בעניין ישקר, כדאי לקנות היום מניות ברקשייר?

"מאז נכנסה ישקר לחיינו", אמר אתמול וורן באפט, "צ'ארלי מונגר ואני נהנינו מהיחסים עם החברה, משפחת וורטהיימר וההנהלה ...". כשהכל יהיו עסוקים במה יעשה וורטהיים עם הכסף, אנחנו מזכירים לגברת יחימוביץ' שיש טייקונים ויש טייקונים. תרומת טייקונים כמו משפחות וורטהיים, זוגלובק או שטראוס, מכסה בתרומתה לכלכלה ולעובדים פי עשר מתרומתם של נובורישים ששמותיהם ממלאים את התקשורת. "הטייקון" וורטהיימר יוריד כעת, באמצעות המס שישלם מעסקה זו, נתח הגון מהגרעון של ישראל. בינתיים, כך אנחנו מעריכים, תוזמן המשפחה לשולחנו של באפט בכנס השנתי של ברקשאייר-האת'אווי (סימול: BRKA) שייערך החודש כמידי שנה בעיר אומהה.

הכנס המדובר הפך עם השנים לוודסטוק של וול סטריט. השנה, כך הבטיח הגורו הגדול באפט, הוא מביא מנהלי כספים גדולים כדוגמת דאג קס (מייסדה ומנהלה של קרן ההדג' המפורסמת Seabreeze Partners), שיערכו מולו ויכוח למה אסור למכור BRKA בשורט. באפט לקח את החברה בשנת 1969, במחיר של 19 דולר למניה, והביא אותה היום לשיא כל הזמנים - כמעט 159 אלף דולר (השיא היה בשבוע שעבר - 161,969). בדרך המניה נפלה 3 פעמים בגדול. בתקופת הבועה נפלה ב-45% (ל-44 אלף) בגלל הקונצנזוס דאז שקבע ש"המניה מייצגת כלכלה ישנה" וש"באפט ושותפו צ'ארלי מונגר מבוגרים מדי ואינם מבינים את השינויים שמתרחשים". באפט היה אז בן 69 ומנגר בן 76. ב-2008 נפלה המניה בשנית ב-45% בעקבות הקונצנזוס שאמר כי "הכלכלה האמריקנית מתרסקת ובאפט מייצג אותה", "באפט ומנגר מושקעים בגדול בעסקי ביטוח משנה הפגיעים" ו"בגילם המתקדם של השניים, הם יתקשו לבצע תפנית בחזרה". אז הם היו בני 77 ו-84 בהתאמה. בפעם השלישית נפלה המניה באביב 2011, כאשר הקונצנזוס החליט שארה"ב חוזרת למיתון ואירופה מתפרקת. BRKA ירדה בכ-22% והפעם לא אמרו כלום, הניחו שהכל עומד להתרסק. השנה, יופיעו באפט בן ה-82 פלוס ומנגר בן ה-89 פלוס וימכרו כמנהגם, פיצות, עוגות תפוחי עץ וחולצות טריקו עם הלוגו של Berkshire Hathaway, ולאחר מכן יתפנו ללגלג עם ועל השורטיסטים. האמת היא שלהשקיע היום ב-BRKA זה סיכון לא קטן, הרי חלק משמעותי ממחיר המניה קשור בשמות "באפט ומונגר", ובגילאים שלהם המשקיע צריך לחשוב על מה שעלול לקרות כשהשניים יעזבו. "תופעת בארקשאייר" מעניינת ומזכירה מאוד את "תופעת האגחי"ם הממשלתיות של ארה"ב", גם כשהן בשיא כל הזמנים ונמצאות ברמת סיכון גבוהה מאוד למשקיע (במיוחד דווקא למשקיע שמאמין בצמיחת הכלכלה האמריקנית). אבל BRKA, כמו האגחי"ם, מצביעה על ארבע עובדות חשובות שמנחות את המשקיעים. הראשונה, המשקיעים מחפשים אמון בהנהלות, נקודה! ככל שהזעזועים בכלכלה גדלים וחוסר הוודאות גובר - כך גדלה האמונה בבאפט ובממשלת ארה"ב. הביטחון שחשים כלפי מכשיר ההשקעה חשוב בהרבה מאיכותו הכלכלית של המכשיר עצמו. השנייה, שבטווח הארוך האיכות הכלכלית כן קובעת. נכון, חלק מהפרמיה על BRKA כמו על האגחי"ם קשורה במי שמוביל, אבל הרוב נמצא בעוצמה הכלכלית. עובדה שלישית, ש"פעלולים" כמו רכישת המניות של עצמך או חלוקת דיבידנד חשובים אבל לא הכרחיים, ורביעית - לחלומות יש עדיין תפקיד מכריע בשיקולי ההשקעה. אז בצדק אמר אותו דאג קס, כשרואיין על הזמנתו של באפט, "Wow! I am going to Disneyland, I mean Omaha".

