על הדרכים לאתר את כל ה'כספים האבודים' שלכם

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, מתייחס לכל אותם "כספים אבודים" בחסכונות הפנסיה אשר אנו לא מודעים אליהם. כיצד יש לנהוג על מנת לאתרם?
ירון שמיר | (3)

תופעת ה"כספים האבודים" בשוק החסכון הפנסיוני צפה ועולה מידי זמן בתקשורת. למרות שהיקף התופעה אינו ברור, ניתן לאמר בוודאות די רבה כי מדובר על היקף של כמה מיליארדי שקלים. לקראת החגים הבאים (ואלה שכבר היו) עלינו לטובה ננסה ל"סמן" בטור שלפנינו את חלק מהסיבות בגינן קיימת התופעה. נקווה שעל ידי סימון ומיפוי סיבות אלו, יוכלו קוראי הטור לנסות ולבדוק האם בעיה של כספים אבודים קיימת גם במסגרת התא המשפחתי שלהם.

עבודה בתקופות קצרות והחלפה תכופה של מעסיקים

פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו עובדים בעבודות זמניות, עבודות נוספות, בחלקיות משרה, עונתיות ועוד. בחלק ממקומות העבודה הללו וכחלק בלתי נפרד מהתנאים - ישנן הפרשות לקופות גמל וקרנות פנסיה למיניהן. פעמים רבות לעובד כלל לא ידוע על ההפקדה, אז מה צריכים לעשות?

להזמין טופס מעסיקים בביטוח לאומי (ללא תשלום) ולעבור על רשימת כל המעסיקים. במקרים שלא ידוע אם היו הפקדות, ניתן לנסות לאתר תלושי שכר ישנים או פניה למחלקות השכר השונות. במקומות עבודה עם קרנות פנסיה ותיקות או חדשות שהן "קרנות המשכיות" בחלק גדול מהתעשיה, החקלאות, תעשית העץ, האלקטרוניקה ועוד - נהוגה הפקדה לתוכנית פנסיה מקיפה.

בעבר כאשר ההפקדה היתה לקרנות הפנסיה הותיקות (הלא מאוזנות) היא לא כיסתה את כל חבות המעסיק לפיצויים ו-2.33% מהשכר היה מופקד לקופת לפיצויים. אצל חלק גדול מאותם מעסיקים המשיכה דרך זו של הפקדה גם לאחר סגירת הקרנות הותיקות למצטרפים חדשים ופתיחת קרנות הפנסיה החדשות ב-1995. פעמים רבות לעובד לא היה ידוע כי בנוסף לפנסיה הוא זכאי גם לפיצויים הנובעים כתוצאה מההפקדה הזו. אז מה צריכים לעשות?

במידה ומקום העבודה מפקיד לקרן פנסיה ותיקה או חדשה, יש לנסות ולבדוק את גובה ההפקדות. אם ההפקדה לפיצויי פיטורים הינה בגובה 6% מהשכר יש לדעת כי קיים "חוב נוסף" בגובה 2.33% מהשכר. בעבר, מידי תקופה מה, היה נהוג לפתוח קופות גמל עבור ילדים ונכדים ע"י הסבים והסבתות, אך כל זאת היה טרום תיקון 3. מכיון שלצערנו פעמים רבות החוסכים כבר אינם איתנו, קיימות קופות רבות על שם הנכדים אשר אנו לא מודעים להן.

תופעה זו היתה פחות בעייתית לו היו הקופות נשארות בבעלות הבנקים והיה ניתן לעקוב אחרי מקרים אלו. מכיוון שרפורמת בכר (2005) העבירה את הבעלות בקופות לידי בתי השקעות וחברות ביטוח, הקושי לעקוב אחרי החסכונות הללו נעשה כאמור בעייתי. אז מה צריכים לעשות?

לנסות, לבדוק ולהיזכר באיזה בנק היה מתנהל החשבון של החוסך. לאחר איתור הבנק, יש לבדוק באמצעות האינטרנט למי נמכרו הקופות של אותו בנק. כך לשם דוגמא קופת הגמל גדיש של בנק הפועלים נמכרה לבית ההשקעות פריזמה ולאחר מכן עברה לפסגות. קופות הגמל של בנק לאומי עוצמה ותעוז, נמכרו להראל. קופת הגמל תמר של בנק דיסקונט לכלל ביטוח וכן הלאה והלאה.

כספי נפטרים

פעמים רבות אנו לא מיודעים לעובדה כי למי שנפטר היו תוכניות שונות, ולעיתים גם קופות גמל עצמאיות אשר נפתחו מטעמים שונים. אמנם על החברות המנהלות חלה חובה לאתר את המוטבים, אך לצערנו הרב עקב מחסור בנתונים גם פעולה זו עדיין לא באה לידי מיצוי. אז מה צריכים לעשות?

ראשית יש לדאוג לעשות סדר בכל התוכניות הפנסיוניות גם היום, ולדאוג כי בן, בת הזוג או הילדים יודעים ומכירים את החסכונות הפנסיונים. לגבי העבר מומלץ ל"חזור" למה שנאמר בפסקאות הקודמות ולבצע את אותם מהלכים בכדי לאתר את הכספים האבודים. חשוב לציין כי בטור ניסקרו רק חלק מהדוגמאות להיוצרות כספים אבודים וקימות עוד סיבות רבות ומגוונות.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

*הטור נערך בעזרתם ובסיועם של איציק ואביגיל הורביץ מחברת איתור הון אשר עוסקת במציאת "כספים אבודים" ועל כך תודה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נימבוס 25/09/2012 07:19
    הגב לתגובה זו
    אפשר היה לפתור את הבעיה בקלות. מאחר שכל הכספים הנ"ל משוייכים למספר תעודת זהות ידוע, כל מה שצריך זה לחייב את הגופים המנהלים לדווח על היתרות לגורם שיהל מאגר מרכזי (למשל בנק ישראל) ולאפשר להפיק דוחות מרוכזים ממאגר זה. וכדי למנוע אפשרות פגיעה בפרטיות - מתן אפשרות קבלת דוח כזה רק בסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של בעל תעודת הזהות. הבעיה היא שאף אחד במערכת המסואבת הזו לא בדיוק חושב איך לתת שרות הולם לאזרח הדפוק.
  • 2.
    ישראל 24/09/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    הקרנות למיניהן הן בית קברות לכסף.
  • 1.
    כתבה הבאה איך לאחד את כל התוכניות הפנסיה (ל"ת)
    siryusgo 24/09/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.