חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ

גזית גלוב פותחת קניון בשבדיה בהשקעה של 120 מיליון אירו

סיטיקון, חברת בת של גזית גלוב הודיעה על פתיחת מרכז קניות -Molndal Galleria בגוטנברג, שבדיה. המרכז כולל 24 אלף מ"ר להשכרה ויותר מ-65 חנויות
גיא עיני |

גזית גלוב המחזיקה ב-47.6% בחברת הבת הפינית, סיטיקון, הודיעה על פתיחתו של Molndal Galleria, מרכז קניות עירוני במטרופולין גוטנבורג, המטרופולין השני בגודלו בשבדיה המונה כ- 580 אלף איש.

הנכס פותח בהשקעה של 120 מיליון אירו והוא המרכז המסחרי הראשון להיפתח בעיר מזה 12 שנים. המרכז בעל שטח להשכרה של כ- 24 אלף מ"ר וכולל למעלה מ- 65 חנויות, בתי קפה ומסעדות.

בקומה השנייה בנכס נמצאת הכניסה הישירה למסוף התחבורה השני בגודלו באזור המחובר לרכבת, לרכבת הקלה ולאוטובוסים.

האוכלוסייה ב-3 ק"מ מסביב לנכס מונה כ- 45 אלף איש ולאחרונה נוספו כ-600 יחידות דיור וכ-50 אלף מ"ר משרדים בסמוך לנכס, ובסה"כ צפויים להיבנות עוד כ-6,000 יחידות וכ-100 אלף מ"ר משרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

וכך נוצר צוואר בקבוק אצל העירייה בשנה-שנתיים האחרונות ובמקביל החלו המחירים לרדת, והיזמים רוצים לצאת מהעסקאות. גם הבנקים לוחצים ומשנים את ההסכם באופן לגיטימי כמובן - הם יוצאים לדרך עם מימון רק תחת תנאים מסוימים של רווח ורווחיות  הם לוקחים מרווח ביטחון משמעותי אבל כשהמחירים יורדים - המרווח נעלם. 

חברות ההתחדשות מחפשות מימון אחר, אבל הוא יקר מאוד וגורם בעצם לשחיקה נוספת ברווחיות. מעגל קסמים שיתאזן לבסוף השאלה מהם מחירי הדירות באיזון, ומה התמורות שיקבלו הדיירים. 

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

 בעוד שברמות מחירים גבוהות אלה עדיין יכולים לייצר רווח נאה, בשוק הנוכחי, שבו התמחור התחיל לספוג לחץ, הסיכוי לרווחיות משמעותית הצטמצם. היזמים רואים היום שחריגות בעלויות – אפילו קלות יחסית – יכולות למחוק את שולי הרווח הצפויים מראש.

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

נתניה קריית נורדאו שניאור
צילום: Evolve media

כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?

על מחירי הדירות בנתניה, בת ים ופתח תקווה

רן קידר |


מחירי הדירות בתל אביב בקצב ירידה שנתי של כ-9% - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר, בערים הסובבות הירידה קצת נמוכה. מרגישים את זה גם במעגלים קצת מרוחקים יותר. בדקנו הפעם עסקאות אחרונות בפתח תקווה, נתניה ובת ים.  

פתח תקווה

ברחוב ברוריה 8, דירת 4.5 חדרים, 111.9 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־3.15 מיליון שקל
(28.2 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב בייליס 20, דירת 4 חדרים, 86 מ"ר, קומה שישית, נמכרה ב־2.76 מיליון שקל
(32.1 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב הרב צבי יהודה 7, דירת 5 חדרים, 115.1 מ"ר, קומה רביעית, נמכרה ב־3.37 מיליון שקל
(29.3 אלף ש"ח למ"ר).

ברחוב י"ז הבנים 7, דירת 3.5 חדרים, 74.8 מ"ר, קומה שלישית, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל
(29.1 אלף ש"ח למ"ר).