על הדרכים לאתר את כל ה'כספים האבודים' שלכם
תופעת ה"כספים האבודים" בשוק החסכון הפנסיוני צפה ועולה מידי זמן בתקשורת. למרות שהיקף התופעה אינו ברור, ניתן לאמר בוודאות די רבה כי מדובר על היקף של כמה מיליארדי שקלים. לקראת החגים הבאים (ואלה שכבר היו) עלינו לטובה ננסה ל"סמן" בטור שלפנינו את חלק מהסיבות בגינן קיימת התופעה. נקווה שעל ידי סימון ומיפוי סיבות אלו, יוכלו קוראי הטור לנסות ולבדוק האם בעיה של כספים אבודים קיימת גם במסגרת התא המשפחתי שלהם.
עבודה בתקופות קצרות והחלפה תכופה של מעסיקים
פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים בעבודות זמניות, עבודות נוספות, בחלקיות משרה, עונתיות ועוד. בחלק ממקומות העבודה הללו וכחלק בלתי נפרד מהתנאים - ישנן הפרשות לקופות גמל וקרנות פנסיה למיניהן. פעמים רבות לעובד כלל לא ידוע על ההפקדה, אז מה צריכים לעשות?
להזמין טופס מעסיקים בביטוח לאומי (ללא תשלום) ולעבור על רשימת כל המעסיקים. במקרים שלא ידוע אם היו הפקדות, ניתן לנסות לאתר תלושי שכר ישנים או פניה למחלקות השכר השונות. במקומות עבודה עם קרנות פנסיה ותיקות או חדשות שהן "קרנות המשכיות" בחלק גדול מהתעשיה, החקלאות, תעשית העץ, האלקטרוניקה ועוד - נהוגה הפקדה לתוכנית פנסיה מקיפה.
בעבר כאשר ההפקדה היתה לקרנות הפנסיה הותיקות (הלא מאוזנות) היא לא כיסתה את כל חבות המעסיק לפיצויים ו-2.33% מהשכר היה מופקד לקופת לפיצויים. אצל חלק גדול מאותם מעסיקים המשיכה דרך זו של הפקדה גם לאחר סגירת הקרנות הותיקות למצטרפים חדשים ופתיחת קרנות הפנסיה החדשות ב-1995. פעמים רבות לעובד לא היה ידוע כי בנוסף לפנסיה הוא זכאי גם לפיצויים הנובעים כתוצאה מההפקדה הזו. אז מה צריכים לעשות?
במידה ומקום העבודה מפקיד לקרן פנסיה ותיקה או חדשה, יש לנסות ולבדוק את גובה ההפקדות. אם ההפקדה לפיצויי פיטורים הינה בגובה 6% מהשכר יש לדעת כי קיים "חוב נוסף" בגובה 2.33% מהשכר. בעבר, מידי תקופה מה, היה נהוג לפתוח קופות גמל עבור ילדים ונכדים ע"י הסבים והסבתות, אך כל זאת היה טרום תיקון 3. מכיון שלצערנו פעמים רבות החוסכים כבר אינם איתנו, קיימות קופות רבות על שם הנכדים אשר אנו לא מודעים להן.
תופעה זו היתה פחות בעייתית לו היו הקופות נשארות בבעלות הבנקים והיה ניתן לעקוב אחרי מקרים אלו. מכיוון שרפורמת בכר (2005) העבירה את הבעלות בקופות לידי בתי השקעות וחברות ביטוח, הקושי לעקוב אחרי החסכונות הללו נעשה כאמור בעייתי. אז מה צריכים לעשות?
לנסות, לבדוק ולהיזכר באיזה בנק היה מתנהל החשבון של החוסך. לאחר איתור הבנק, יש לבדוק באמצעות האינטרנט למי נמכרו הקופות של אותו בנק. כך לשם דוגמא קופת הגמל גדיש של בנק הפועלים נמכרה לבית ההשקעות פריזמה ולאחר מכן עברה לפסגות. קופות הגמל של בנק לאומי עוצמה ותעוז, נמכרו להראל. קופת הגמל תמר של בנק דיסקונט לכלל ביטוח וכן הלאה והלאה.
כספי נפטרים
פעמים רבות אנו לא מיודעים לעובדה כי למי שנפטר היו תוכניות שונות, ולעיתים גם קופות גמל עצמאיות אשר נפתחו מטעמים שונים. אמנם על החברות המנהלות חלה חובה לאתר את המוטבים, אך לצערנו הרב עקב מחסור בנתונים גם פעולה זו עדיין לא באה לידי מיצוי. אז מה צריכים לעשות?
ראשית יש לדאוג לעשות סדר בכל התוכניות הפנסיוניות גם היום, ולדאוג כי בן, בת הזוג או הילדים יודעים ומכירים את החסכונות הפנסיונים. לגבי העבר מומלץ ל"חזור" למה שנאמר בפסקאות הקודמות ולבצע את אותם מהלכים בכדי לאתר את הכספים האבודים. חשוב לציין כי בטור ניסקרו רק חלק מהדוגמאות להיוצרות כספים אבודים וקימות עוד סיבות רבות ומגוונות.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
*הטור נערך בעזרתם ובסיועם של איציק ואביגיל הורביץ מחברת איתור הון אשר עוסקת במציאת "כספים אבודים" ועל כך תודה.
- 3.נימבוס 25/09/2012 07:19הגב לתגובה זואפשר היה לפתור את הבעיה בקלות. מאחר שכל הכספים הנ"ל משוייכים למספר תעודת זהות ידוע, כל מה שצריך זה לחייב את הגופים המנהלים לדווח על היתרות לגורם שיהל מאגר מרכזי (למשל בנק ישראל) ולאפשר להפיק דוחות מרוכזים ממאגר זה. וכדי למנוע אפשרות פגיעה בפרטיות - מתן אפשרות קבלת דוח כזה רק בסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של בעל תעודת הזהות. הבעיה היא שאף אחד במערכת המסואבת הזו לא בדיוק חושב איך לתת שרות הולם לאזרח הדפוק.
- 2.ישראל 24/09/2012 11:58הגב לתגובה זוהקרנות למיניהן הן בית קברות לכסף.
- 1.כתבה הבאה איך לאחד את כל התוכניות הפנסיה (ל"ת)siryusgo 24/09/2012 11:13הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)