דירה עם מרפסת
צילום: איציק יצחקי

בניית מרפסת - כל השאלות והתשובות

כמה עולה מרפסת? על סוגי מרפסות, על אישורים שאתם צריכים לקבל כדי לבנות מרפסת ובכמה זה משביח את ערך הדירה?

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה מרפסת

מה צריך כדי לקבל אישור לבניית מרפסת?


כדי לבנות מרפסת, יש צורך בקבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ההיתר ניתן על בסיס תוכנית בנייה מפורטת שמתארת את גודל המרפסת, חומרי הבנייה והשפעות אפשריות על הסביבה. בנוסף, אם מדובר בבניין משותף, ייתכן שיהיה צורך באישור רוב הדיירים.


האם אני חייב לקבל אישור מהשכנים כדי להוסיף מרפסת?


כן, ברוב המקרים חייבים רוב של 75% מהדיירים בבניין, בהתאם לחוק המקרקעין. אם המרפסת חורגת לשטח הרכוש המשותף או משנה את החזית של הבניין, ייתכן שיהיה צורך בהסכמה רחבה יותר. במקרים מסוימים, התנגדויות של שכנים יכולות למנוע את הבנייה, במיוחד אם נטען שהמרפסת תגרום לפגיעה בפרטיות, רעש, או חסימת נוף ואור.


אם קיבלתי היתר בנייה מהוועדה המקומית, אני יכול לבנות בלי אישור השכנים?


לא בהכרח. היתר בנייה ניתן על-ידי העירייה או הוועדה המקומית לתכנון, אך הוא לא מחליף את הצורך בהסכמת הדיירים בבניין משותף. אם החוק מחייב רוב מסוים של דיירים (למשל 75%), לא ניתן להתחיל בבנייה בלי להשיג את הרוב הזה.


כמה זמן לוקח תהליך קבלת ההיתר לבניית מרפסת?


התהליך יכול להימשך בין חצי שנה לשנתיים, תלוי בקצב העבודה של הוועדה המקומית, היקף ההתנגדויות האפשריות, והתיאום מול הדיירים. שלבים עיקריים כוללים:


הכנת תוכניות הנדסיות ואדריכליות

הגשת הבקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה

קבלת אישור ראשוני ובדיקות נוספות

תיאום מול השכנים והשגת הרוב הדרוש

קבלת היתר בנייה סופי


מה קורה אם השכנים מתנגדים לבניית המרפסת?


אם השכנים מתנגדים לבנייה, ניתן לפנות למפקחת על המקרקעין ולבקש את התערבותה. אם תצליח להוכיח שההתנגדות אינה סבירה (למשל אם מטרתה רק להפריע לך ללא סיבה מוצדקת), ייתכן שהמפקחת תאשר את הבנייה. עם זאת, אם יש נימוקים ענייניים כמו מטרדי רעש, פרטיות, חסימת אור או נוף, בית המשפט עשוי לתמוך בשכנים ולמנוע את הפרויקט.


האם כל דייר בבניין יכול לבנות מרפסת?


לא בהכרח. תלוי האם יש זכויות בנייה שאושרו לתוספות כאלה בבניין, ואם הבניין מאפשר חיזוקים הנדסיים מתאימים. גם אם הדירה שלך ממוקמת במקום שמאפשר בניית מרפסת, עדיין ייתכן שיהיה צורך בהסכמות נוספות בהתאם לחוק ולתקנון הבניין.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מהן העלויות של הוספת מרפסת?


העלות תלויה בגודל המרפסת, החומרים שבהם משתמשים, והצורך בהיתרים. באופן כללי, טווח המחירים הוא:


תכנון ואגרות בנייה: 15,000–30,000 ש"ח

בנייה בפועל: 50,000–150,000 ש"ח, תלוי בגודל ובחומרים

חיזוקים הנדסיים והוספת עמודים (אם צריך): 20,000–50,000 ש"ח

תשלום למפקח בנייה / מהנדס: 5,000–15,000 ש"ח

האם יש מסים שצריך לשלם על בניית מרפסת?


