הבורסה מתייבשת? תראו לאן הזרים הציבור 5 מיליארד שקלים השנה - והזרם נמשך גם בשבוע החולף

יוסי פינק | (4)

הציבור ממשיך להזרים כסף לבורסה בת"א. בשבוע החולף נרשמו ירידות של כ-0.5% במדדי המניות המרכזיים בת"א אבל הדבר לא הרתיע את הציבור. קרנות הנאמנות המסורתיות רשמו בסיכום שבועי גיוסים של עוד 420 מיליון שקלים כאשר מתחילת החודש הגיוסים כבר מסתכמים ב-1.68 מיליארד שקלים, כך לפי נתונים שריכז מורן צביק, מנהלי קשרי יועצים במיטב-דש.

עם זאת, כסף ממשיך לצאת מקרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרני - וזאת ברקע לאזהרות מצד בנק ישראל ועוד מספר גופי השקעה גדולים שלאחרונה העלו טענות כי קיימת בועה באפיק זה. פדיונות של 123 מיליון שקלים נרשמו בקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בשבוע החולף (למרות עליות שערים במדדי האג"חים הקונצרנים) ובסיכום חודשי הפדיונות באפיק זה מסתכמים ב-340 מיליון שקלים. 

שער הכניסה של הציבור: קרנות אג"ח כללי ממשיכות להוביל את הגיוסים עם כניסת כספים בהיקף של 300 מיליון שקלים בשבוע החולף וסה"כ 1.23 מיליארד שקלים מתחילת החודש. מתחילת השנה אפיק זה כבר סופר גיוסים של 12.8 מיליארד שקלים. בקצב הזה.

הכוכב של 2017: אפיק נוסף שממשיך להראות גיוסים ערים למרות התנודתיות הגוברת הוא הקרנות המנייתיות. אמנם המעו"ף השיל 0.5% בשבוע החולף ומדד ת"א 90 מצוי בתוך תיקון ואיבד כמעט 7% בחודשיים, אבל בסיכום השבוע החולף גייסו קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות עוד 193 מיליון שקלים ובסיכום חודשי הגיוסים מגיעים ל-635 מיליון שקלים. כלומר  נראה שגם התשואות הגרועות בקרנות הללו בחודש יוני לא הרתיעו את הציבור שממיך להזרים כספים לאפיקי הסיכון. 

מתחילת השנה מסתכמים הגיוסים בקרנות המנייתיות בכמעט 5 מיליארד שקלים, מדובר בגיוס השנתי הגבוה ביותר בקרנות המנייתיות כנראה אי פעם, ואנחנו רק 7 חודשים מתחילת השנה. כך לדוגמה, ב-2014 שהייתה שנת שיא בקרנות הנאמנות המסורתיות מאז 2009 עם גיוס כולל של 33.5 מיליארד שקלים  גויסו בקרנות המנייתיות 3.5 מיליארד שקלים בלבד (מול גיוסים של מעל 18 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח כללי). 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אור אדום 30/07/2017 14:33
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זה מסמן אם לא TOP אז לפחות חולשה ברורה של השוק.
  • 2.
    תורידו את המס ל 5% שרמוטות במקום לגנוב מאתמול 25% (ל"ת)
    תום 30/07/2017 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 30/07/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
    מחיריהן יורדים כמעט כל הזמן. הגיוסים לא מתבטאים בעליות מחירים. מי מוכר כל כך הרבה מניות, עד שהגיוסים לא משפיעים עליו כלל?
  • אלי 30/07/2017 14:55
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר יבין סוף סוף שצריךלהוריד את המס כולם בורחים ומשקיעים בחול
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.