על הדרכים לאתר את כל ה'כספים האבודים' שלכם

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מתייחס לכל אותם "כספים אבודים" בחסכונות הפנסיה אשר אנו לא מודעים אליהם. כיצד יש לנהוג על מנת לאתרם?
ירון שמיר | (3)

תופעת ה"כספים האבודים" בשוק החסכון הפנסיוני צפה ועולה מידי זמן בתקשורת. למרות שהיקף התופעה אינו ברור, ניתן לאמר בוודאות די רבה כי מדובר על היקף של כמה מיליארדי שקלים. לקראת החגים הבאים (ואלה שכבר היו) עלינו לטובה ננסה ל"סמן" בטור שלפנינו את חלק מהסיבות בגינן קיימת התופעה. נקווה שעל ידי סימון ומיפוי סיבות אלו, יוכלו קוראי הטור לנסות ולבדוק האם בעיה של כספים אבודים קיימת גם במסגרת התא המשפחתי שלהם.

עבודה בתקופות קצרות והחלפה תכופה של מעסיקים

פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים בעבודות זמניות, עבודות נוספות, בחלקיות משרה, עונתיות ועוד. בחלק ממקומות העבודה הללו וכחלק בלתי נפרד מהתנאים - ישנן הפרשות לקופות גמל וקרנות פנסיה למיניהן. פעמים רבות לעובד כלל לא ידוע על ההפקדה, אז מה צריכים לעשות?

להזמין טופס מעסיקים בביטוח לאומי (ללא תשלום) ולעבור על רשימת כל המעסיקים. במקרים שלא ידוע אם היו הפקדות, ניתן לנסות לאתר תלושי שכר ישנים או פניה למחלקות השכר השונות. במקומות עבודה עם קרנות פנסיה ותיקות או חדשות שהן "קרנות המשכיות" בחלק גדול מהתעשיה, החקלאות, תעשית העץ, האלקטרוניקה ועוד - נהוגה הפקדה לתוכנית פנסיה מקיפה.

בעבר כאשר ההפקדה היתה לקרנות הפנסיה הותיקות (הלא מאוזנות) היא לא כיסתה את כל חבות המעסיק לפיצויים ו-2.33% מהשכר היה מופקד לקופת לפיצויים. אצל חלק גדול מאותם מעסיקים המשיכה דרך זו של הפקדה גם לאחר סגירת הקרנות הותיקות למצטרפים חדשים ופתיחת קרנות הפנסיה החדשות ב-1995. פעמים רבות לעובד לא היה ידוע כי בנוסף לפנסיה הוא זכאי גם לפיצויים הנובעים כתוצאה מההפקדה הזו. אז מה צריכים לעשות?

במידה ומקום העבודה מפקיד לקרן פנסיה ותיקה או חדשה, יש לנסות ולבדוק את גובה ההפקדות. אם ההפקדה לפיצויי פיטורים הינה בגובה 6% מהשכר יש לדעת כי קיים "חוב נוסף" בגובה 2.33% מהשכר. בעבר, מידי תקופה מה, היה נהוג לפתוח קופות גמל עבור ילדים ונכדים ע"י הסבים והסבתות, אך כל זאת היה טרום תיקון 3. מכיון שלצערנו פעמים רבות החוסכים כבר אינם איתנו, קיימות קופות רבות על שם הנכדים אשר אנו לא מודעים להן.

תופעה זו היתה פחות בעייתית לו היו הקופות נשארות בבעלות הבנקים והיה ניתן לעקוב אחרי מקרים אלו. מכיוון שרפורמת בכר (2005) העבירה את הבעלות בקופות לידי בתי השקעות וחברות ביטוח, הקושי לעקוב אחרי החסכונות הללו נעשה כאמור בעייתי. אז מה צריכים לעשות?

לנסות, לבדוק ולהיזכר באיזה בנק היה מתנהל החשבון של החוסך. לאחר איתור הבנק, יש לבדוק באמצעות האינטרנט למי נמכרו הקופות של אותו בנק. כך לשם דוגמא קופת הגמל גדיש של בנק הפועלים נמכרה לבית ההשקעות פריזמה ולאחר מכן עברה לפסגות. קופות הגמל של בנק לאומי עוצמה ותעוז, נמכרו להראל. קופת הגמל תמר של בנק דיסקונט לכלל ביטוח וכן הלאה והלאה.

כספי נפטרים

פעמים רבות אנו לא מיודעים לעובדה כי למי שנפטר היו תוכניות שונות, ולעיתים גם קופות גמל עצמאיות אשר נפתחו מטעמים שונים. אמנם על החברות המנהלות חלה חובה לאתר את המוטבים, אך לצערנו הרב עקב מחסור בנתונים גם פעולה זו עדיין לא באה לידי מיצוי. אז מה צריכים לעשות?

ראשית יש לדאוג לעשות סדר בכל התוכניות הפנסיוניות גם היום, ולדאוג כי בן, בת הזוג או הילדים יודעים ומכירים את החסכונות הפנסיונים. לגבי העבר מומלץ ל"חזור" למה שנאמר בפסקאות הקודמות ולבצע את אותם מהלכים בכדי לאתר את הכספים האבודים. חשוב לציין כי בטור ניסקרו רק חלק מהדוגמאות להיוצרות כספים אבודים וקימות עוד סיבות רבות ומגוונות.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

*הטור נערך בעזרתם ובסיועם של איציק ואביגיל הורביץ מחברת איתור הון אשר עוסקת במציאת "כספים אבודים" ועל כך תודה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נימבוס 25/09/2012 07:19
    הגב לתגובה זו
    אפשר היה לפתור את הבעיה בקלות. מאחר שכל הכספים הנ"ל משוייכים למספר תעודת זהות ידוע, כל מה שצריך זה לחייב את הגופים המנהלים לדווח על היתרות לגורם שיהל מאגר מרכזי (למשל בנק ישראל) ולאפשר להפיק דוחות מרוכזים ממאגר זה. וכדי למנוע אפשרות פגיעה בפרטיות - מתן אפשרות קבלת דוח כזה רק בסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של בעל תעודת הזהות. הבעיה היא שאף אחד במערכת המסואבת הזו לא בדיוק חושב איך לתת שרות הולם לאזרח הדפוק.
  • 2.
    ישראל 24/09/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    הקרנות למיניהן הן בית קברות לכסף.
  • 1.
    כתבה הבאה איך לאחד את כל התוכניות הפנסיה (ל"ת)
    siryusgo 24/09/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?