כן, תוספת מרפסת יכולה לגרור היטל השבחה, שהוא מס שהעירייה גובה בשל עליית ערך הנכס. בנוסף, לאחר הבנייה, ייתכן שהארנונה שלך תתייקר בגלל הגדלת שטח הדירה.


האם אפשר לסגור מרפסת קיימת ולהפוך אותה לחדר?


כן, אבל זה מחייב קבלת היתר בנייה נפרד. ברוב המקרים, הוועדה המקומית מתנגדת לסגירת מרפסות, במיוחד בבניינים ישנים שבהם המרפסת נחשבת חלק מאיזון אור ואוויר בבניין. אם המרפסת חורגת מגבולות הדירה לרכוש המשותף, ייתכן שגם כאן יידרש אישור של רוב הדיירים.


מה ההבדל בין מרפסת תלויה למרפסת סטנדרטית?


מרפסת תלויה – מרפסת שבולטת מהבניין, נתמכת על ידי קונסטרוקציה חיצונית, ולא נשענת על עמודים. מתאימה בעיקר לבניינים ישנים שבהם אין אפשרות להוסיף מרפסות סטנדרטיות.

מרפסת סטנדרטית – מרפסת שנבנית כחלק מהבניין, עם עמודים תומכים המחוברים לקרקע.

האם בניית מרפסת מעלה את ערך הדירה?


בהחלט. מרפסת שמש יכולה להעלות את ערך הדירה ב-5% עד 15%, תלוי במיקום הדירה ובגודל המרפסת. באזורים עירוניים שבהם קשה למצוא דירות עם שטח חיצוני, מרפסת היא יתרון משמעותי מבחינת שווי השוק.


האם מותר לי לבנות מרפסת באופן עצמאי בלי היתר?


לא. בניית מרפסת ללא היתר היא עבירה פלילית, ויכולה להוביל לקנסות, צו הריסה, ואפילו תביעה משפטית מצד העירייה או השכנים. במקרה של בנייה ללא היתר, העירייה עלולה לחייב אותך לפרק את המרפסת על חשבונך.


מה קורה אם דייר אחד בנה מרפסת – האם לאחרים יש זכות לבנות גם?


כן, לפי חוק המקרקעין, אם דייר אחד בבניין קיבל אישור לבנות מרפסת, שאר הדיירים יכולים לדרוש את אותה הזכות, כל עוד הם עומדים בתנאים ההנדסיים והחוקיים. כלומר, אם ועד הבית או הוועדה המקומית אישרו את הבנייה לאחד הדיירים, סביר להניח ששאר הדיירים יוכלו לדרוש אישור דומה.


מהם החסרונות של בניית מרפסת?


עלות גבוהה – בנייה והיתרים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

תלות בהסכמות – אם השכנים מתנגדים, זה עלול להיות תהליך ממושך.

שינויים בנראות הבניין – עלולים לפגוע בערך הדירות של אחרים.

מטרדים אפשריים – רעש, פרטיות מופחתת, והגדלת חשיפה לרוח וגשם.

האם אפשר להוסיף מרפסת לדירה בבניין לשימור?


זה תלוי במדיניות הרשות המקומית. בבניינים לשימור יש מגבלות מחמירות מאוד, וצריך לקבל אישור מהוועדה לשימור מבנים. בחלק מהמקרים, ניתן לבנות מרפסת פנימית שאינה משנה את חזית הבניין, אך לרוב קשה מאוד להשיג היתר כזה.


האם אפשר למכור דירה עם מרפסת שנבנתה ללא היתר?


תיאורטית כן, אבל זה עלול להקשות מאוד על המכירה. רוכשים רבים נרתעים מלקנות דירה עם חריגות בנייה, מאחר שהעירייה עלולה לחייב את הקונה להרוס את המרפסת. בנוסף, בנקים עשויים לסרב לתת משכנתא על דירה עם חריגות בנייה משמעותיות



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 15/02/2025 06:59
    הגב לתגובה זו
    שחצנות רגילהכל מה שרציתם לדעתאי אפשר לכתובבניית מרפסת תשובות ושאלות ומחמת הצניעות להשמיט את המילה כל מהמבטיח לעיתון שזה אפילו לא קמצוץ מהמידע הנדרש והחשוב בנושא
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.