בעיית הפנסיה אצל נשים: מה הגורמים לסכומים הנמוכים?
יום האשה הבינלאומי שחל אתמול הביא אותנו להתמקד בבעיית הפנסיה דווקא אצל הנשים. אם נחקור לעומק את סוגיית הפנסיה לנשים, נראה כי קיימות שלוש סיבות אובייקטיביות המאפיינות את אוכלוסיית הנשים וסיבה נוספת סוביקטיבית הגורמות לכך שנשים יגיעו בדרך כלל לגיל פרישה עם פנסיה נמוכה משמעותית מהפנסיה שמגיע איתה גבר. ננסה לסקור את הסיבות הללו ואת הדרכים להתמודדות עימן.
תוחלת החיים של נשים
תוחלת החיים בכל העולם המערבי נמצאת במגמת עלייה, מגמה זו בולטת בעיקר אצל נשים אשר חיות בממוצע זמן ארוך יותר מגברים. תוחלת חיים ארוכה משמעה זמן רב יותר לדאוג לפנסיה, ולפיכך, קיים שוני מהותי בין מקדם הקיצבה לפנסיה של נשים למקדם הקיצבה של גברים. כך למשל אם בגיל 67 עומד מקדם הקיצבה לגבר על 197.8, לאשה באותו גיל יעמוד מקדם הקיצבה על 205.4.
המשמעות היא שגבר שצבר מיליון שקלים יקבל קיצבה של 5,057 ש' לכל החיים, אשה שצברה אותו סכום תקבל קיצבה של 4,868 ש'. ההפרש נראה זניח וזה אמנם כך, אם זו היתה הבעיה היחידה.
גיל הפרישה של נשים
הבעיה הולכת ומסתבכת עקב העובדה כי גיל הפרישה המוכר לגבר עומד על גיל 67 וגיל הפרישה לאשה עומד על 62 ועולה בהתמדה עד גיל 64. לעובדה זו כמה השפעות. הראשונה, פסיכולוגית. כאשר מכוונים ציבור שלם לגיל פרישה, הן הנשים והן ציבור המעסיקים מכוון להעסקת נשים לגיל הזה. עקב עובדה זו יוצא כי נשים יצאו לפנסיה בגיל מוקדם יותר, יצברו פחות כסף וכמובן שמקדם הקיצבה שלהם יהיה נמוך יותר.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוגמא שלפנינו גריעת 3 שנים מגיל הפרישה לגיל 64 משנה את המקדם ל-215.6. מובן כי עובדה זו מקטינה גם את הסכום הצבור. אם נניח שאת מיליון השקלים האישה חסכה עד גיל 64 תקטן הקיצבה שלה ל-4,638 ש'.
היקף התעסוקה של נשים
נתון אוביקטיבי נוסף פועל לרעת הנשים, והוא היקף התעסוקה האמיתי שלהן. ברור כי עקב סיבות סוביקטיביות זמן העבודה האמיתי של הנשים נמוך יותר. בחברה המנסה להיות שיויונית, אנו עדיין רואים כי מצופה מהאישה לטפל בילדיה וכי פעמים רבות היא נאלצת להקטין את היקף משרתה ולהתפשר על סוג משרתה, ועל כן ההנחות כי אישה תצבור אותו סכום כמו גבר אינה קרובה למציאות ופעמים רבות מוצאת עצמן הנשים עם צבירה נמוכה בהרבה מצד אחד ומקדם קיצבה גבוה מצד שני.
אוריינות פיננסית של נשים
בסקר שנערך בקרב קבוצות מיקוד נשאלו נשים עם מי הן מתייעצות לפני היציאה לפנסיה. רובן אמרו חד משמעית כי הבעל מטפל בעובדה זו והן סומכות על החלטותיו לחלוטין. התשובה אצל גברים היתה שונה, ומעטים הגברים שאמרו כי הן יתיעצו עם הנשים טרום ההחלטה לגבי הפנסיה.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
קיימת חשיבות עליונה לגרום לאוריינות פיננסית, בעיקר אצל נשים. ההבנה כי הן אלו שצריכות לדאוג לפנסיה שלהן, ימנע מהן למשוך כספים מהתוכניות הפנסיוניות במהלך הדרך, יגרום להן לדרוש קרנות השתלמות מהמעסיק שלהן, להתיעץ עם אנשי מקצוע טרום מימוש כספים פנסיונים, להכיר את חקיקת מס ההכנסה אשר מאפשרת הפקדה וקבלת הטבות מס כעמית עצמאי למכשירים פנסיונים ועוד.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 2.מומחה 09/03/2015 15:14הגב לתגובה זומאמר חשוב מאד שמציף בעיות אקוטיות וחשובות שאינן מקבלות דגש ביום יום.
- 1.בנושא גיל הפרישה הייתי מתחלף עם נשים בלי לחשוב (ל"ת)חייבים להשוות הגיל 09/03/2015 10:41הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
