על המיסוי ומחירי הדירות בישראל - נראה שינוי?
ברבעון הראשון של השנה חלה ירידה דרמטית של 20% במספר רכישות הדירות להשקעה - הנתונים הנמוכים ביותר זה 11 שנה. לכאורה, מדובר בבשורה אמיתית - צעדי הממשלה מצליחים להרחיק את המשקיעים משוק הנדל"ן, משאירים במשחק רק את הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור ועשויים להוביל להרגעת הרתיחה בשוק ולהורדת מחירי הדיור.
האמנם? לפני כשלושה שבועות פורסמו נתונים עדכניים לחודש מאי על המגמות בשוק רכישת הדירות. נתונים אלה מגלים במפתיע מגמה הפוכה - במהלך חודש מאי חל זינוק של 53% במספר הדירות שנרכשו על ידי משקיעים, וזינוק דומה של 50% במספר הדירות שנרכשו על ידי משפרי דיור. נתונים אלה הופכים את חודש מאי לחודש בו נרכש מספר הדירות הגבוה ביותר בעשור האחרון.
נתוני מאי, מפתיעים ככל שיהיו, אינם מעידים כנראה על תחילתה של מגמה. הזינוק הוא תוצאה של חלון ההזדמנויות, שביקשו רוכשי הדירות והמשקיעים לנצל לפני כניסתן לתוקף של תקנות המיסוי החדשות על רכישת דירות להשקעה, העלאת גובה המע"מ ב-1 ביוני וגזירות נוספות שעשויות להגיע בקרוב. נתוני חודש יוני שמתחילים להגיע בימים אלה אכן מעידים על ירידה משמעותית בגובה 21% במכירת דירות חדשות בהשוואה לחודש הקודם.
ההסבר לירידת העניין של המשקיעים בשוק הנדל"ן קשור בחלקו, כנראה, לשיטת המיסוי החדשה, שנכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט. על פי תחשיב המיסוי החדש, רוכשי דירה להשקעה ישלמו מס רכישה מוגדל בהשוואה לרוכשי דירה ראשונה, שינוע בטווח של 5%-10%, בהתאם לשווי הדירה. חשוב לציין כי התקנות החלות על המשקיעים מוגבלות בזמן וישובו לקדמותן ב-1 בינואר 2015.
הרצון להוריד את מחירי הדירות הוא חשוב, אך לא נראה שדווקא שינוי שיטת המיסוי הוא זה שיביא לירידות משמעותיות במחירי הנדל"ן. בטווח הקצר יכול שינוי שיעור המס להביא לירידה שולית במחירי הדירות. בטווח הארוך, לעומת זאת, סביר להניח שיגרום דווקא להשפעה הפוכה ויביא לעליית מחירי הדירות. חשוב לזכור שכאשר זוג צעיר קונה דירה, הוא קונה אותה לרוב מיזמים או ממשקיעים. הגדלת נטל המס על המשקיעים תביא לכך שהם, בתורם, יגלגלו אותו על רוכשי הדירות.
ניסיונות להוריד את מחירי הדירות בשיטת 'זבנג וגמרנו' אינם חדשים כמובן. בעבר חווינו למשל שינויים במחירי המשכנתאות, וגם לצעדים אלה הייתה השפעה לטווח קצר בלבד, שפגה ולא הצליחה למנוע את המשך עליית המחירים.
הדרך היחידה להוריד את מחירי הדירות היא ברורה - להגדיל את היצע הדירות ולצמצם את המצוקה בשוק. לפיכך, אין מנוס מהפשרה מהירה יותר של קרקעות לבנייה שתביא, בסופו של דבר, להגדלת היצע הדירות בשוק ולהורדת מחירי הדיור.
ה"הישג" היחיד שנראה ששיטת המיסוי החדשה תשיג הוא בכך שתדחוף את המשקיעים לצאת להשקיע בחו"ל, ותגרום לכסף, שהיה יכול להיות מושקע בארץ, לזלוג לחו"ל. המשקיעים, כדרכם, בוחרים בין אפשרויות. אין ספק שהורדת כדאיות ההשקעה בדירות תגרום להם לחפש אלטרנטיבות במדינות שמורידות את נטל המס ולא מכבידות אותו, מדינות שמודעות לחשיבותן של ההשקעות בעידוד הכלכלה.
בשורה התחתונה, נדנדת נתוני מכירות הדירות בחודשים האחרונים מסיחה את הדעת ולא מסמנת שינוי מגמה אמיתי במחירי הדירות. אלה יישארו ברמתם הגבוהה, אלא אם יהיה שינוי אמיתי במדיניות ובקצב הפשרת הקרקעות של הממשלה.
- 8.א 09/08/2013 01:20הגב לתגובה זוחוק כלכלי מס 1-הגדלת ההיצע תגרום לירידת מחירים.כל דבר אחר כמו מיסוי לא רציני ולא יביא שום שינוי.
- 7.מדינת חלם 05/08/2013 21:00הגב לתגובה זולא ברור למה מאפשרים לתושבי חוץ לרכוש דירה במדינה כל כך קטנה וצפופה ועם מחסור בדיור לתושבי המקום.
- 6.מחפש בחוץ 05/08/2013 12:10הגב לתגובה זומחפש מקום שבועת הנדלן בו טרם התנפחה למימדים שלנו ועוד צופים שתעלה. אבל בבקשה לא לשלוח אותי לחורים נידחים. מחפש עיר בינלאומית רצינית
- 5.אם זה יגרום למשקיעים לעבור לחו"ל ולהוריד הביקוש - דיינו (ל"ת)המחירים בשמיים 04/08/2013 17:46הגב לתגובה זו
- 4.סופסוף אחד שמבין עניין! (ל"ת)חיים 04/08/2013 15:58הגב לתגובה זו
- 3.אופטימי 04/08/2013 14:28הגב לתגובה זוהמחירים חיייייייבבבבבבים לרדת! לא ייתכן שדירה בתל אביב עולה יותר מבברלין! לא ייתכן ששכירות בתל אביב שווה לשכירות בניו יורק! אין לנו משכורות כאלה, תפסיקו להתערב כל הזמן והשוק יעשה את שלו
- ריבית אפס 05/08/2013 21:01הגב לתגובה זולהפסיק להתערב? למי יש אומץ לעשות את זה?
- 2.דניאל 04/08/2013 12:23הגב לתגובה זוהמחירים במקומות האטרקטיביים עולים בכל העולם. למה איפה ישקיעו אם לא בתל-אביב?
- 1.דמגוגיה בתקשורת לפראייר=מיתון2013-17=בועה50%פיצוץ!!!!!! (ל"ת)נדלן=הרצת פראייר 04/08/2013 11:53הגב לתגובה זו
- מ -2015 (ל"ת)g 05/08/2013 11:21הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
