המפלגה הזוכה בבחירות ביוון, מפלגת הסיריזה, חרתה על דיגלה את ההתנגדות למדיניות הצנע האירופאית ופתיחת הסכמי הסיוע. מדוע, על אף שיש אמת בדבריה, היא תיאלץ לסגת מהדרישות?

נתחיל בעובדות

כלכלת יוון נקלעה למשבר בשל התלות הגבוהה שלה בענף התיירות כמו גם עקב ניהול לא נכון של התקציב. כאשר החל המשבר הכלכלי העולמי, התיירות פסקה והכלכלה היוונית החלה לשקוע. תכניות הסיוע העיקריות ליוון התבצעו בשלושה שלבים: ב-2010, כשרמות החוב שלה הרקיעו, יוון קיבלה סיוע חירום מהטרויקה (גוש האירו, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע העולמית) של 45 מיליארד אירו. הסיוע השני היה ב-2011 בסך של 110 מיליארד אירו והסיוע השלישי ב-2012 - 130 מיליארד אירו. בין לבין היו תכניות נוספות למחיקה ופריסה של חובות, כל אחת מהן דרשה מיוון לבצע צעדי קיצוץ משמעותיים בתקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי. ב-2009 הגירעון בתקציב עמד על 15.7% מהתוצר והחוב על כ-175%. האירופים דרשו מיוון להגיע בהדרגה ליעדי גוש האירו לכל החברות בו מאז הקמתו: גירעון של לא יותר מ-3% מהתוצר וחוב של עד 60% מהתוצר - אלו הם יעדים פשוט בלתי אפשריים ליוון. 

הסיוע שהחמיר את המצב

בזכות צעדי הריסון התקציבי והצנע, שדרשה הטרויקה, יוון הצליחה לצמצם את הגירעון האדיר של 2009 ל-8.6% ב-2012 אך הוא חזר לעלות ב-2013 מעל 12% מהתוצר. האירופים האמינו, שצמצום הגירעון והחובות הממשלתיים הם יעד עליון. בו בעת, הבעיה הייתה שהתוצר ירד, האבטלה זינקה והמשבר רק החריף. כלכלה במשבר כה עמוק זקוקה לסיוע ממשלתי, לתכניות דחף של בניה וסלילה של כבישים שיורידו את האבטלה, להורדת נטל המס ולתכניות סיוע באשראי לעסקים והשקעות ממשלתיות - כל זאת לא קרה, להיפך, הממשלה נאלצה לצמצם תכניות אלו, לפטר עובדים, להעלות מסים ולמכור נכסים. כלכלה הנשענת על תיירות בתקופת משבר כה חמור מזה שבע שנים, לא יכולה להגיע לגירעון תקציבי נמוך, כמו בגרמניה, מדינה המבוססת על ייצוא.

מדוע היוונים יאלצו לרדת מהעץ?

נטל החוב של יוון אכן בלתי אפשרי - סכום עתק של כ-82 מיליארד אירו, מהם כ-14 מיליארד אירו אמורים להיפרע עד חודש מארס. מיותר לציין, שליוון אין 14 מיליארד אירו מיותרים והיא תהיה חייבת להגיע להסדר סיוע נוסף. היא יכולה לנסות לאיים לפרוש מגוש האירו או לא לפרוע את החוב, אבל זה לא יהיה צעד חכם מצידה. גם כך אמון המשקיעים ביוון נמוך מאד. פגיעה נוספת בו רק תבריח עוד משקיעים מהשקעה במדינה ותקשה עליה עוד יותר לגייס חובות. חזרה למטבע הדרכמה המקומי יוביל לפיחות אדיר. פיחות שיגביר את הייצוא בשלב הראשוני, אך מכיוון שעיקר הייצוא של יוון הוא תיירות מאירופה, והמשבר בכל גוש האירו רק יחריף עם פרישתה, היא לא תוכל לבנות על צמיחה מחודשת. ובמידה וזו תיקלע למשבר נוסף, היא לא תוכל לקבל את סיוע החירום של הטרויקה.

• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
• השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל גם האירופים לא יכולים לבלף

התרחיש הגרוע ביותר לאירופה כולה ולגרמניה בפרט, הוא פרישה של יוון מגוש האירו. בשלב הראשוני, זה יוביל לייסוף של האירו מול שאר המטבעות ויצמצם משמעותית את היצוא האירופי לעולם. במקביל, המשקיעים יברחו מאירופה וזו אט אט תשקע למיתון עמוק. מעבר לכך, הבנקים האירופים חשופים בסכום אדיר של כ-56 מיליארד אירו לבנקים היוונים. קריסה של יוון ופרישתה מגוש האירו תוביל למחיקה אדירה של נכסים בבנקים האירופים ואולי אף חלילה, למשבר בנקים נוסף.

אז אם כולם לא רוצים בפרישה, איך יסתיים המשא ומתן?

הפתרון הטוב ביותר לכולם הוא ניהול משא ומתן שפוי, לפיו האירופים לפחות דוחים את חלק מצעדי הצנע בטווח הקרוב, עד שיוון תצליח לחזור לצמיחה, ואילו היוונים נסוגים מהדרישות לביטול כל צעדי הצנע, מפסיקים לאיים בפרישה ומקבלים את הסיוע הנדרש. ויליאם הייג', פוליטיקאי בריטי, ממפלגת השמרנים, דימה פעם את גוש האירו לבניין בוער ללא דלתות יציאה. זה המצב בכל אופן עבור חלק מהחברות בו. נקווה רק שאת האש הזאת אפשר יהיה לכבות.   

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית