפמן, מעריכים כי על רקע החשש שהתעורר במהלך השנה מבעיות באספקת ברזל והצפי לעליות המחיר, יבואני ברזל בעולם ובישראל, הזמינו כמויות גדולות מהנדרש, ויש להם מלאים גדולים ולכן אינם ממהרים לבצע הזמנות חדשות.

 

במקביל, החשש מהאטה עולמית וכניסה למיתון, הביאו אף הם לירידה בהיקפי הביקושים וההזמנות החדשות. החשש מאינפלציה עולמית והעלאות הריבית, כמו גם ממיתון והאטה עולמית בביקוש לנדל"ן, צפויה להשפיע בצורה משמעותית על מחירי הברזל בטווח הקרוב. כ-32% מהשינוי במחיר הברזל בטווח הקרוב יושפע מפרמטר זה.

 

האלומיניום, המשמש בישראל לבניה, תשתיות ולעבודות גמר, רשם גם הוא תנודתיות חדה במחיר. בתחילת השנה נסחר טון אלומיניום ברמה של 2,840 דולר. במרץ כבר זינק בכ-35% לשיא של 3,850 דולר. בהמשך רשם ירידות של כ-36% לרמה של 2,451 דולר לטון כיום. ההסבר, על פי ARK TRADE, נעוץ בסין - היצרנית והצרכנית הגדולה בעולם של אלומיניום. עם יציאת המדינה מסגרי הקורונה, מפעלי ייצור האלומיניום בסין חזרו לתפוקה מלאה, אולם הביקוש החלש בסין לאלומיניום המשמש לתשתיות חשמל, לנדל"ן ולתעשיית הרכב במדינה, גרם להצפה של השוק באלומיניום ולירידות החדות במחירו.

 

ואילו הנחושת משמשת בין היתר כחומר גלם לתשתיות החשמל. בתחילת השנה מחירה עמד על 4.42 דולר לפאונד. בתחילת מרץ נרשם שיא שנתי של 4.93 דולר, וכיום היא עומדת על 3.35 דולר לפאונד - ירידה של 32%. הסיבה היא חזרתו לפעילות מלאה של המכרה הגדול ביותר לכריית נחושת בפרו, שהשפיע על ירידת המחיר.

 

גם בגזרת לוח עץ (1,000 פיט) לבנייה, חל זינוק ואז צניחה. בתחילת השנה נסחר ב-1,112 דולר, בהמשך זינק לשיא של 1,462 בתחילת מאי, ולמרות ביקוש חזק לדירות בארה"ב בה משמש העץ חומר גלם משמעותי בענף הבניה, מחירו צנח ב-60% לרמה של 585 דולר.

 

הפלטפורמה הדיגיטלית של ARK TRADE סורקת באמצעות בינה מלאכותית ומנתחת בזמן אמת כמות גדולה של מקורות מידע המשפיעים על מחירי הסחורות השונים וזמינותם בשוק, כגון נתונים פיננסיים, חדשות, רשתות חברתית, שינויי מזג אוויר, מחיר המוצר, השפעת משברים עולמיים, התחממות גלובאלית, השפעות הקורונה במדינות השונות, שינויים פוליטיים, משברים פנים מדינתיים ובינלאומיים ועוד. שנת 2022 התאפיינה, כך על פי החברה, בהשפעות חדות של פרמטר "משברים עולמיים" על מחירי הסחורות, כגון המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והאינפלציה העולמית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בכר 21/10/2022 09:08
    הגב לתגובה זו
    אם בתקופה הזאת המדד היה אמיתי והמדד היה דו כיווני אז הקבלנים היו ממציאים פטנט אחר לדפוק את הקונים , הדרך היחידה היא לתקוע אותם עם הפרויקטים שלא נמכרו וישלמו את ההנחות לבנקים.
  • 8.
    אלון גלובל מטל 29/07/2022 21:59
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מייצרת תחושה של רמאות ,ניתן להכנס ולצפות בנתונים אמיתיים זה נגיש לכולם אם האלומיניום הגיע ל 3500 דולר בשיא ועשיו הוא 2400 דולר ראוי לציין שהעליה התחילה מ 1400 דולר ! סתם לגרום לעניין...אבל לדייק בבקשה !
  • 7.
    חיים 29/07/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    כבר חדשיים שמחרי חומרי הגלם לבניה צונחים והמדד עולה איך לא יודע מחירי הברזל בצניחה גם העץ הבלוקים וכו גם מחיר הבטון ירד בחודש יוני איך יכול להיות שמדד תשומות בניה עולה כל חודש איך
  • 6.
    חיים 29/07/2022 12:00
    הגב לתגובה זו
    נו באמת מחירי תשומות בניה יורדים הלמס מעופף כאילו המדדים נקבעו מראש רק עולים וכבר כתבתי בחודש שעבר כי יש ירידת מחירים במוצרי הבניה אך הלמס בשלו אולי נתוני סקר שגויים והקבלנים הם יורידו מחירים נו באמת
  • 5.
    משה 29/07/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    בלמס כנראה חושבים אחרת ראו מדד תשומות בניה על פי כתבה זו מדד תשומות הבניה היה במינוס אני לא יודע מי טועה כל גוף שיבדוק את עצמו
  • 4.
    אני 28/07/2022 10:53
    הגב לתגובה זו
    ד"א פה איבדם אותיע"פ הערכת הבינה המלאכותית שעליה מבוססת הפלטפורמה.... מחיר הברזל...ימשיך להיות רגיש לשינויים כתוצאה משברים עולמיים".ואוו זו הינה מלאכותית ממש ממש מתקדמת!
  • 3.
    אזרח 28/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    הם לא יורידו מחירים בפרט לברזל .
  • 2.
    המדד מהונדס, הוא לא יכול לרדת (ל"ת)
    שי 27/07/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל יישאר אצל הקבלנים,שימשיכו לבכות ויידאגו שהדור הצעיר,המוכשר והאיכותי יחפש רילוקיישן. (ל"ת)
    יוסף 27/07/2022 10:55
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."