דירה עם מרפסת
צילום: איציק יצחקי

בניית מרפסת - כל השאלות והתשובות

כמה עולה מרפסת? על סוגי מרפסות, על אישורים שאתם צריכים לקבל כדי לבנות מרפסת ובכמה זה משביח את ערך הדירה?

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה מרפסת

מה צריך כדי לקבל אישור לבניית מרפסת?


כדי לבנות מרפסת, יש צורך בקבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ההיתר ניתן על בסיס תוכנית בנייה מפורטת שמתארת את גודל המרפסת, חומרי הבנייה והשפעות אפשריות על הסביבה. בנוסף, אם מדובר בבניין משותף, ייתכן שיהיה צורך באישור רוב הדיירים.


האם אני חייב לקבל אישור מהשכנים כדי להוסיף מרפסת?


כן, ברוב המקרים חייבים רוב של 75% מהדיירים בבניין, בהתאם לחוק המקרקעין. אם המרפסת חורגת לשטח הרכוש המשותף או משנה את החזית של הבניין, ייתכן שיהיה צורך בהסכמה רחבה יותר. במקרים מסוימים, התנגדויות של שכנים יכולות למנוע את הבנייה, במיוחד אם נטען שהמרפסת תגרום לפגיעה בפרטיות, רעש, או חסימת נוף ואור.


אם קיבלתי היתר בנייה מהוועדה המקומית, אני יכול לבנות בלי אישור השכנים?


לא בהכרח. היתר בנייה ניתן על-ידי העירייה או הוועדה המקומית לתכנון, אך הוא לא מחליף את הצורך בהסכמת הדיירים בבניין משותף. אם החוק מחייב רוב מסוים של דיירים (למשל 75%), לא ניתן להתחיל בבנייה בלי להשיג את הרוב הזה.


כמה זמן לוקח תהליך קבלת ההיתר לבניית מרפסת?


התהליך יכול להימשך בין חצי שנה לשנתיים, תלוי בקצב העבודה של הוועדה המקומית, היקף ההתנגדויות האפשריות, והתיאום מול הדיירים. שלבים עיקריים כוללים:


הכנת תוכניות הנדסיות ואדריכליות

הגשת הבקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה

קבלת אישור ראשוני ובדיקות נוספות

תיאום מול השכנים והשגת הרוב הדרוש

קבלת היתר בנייה סופי


מה קורה אם השכנים מתנגדים לבניית המרפסת?


אם השכנים מתנגדים לבנייה, ניתן לפנות למפקחת על המקרקעין ולבקש את התערבותה. אם תצליח להוכיח שההתנגדות אינה סבירה (למשל אם מטרתה רק להפריע לך ללא סיבה מוצדקת), ייתכן שהמפקחת תאשר את הבנייה. עם זאת, אם יש נימוקים ענייניים כמו מטרדי רעש, פרטיות, חסימת אור או נוף, בית המשפט עשוי לתמוך בשכנים ולמנוע את הפרויקט.


האם כל דייר בבניין יכול לבנות מרפסת?


לא בהכרח. תלוי האם יש זכויות בנייה שאושרו לתוספות כאלה בבניין, ואם הבניין מאפשר חיזוקים הנדסיים מתאימים. גם אם הדירה שלך ממוקמת במקום שמאפשר בניית מרפסת, עדיין ייתכן שיהיה צורך בהסכמות נוספות בהתאם לחוק ולתקנון הבניין.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מהן העלויות של הוספת מרפסת?


העלות תלויה בגודל המרפסת, החומרים שבהם משתמשים, והצורך בהיתרים. באופן כללי, טווח המחירים הוא:


תכנון ואגרות בנייה: 15,000–30,000 ש"ח

בנייה בפועל: 50,000–150,000 ש"ח, תלוי בגודל ובחומרים

חיזוקים הנדסיים והוספת עמודים (אם צריך): 20,000–50,000 ש"ח

תשלום למפקח בנייה / מהנדס: 5,000–15,000 ש"ח

האם יש מסים שצריך לשלם על בניית מרפסת?


