זהב או כסף?
ה-"מרוץ לזהב של 2020" מתחיל להלחיץ אפילו את חסידי ההשקעה במתכות יקרות (זהב, כסף, פלטניום וכו'). מתחילת השנה, קרן הסל על זהב (GLD) עלתה כ-30% וקרן הסל המקבילה על כסף (SLV) עלתה כ- 60%. התשואות היפות באות על רקע משבר הקורונה, והתגובה העולמית המקיפה שכוללת מדיניות מרחיבה (גירעון תקציבי, הדפסת כסף, וחובות לאומיים תופחים), המונהגת על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים.
זהב או כסף?
ההשקעה המהירה והפשוטה ביותר במתכות יקרות (Precious Metals), הינה כאמור דרך קרנות סל (ETF). כידוע, מדובר על השקעה מיוחדת שלא לומר אלטרנטיבית בנכסים דוממים, שאינם צומחים (במובן העסקי), אינם מחלקים דיבידנדים (בשונה ממניות או נדל"ן), עם עלויות אחסון מוגדלות (0.5%-0.4% לשנה), ורמת תנודתיות גבוהה מהרגיל. חלק גדול מהמשקיעים נוהרים אל עבר המתכות היקרות במטרה לגוון את תיק ההשקעות ומתוך חיפוש אחר הגנה מסוימת מפני אינפלציה (שחיקת כוח הקניה של המטבע), היחלשות הדולר, משבר בשוק ההון או קריסת המערכת הפיננסית; כל אחד מהם בנפרד או בשילובים שונים. אבל בעוד רוב המשקיעים אינם מבדילים בין האפיקים השונים, ראוי לשים לב למאפיינים הייחודיים של כסף (Silver) לעומת זהב (Gold).
נזילות
שוק הזהב הרבה יותר רחב ועמוק משוק הכסף. במונחי שווי שוק כולל, שוק הזהב הינו פי 5 משוק הכסף. היינו, שוק הכסף הרבה פחות נזיל. בהקשר זה, נזילות מבטאת את היכולת לקנות או למכור את הנכס הפיננסי ללא שינוי משמעותי במחיר. אז במקרה של מכירה מהירה של משקיע ענק (כמו למשל קרן הסל של כסף SLV), מחיר הכסף צפוי לרדת הרבה יותר, ממכירה מקבילה בשוק הזהב.
תנודתיות
כתוצאה, מחיר הכסף הינו תנודתי הרבה יותר ממחיר הזהב. תנודתיות הינה מדד לרמת הסיכון, או בצורה אחרת: רמת תנודתיות גבוהה - מבטאת הסתברות גבוהה יותר להפסד משמעותי יותר בהשקעה. במקביל לכך - הסתברות גבוהה יותר לרווחיות משמעותית יותר בהשקעה; סיכון ותשואה הולכים יד ביד. יש לכך סיבות שונות: כאמור - השווקים הסוחרים בכסף קטנים לאין שיעור משווקי הזהב, והיצע הכסף יותר קשיח מזהב (כסף הינו תוצר לוואי של כריית מתכות אחרות כמו נחושת ועופרת). התנודתיות הרבה של כסף הינה ברכה מרובה בעליות שערים וקללה ממשית בירידות שערים. מי שעוקב אחר מחיר הכסף מתחילת השנה ראה איך במהלך מרץ 2020 (בתחילת משבר הקורונה; כשהדולר היה בשיאו) מחיר הכסף צנח בכ- 30% ביחס לתחילת השנה. כאמור, למרות הירידה החדה במרץ, הביקושים המוגברים הובילו מאז לעליות שערים ממשיות, שאפילו מגמדות את התשואות היפות של זהב.
- השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
- מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחזור העסקי
אבל ההבדל הגדול בין כסף לזהב נעוץ במחזור העסקי ובהשפעתו על הביקוש לכסף. לעומת הזהב (שכולל שימושים תעשייתיים קטנים ולא ממשיים), מעל מחצית הביקוש לכסף נובע משימושים תעשייתיים קלאסיים כמו אלקטרוניקה, ציוד רפואי, וייצור חשמל סולארי. התוצאה הינה שמחיר הכסף פחות מושפע מביקושים פיננסיים של משקיעים ויותר מקושר למצב הכלכלי ולמחזור העסקי. היינו, הכסף כמתכת יקרה נותן הגנה דומה לזהב (פיזור סיכונים; אינפלציה, הדולר, משבר פיננסי וכו') עם תוספת ייחודית של השקעה אסטרטגית שייתכן ותרוויח גם במקרה של התאוששות מהירה ומיוחלת בכלכלה העולמית. חזרה מהירה לשגרה, יכולה להוביל לביקושים מוגברים וחדשים לכסף כסחורה תעשייתית קלאסית. לעומת הכסף, הביקוש העיקרי והמרכזי לזהב היה ונותר ביקוש פיננסי של משקיעים שחוששים מחוסר הוודאות.
יחס זהב לכסף
לא ניתן לדבר על זהב וכסף, מבלי להתייחס ליחס הנפוץ: זהב לכסף (Gold to Silver Ratio). מדובר על יחס של שני מחירים של נכסים - מחיר הזהב חלקי מחיר הכסף. השימוש ביחס זה נובע מההנחה המוטעית שמדובר על שתי מתכות יקרות שמאוד דומות, וכי השינוי ביחס מבטא עד כמה נכס אחד יקר או זול יותר ביחס לנכס האחר. אם מחיר אונקיית זהב הינו כ-2,000 דולר ומחיר אונקיית כסף הינו כ-30 דולר, אז יחס זהב לכסף הינו בסביבות 70. אם נספר שבעבר הלא רחוק (למשל במרץ 2020) יחס הזהב לכסף היה מעל 100, אזי הירידה מאזור ה-100 לסביבות ה-70 מבטא הוזלה יחסית של מחיר הזהב או ייקור יחסי של מחיר הכסף, או שניהם. משקיעים מסוימים שחושבים שאין הבדל מהותי בין כסף לזהב יכולים להסיק בטעות שהזהב עדיף על הכסף. אבל הם טועים ובגדול; כי ההנחה שאין הבדלי השקעה מהותיים בין כסף לזהב - אינו נכון! כפי שראינו, ישנם הבדלים גדולים בנזילות, בתנודתיות ובקשר עם הפעילות הכלכלית והמחזור העסקי. שימוש ביחס זהב לכסף, יוביל משקיעים רבים להחלטות מעוותות.
אז להשקיע בכסף?
הזהב היה מאז ומעולם האפיק המועדף על ידי רוב המשקיעים בתקופות של ריבית אפסית עד שלילית, ציפיות לעליות מחירים (אינפלציה), היחלשות הדולר והחשש מקריסה בשוק המניות. זה בוודאי נכון למשבר הקורונה הנוכחי הכולל רמת חוסר וודאות גבוהה מאוד והשקעות מאסיביות בזהב. התוצאה הינה עליית מחירים רחבה ומהירה בכל המתכות היקרות. משקיע שמאמין בהשקעה זו, במרכיב הספקולטיבי של תיק ההשקעות שלו (עד 10% לכל היותר), צריך לשקול פיזור סיכונים פנימי ומעבר של חלק מהחשיפה מזהב לכסף. זאת, מתוך הבנה טובה של הסיכויים והסיכונים הייחודיים הגלומים בהשקעה בכסף.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 2.בוריס 26/08/2020 13:55הגב לתגובה זוזאת ספקולציה ,לא ניתן להעריך את המחיר ,גלגול חוזים פוגע בתשואה ,אבל נכון לעכשיו קשה למצוא משהו אטרקטיבי להגנה על אינפלציה
- 1.מוני 26/08/2020 11:48הגב לתגובה זוחייבים להגן על התיק מפני הטרלול של הפד, וזה או זהב או ביטקוין. אז אולי זהב לא נותן דיבידנד והמחיר שלו טס, אבל לפחות הוא פיזי והוכיח את עצמו לאורך אלפי שנות מסחר. מי שלא מאמין בזהב או כסף שיקנה ביטקוין. מזומן לא שווה יותר מנייר
- בהחלט צודק הכי טוב זהב וכסף בימים האלה (ל"ת)מושה 26/08/2020 12:22הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
