על הדרכים לאתר את כל ה'כספים האבודים' שלכם

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מתייחס לכל אותם "כספים אבודים" בחסכונות הפנסיה אשר אנו לא מודעים אליהם. כיצד יש לנהוג על מנת לאתרם?
ירון שמיר | (3)

תופעת ה"כספים האבודים" בשוק החסכון הפנסיוני צפה ועולה מידי זמן בתקשורת. למרות שהיקף התופעה אינו ברור, ניתן לאמר בוודאות די רבה כי מדובר על היקף של כמה מיליארדי שקלים. לקראת החגים הבאים (ואלה שכבר היו) עלינו לטובה ננסה ל"סמן" בטור שלפנינו את חלק מהסיבות בגינן קיימת התופעה. נקווה שעל ידי סימון ומיפוי סיבות אלו, יוכלו קוראי הטור לנסות ולבדוק האם בעיה של כספים אבודים קיימת גם במסגרת התא המשפחתי שלהם.

עבודה בתקופות קצרות והחלפה תכופה של מעסיקים

פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים בעבודות זמניות, עבודות נוספות, בחלקיות משרה, עונתיות ועוד. בחלק ממקומות העבודה הללו וכחלק בלתי נפרד מהתנאים - ישנן הפרשות לקופות גמל וקרנות פנסיה למיניהן. פעמים רבות לעובד כלל לא ידוע על ההפקדה, אז מה צריכים לעשות?

להזמין טופס מעסיקים בביטוח לאומי (ללא תשלום) ולעבור על רשימת כל המעסיקים. במקרים שלא ידוע אם היו הפקדות, ניתן לנסות לאתר תלושי שכר ישנים או פניה למחלקות השכר השונות. במקומות עבודה עם קרנות פנסיה ותיקות או חדשות שהן "קרנות המשכיות" בחלק גדול מהתעשיה, החקלאות, תעשית העץ, האלקטרוניקה ועוד - נהוגה הפקדה לתוכנית פנסיה מקיפה.

בעבר כאשר ההפקדה היתה לקרנות הפנסיה הותיקות (הלא מאוזנות) היא לא כיסתה את כל חבות המעסיק לפיצויים ו-2.33% מהשכר היה מופקד לקופת לפיצויים. אצל חלק גדול מאותם מעסיקים המשיכה דרך זו של הפקדה גם לאחר סגירת הקרנות הותיקות למצטרפים חדשים ופתיחת קרנות הפנסיה החדשות ב-1995. פעמים רבות לעובד לא היה ידוע כי בנוסף לפנסיה הוא זכאי גם לפיצויים הנובעים כתוצאה מההפקדה הזו. אז מה צריכים לעשות?

במידה ומקום העבודה מפקיד לקרן פנסיה ותיקה או חדשה, יש לנסות ולבדוק את גובה ההפקדות. אם ההפקדה לפיצויי פיטורים הינה בגובה 6% מהשכר יש לדעת כי קיים "חוב נוסף" בגובה 2.33% מהשכר. בעבר, מידי תקופה מה, היה נהוג לפתוח קופות גמל עבור ילדים ונכדים ע"י הסבים והסבתות, אך כל זאת היה טרום תיקון 3. מכיון שלצערנו פעמים רבות החוסכים כבר אינם איתנו, קיימות קופות רבות על שם הנכדים אשר אנו לא מודעים להן.

תופעה זו היתה פחות בעייתית לו היו הקופות נשארות בבעלות הבנקים והיה ניתן לעקוב אחרי מקרים אלו. מכיוון שרפורמת בכר (2005) העבירה את הבעלות בקופות לידי בתי השקעות וחברות ביטוח, הקושי לעקוב אחרי החסכונות הללו נעשה כאמור בעייתי. אז מה צריכים לעשות?

לנסות, לבדוק ולהיזכר באיזה בנק היה מתנהל החשבון של החוסך. לאחר איתור הבנק, יש לבדוק באמצעות האינטרנט למי נמכרו הקופות של אותו בנק. כך לשם דוגמא קופת הגמל גדיש של בנק הפועלים נמכרה לבית ההשקעות פריזמה ולאחר מכן עברה לפסגות. קופות הגמל של בנק לאומי עוצמה ותעוז, נמכרו להראל. קופת הגמל תמר של בנק דיסקונט לכלל ביטוח וכן הלאה והלאה.

כספי נפטרים

פעמים רבות אנו לא מיודעים לעובדה כי למי שנפטר היו תוכניות שונות, ולעיתים גם קופות גמל עצמאיות אשר נפתחו מטעמים שונים. אמנם על החברות המנהלות חלה חובה לאתר את המוטבים, אך לצערנו הרב עקב מחסור בנתונים גם פעולה זו עדיין לא באה לידי מיצוי. אז מה צריכים לעשות?

ראשית יש לדאוג לעשות סדר בכל התוכניות הפנסיוניות גם היום, ולדאוג כי בן, בת הזוג או הילדים יודעים ומכירים את החסכונות הפנסיונים. לגבי העבר מומלץ ל"חזור" למה שנאמר בפסקאות הקודמות ולבצע את אותם מהלכים בכדי לאתר את הכספים האבודים. חשוב לציין כי בטור ניסקרו רק חלק מהדוגמאות להיוצרות כספים אבודים וקימות עוד סיבות רבות ומגוונות.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

*הטור נערך בעזרתם ובסיועם של איציק ואביגיל הורביץ מחברת איתור הון אשר עוסקת במציאת "כספים אבודים" ועל כך תודה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נימבוס 25/09/2012 07:19
    הגב לתגובה זו
    אפשר היה לפתור את הבעיה בקלות. מאחר שכל הכספים הנ"ל משוייכים למספר תעודת זהות ידוע, כל מה שצריך זה לחייב את הגופים המנהלים לדווח על היתרות לגורם שיהל מאגר מרכזי (למשל בנק ישראל) ולאפשר להפיק דוחות מרוכזים ממאגר זה. וכדי למנוע אפשרות פגיעה בפרטיות - מתן אפשרות קבלת דוח כזה רק בסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של בעל תעודת הזהות. הבעיה היא שאף אחד במערכת המסואבת הזו לא בדיוק חושב איך לתת שרות הולם לאזרח הדפוק.
  • 2.
    ישראל 24/09/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    הקרנות למיניהן הן בית קברות לכסף.
  • 1.
    כתבה הבאה איך לאחד את כל התוכניות הפנסיה (ל"ת)
    siryusgo 24/09/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.