כן, תוספת מרפסת יכולה לגרור היטל השבחה, שהוא מס שהעירייה גובה בשל עליית ערך הנכס. בנוסף, לאחר הבנייה, ייתכן שהארנונה שלך תתייקר בגלל הגדלת שטח הדירה.


האם אפשר לסגור מרפסת קיימת ולהפוך אותה לחדר?


כן, אבל זה מחייב קבלת היתר בנייה נפרד. ברוב המקרים, הוועדה המקומית מתנגדת לסגירת מרפסות, במיוחד בבניינים ישנים שבהם המרפסת נחשבת חלק מאיזון אור ואוויר בבניין. אם המרפסת חורגת מגבולות הדירה לרכוש המשותף, ייתכן שגם כאן יידרש אישור של רוב הדיירים.


מה ההבדל בין מרפסת תלויה למרפסת סטנדרטית?


מרפסת תלויה – מרפסת שבולטת מהבניין, נתמכת על ידי קונסטרוקציה חיצונית, ולא נשענת על עמודים. מתאימה בעיקר לבניינים ישנים שבהם אין אפשרות להוסיף מרפסות סטנדרטיות.

מרפסת סטנדרטית – מרפסת שנבנית כחלק מהבניין, עם עמודים תומכים המחוברים לקרקע.

האם בניית מרפסת מעלה את ערך הדירה?


בהחלט. מרפסת שמש יכולה להעלות את ערך הדירה ב-5% עד 15%, תלוי במיקום הדירה ובגודל המרפסת. באזורים עירוניים שבהם קשה למצוא דירות עם שטח חיצוני, מרפסת היא יתרון משמעותי מבחינת שווי השוק.


האם מותר לי לבנות מרפסת באופן עצמאי בלי היתר?


לא. בניית מרפסת ללא היתר היא עבירה פלילית, ויכולה להוביל לקנסות, צו הריסה, ואפילו תביעה משפטית מצד העירייה או השכנים. במקרה של בנייה ללא היתר, העירייה עלולה לחייב אותך לפרק את המרפסת על חשבונך.


מה קורה אם דייר אחד בנה מרפסת – האם לאחרים יש זכות לבנות גם?


כן, לפי חוק המקרקעין, אם דייר אחד בבניין קיבל אישור לבנות מרפסת, שאר הדיירים יכולים לדרוש את אותה הזכות, כל עוד הם עומדים בתנאים ההנדסיים והחוקיים. כלומר, אם ועד הבית או הוועדה המקומית אישרו את הבנייה לאחד הדיירים, סביר להניח ששאר הדיירים יוכלו לדרוש אישור דומה.


מהם החסרונות של בניית מרפסת?


עלות גבוהה – בנייה והיתרים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

תלות בהסכמות – אם השכנים מתנגדים, זה עלול להיות תהליך ממושך.

שינויים בנראות הבניין – עלולים לפגוע בערך הדירות של אחרים.

מטרדים אפשריים – רעש, פרטיות מופחתת, והגדלת חשיפה לרוח וגשם.

האם אפשר להוסיף מרפסת לדירה בבניין לשימור?


זה תלוי במדיניות הרשות המקומית. בבניינים לשימור יש מגבלות מחמירות מאוד, וצריך לקבל אישור מהוועדה לשימור מבנים. בחלק מהמקרים, ניתן לבנות מרפסת פנימית שאינה משנה את חזית הבניין, אך לרוב קשה מאוד להשיג היתר כזה.


האם אפשר למכור דירה עם מרפסת שנבנתה ללא היתר?


תיאורטית כן, אבל זה עלול להקשות מאוד על המכירה. רוכשים רבים נרתעים מלקנות דירה עם חריגות בנייה, מאחר שהעירייה עלולה לחייב את הקונה להרוס את המרפסת. בנוסף, בנקים עשויים לסרב לתת משכנתא על דירה עם חריגות בנייה משמעותיות



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 15/02/2025 06:59
    הגב לתגובה זו
    שחצנות רגילהכל מה שרציתם לדעתאי אפשר לכתובבניית מרפסת תשובות ושאלות ומחמת הצניעות להשמיט את המילה כל מהמבטיח לעיתון שזה אפילו לא קמצוץ מהמידע הנדרש והחשוב בנושא
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.