רגע לפני 2013, כיווני השקעה לשנה החדשה
שנת 2012 עומדת להסתיים וזהו זמן טוב (כמו כל זמן אחר) עבור כולנו לבדוק את ביצועי תיק ההשקעות בשנה החולפת ולערוך בו שינויים במידת הצורך לקראת השנה הבאה. השנה טרם הסתיימה אך מבחינת ביצועי המדדים המובילים, כבר ניתן לסכם ולומר כי 2012 היתה שנה טובה, אולי אפילו טובה מאוד. כך לדוגמה איגרות החוב של המדינה נהנו מירידה בריבית בנק ישראל ומחירן עלה בשנה האחרונה בשיעור ממוצע של כ- 6-7%. איגרות החוב הקונצרניות עלו בממוצע בכ- 8-9%ומדדי המניות המובילים בארץ ובחו"ל עלו בשיעורים דו ספרתיים בשנת 2012.
העובדה שהמדדים עלו בשנה האחרונה בצורה כה מרשימה איננה מעידה על כך שכולם הרוויחו באותו אופן. מניתוח תנועת הכספים בקרנות הנאמנות ניתן ללמוד על בריחת משקיעים מאפיקי המניות והאג"ח הקונצרני במהלך כל השנה למעט בחודש - חודשיים האחרונים. הסטת כספים מאסיבית אל עבר קרנות אג"ח חו"ל ברבעון השלישי של השנה עת שער הדולר עמד על מעל 4 שקלים לדולר, וכמובן התבצרות במשך רוב השנה באג"ח מדינה במקרה הטוב ובקרנות כספיות ובפק"מ במקרה הרע. יהיו כאלו אשר יגידו כי זו חוכמה שבדיעבד, מה הוא מספר לנו היכן היה כדאי להשקיע בשנה החולפת? אך לא אחת כתבתי כאן בעבר לגבי כדאיות ההשקעה במניות ובאג"ח קונצרני בכלל וכן באיגרות חוב ארוכות בפרט.
בחודשיים האחרונים אנו עדים לשינוי מגמה בטעמי המשקיעים. הבעיות באירופה נפתרו, האיום האיראני ירד מהשולחן, הצוק הפיסקאלי עוד רגע מאחורינו ואפילו את הבעיה הפלסטינית הצלחנו לחסל במבצע "עמוד ענן". עכשיו ברצינות: העליות בחודשים האחרונים נוטעות תחושת ביטחון אצל המשקיעים ואלו יורדים אט אט ובזהירות מחוף המבטחים שבקרן הכספית בחזרה למים הגועשים של האג"ח הקוצרני ואם השקט יימשך יחזרו גם למניות. ככל שהשקט יימשך, יותר כסף יזרום בחזרה לאפיקי הסיכון.
ניתן כיום לשמוע רבים אשר אומרים כי "נותר עוד בשר לעליות באג"ח הקונצרני ובמניות". הם כמובן צודקים, אך "הבשר" שנותר הוא מהנתחים הפחות משובחים..... איגרות החוב ובמיוחד אלו בדירוגים הנמוכים, הלא מדורגות וכמובן המניות יכולות עוד לעלות, אך התשואות באיגרות החוב נמוכות משמעותית מאלו שהיו קיימות לפני מספר חודשים בודדים בלבד, ואילו מדד ת"א 25 רחוק כעת בפחות מ-10% משיאו בעוד שלפני מספר חודשים היה מרוחק בכמעט 30% מהשיא. אינני טוען כמובן כי צריך כעת למכור הכל, אלא כי פוטנציאל הרווח הקיים בתיק השקעות הינו נמוך יותר מבעבר וצריך להתרגל לכך.
משקיעים אשר רכשו אג"ח ומניות בזול במהלך השנה החולפת עת שיחת היום נגעה לאיראן ויוון יכולים כעת לשקול מימוש רווחים הדרגתי, כל אחד בהתאם להעדפותיו.
משקיעים אשר נותרו בחוץ ועכשיו שוקלים "להיכנס" יכולים לעשות זאת במידה והם מתכננים להשקיע לטווח ארוך ומוכנים לשאת בסיכונים הכרוכים בהשקעה בני"ע. אלו אשר מפחדים להפסיד ויברחו כאשר התיקון הקרוב יגיע, לטובתם עדיף "שיישארו בחוץ".
אז היכן להשקיע את הכסף?
איגרות החוב הממשלתיות נסחרות בתשואות נמוכות להחריד. באיגרות החוב של החברות המדורגות גבוה התשואות והמרווחים נמוכים והכסף שזורם כעת לאפיק הקונצרני מושקע לפחות בחלקו גם בחברות פחות טובות וכמובן שיותר מסוכנות. החברות מנצלות את ירידת התשואות לגיוסי חוב ואנו עדים בתקופה האחרונה לעדנה מחודשת בשוק ההנפקות. בחודשיים האחרונים ישנה עליה בכמות ההנפקות כאשר גם החברות בדירוגים הנמוכים יותר חוזרות לגייס (רוב החברות הלא מדורגות עדיין אינן יכולות לגייס חוב חדש). המלצתי היא להתמקד באיגרות חוב של חברות טובות ויציבות. אומנם התשואה השוטפת איננה גבוהה במיוחד, ורווחי הון גדולים כנראה שגם לא יהיו, אבל מי שרכש אותן לפני שנה יכול להסתפק בכך בעת הנוכחית.
שביתת האחים והאחיות
האחים והאחיות מבקשים תוספת שכר. האמת, מגיע להם. מגיע גם למורים, לשוטרים, לעובדים הסוציאליים ולרבים אחרים במגזר הציבורי. מגיע גם לנו, כלל האזרחים שנקבל שירותים באיכות גבוהה יותר. לממשלה יש תקציב מוגבל ופקידי האוצר מנופפים בעובדה שגם כך נדרש קיצוץ של כ-15 מיליארד שקלים על מנת לא לחרוג מיעד הגרעון. שמירה על יעד הגרעון היא חשובה ביותר ועל חריגות ממנו כולנו נשלם ביוקר. הדרך לתת יותר לאחים ולאחיות היא לא ע"י יצירת גרעון נוסף אלא ע"י חלוקת העוגה התקציבית בצורה שונה. כלומר, הפניית כסף לטובת הגדלת משכורתם והגדלת מספר התקנים של האחים והאחיות על חשבון מקומות אחרים.
בעוד פחות מחודש וחצי ישנן בחירות, שם כל אזרח יכול להצביע למפלגה שמשקפת בצורה הטובה ביותר את העדפותיו לגבי חלוקת העוגה התקציבית. בבחירות הקרובות רצוי שהשיח והדיון יתמקדו יותר בעניינים חברתיים - כלכליים ופחות בעניינים כדוגמת "ביבי טוב ליהודים" "רק שרון יביא שלום", "פרס יחלק את ירושלים" ו"רק ליברמן מבין ערבית".
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 7.'' חברות טובות ויציבות '' (ל"ת)עד שתברר שהם לא 22/12/2012 22:13הגב לתגובה זו
- 6.מה רצית לומר ? כי אני לא הבנתי . . . (ל"ת)רן 17/12/2012 10:21הגב לתגובה זו
- 5.כתבה מעולה!!! יישר כוח! (ל"ת)תמר מנשה 17/12/2012 10:01הגב לתגובה זו
- 4.אחלה טור, יש עתיד בארץ חדשה (ל"ת)מנש 16/12/2012 22:34הגב לתגובה זו
- 3.ברק 16/12/2012 21:19הגב לתגובה זורזניק, תודה על התמיכה בציבור האחים והאחיות! אכן מגיע לנו הרבה יותר.
- 2.יוסף פיקהולץ 16/12/2012 20:38הגב לתגובה זוהפכת לי לפרשן פוליטי פתאום?? ולגבי השקעות.... עזוב אותך משטויות שנה אחת היתה טובה אנחנו בדרך למטה!
- 1.משקיע ה. 16/12/2012 17:23הגב לתגובה זותודה על חזרתך..סקירות מעולות כרגיל

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.