Corning Incorporated (סימול: GLW) - כמה חדשנות אפשר להוציא מחול? בלי סוף

ממה עושים את הזכוכית של החלון? מערבבים הרבה חול (75%) עם תחמוצת נתרן (Na2O) שמופקת מסודה סדן (soda ash), עם קצת קוורץ, טיפה ליים ועוד כמה תוספים, מחממים ל-1200 מעלות, ו-ואלה - יש זכוכית. זה תהליך שמוכר לאדם מימי קדם. אבל לייצר את זכוכית הצג של האייפון, טאבלט והכיסויים של שאר צעצועי התקשורת או לייצר שטיחי זכוכית שנראים ומתנהגים כמו פלסטיק גמיש - צריך ניסיון תעשייתי ויכולות פיתוח מוכחות של מעל 160 שנים - ואת כל זה יש לקורנינג, היא מוכיחה זאת שוב ושוב. בפעם האחרונה היה זה סטיב ג'ובס המנוח ש"עזר" להם. בשנת 2006 סיפר ג'ובס בסודיות לחברו הקרוב ג'ון בראון, דירקטור בקורנינג, שהוא עומד לצאת עם מכשיר שישנה את העולם, אבל עדיין יש לו "בעיה קטנה". על מנת לסיים בהצלחה את האייפון הוא צריך כיסוי / מסך למצגת, "מסך שיהיה גמיש, עם יכולת להעברת מגע, הכי קל שיש, הכי דק שאפשר, בלתי ניתן לשבירה ובגודל סטנדרטי". החבר הציע שייפגשו עם ונדל ויקס, מנכ"ל קורנינג הצעיר, "בחברה שלנו אוהבים חדשנות ואנחנו הרי כבר עושים את מסכי ה-LCD. ונדל אוהב חדשנות ומוכן להשקיע". "כך ובתוך יממה אחת מהביקור", סיפר בראון לכתב בלומברג שביקר לאחרונה במפעל בגטיסבורג שבקנטאקי, "נולדה זכוכית הגורילה (gorilla glass), פטנט רשום של קורנינג, שיוצאת טוב ובמלוא הדרה מהאפר, כמו ציפור החול".

ב-2012 קורנינג שיווקה 1.5 מיליארד מסכי תצוגה. היא הספק של סמסונג (בלעדי), סוני וכמובן אפל. החברה התחילה דרכה במסצ'וסטס בשנת 1851, בשנת 1868 עברה לעיר קורנינג ומשם היא מנוהלת עד היום, כאשר ב-1908 הייתה מחברות התעשייה הראשונות שהקימו מרכז מו"פ לחקר הזכוכית. מאז אותה שנה היא משקיעה 9%-11% מהכנסותיה במו"פ, ב-2012 השקיעה 745 מיליון - 9.3% מהמכירות, הרבה יותר מ-IBM ובערך כמו סיסקו. מראות הטלסקופ הענק במצפה פלומאר בקליפורניה הן פיתוח של קורנינג משנות ה-30' של המאה שעברה. כל שמשות המכוניות מבוססות על פיתוח שלה והן הבסיס לפיתוח זכוכיות ה-LCD, שגם הן פטנט שלה. ב-1970 קורנינג פיתחה וייצרה את הסיב האופטי הראשון וסירי קרמיקה / זכוכית לבישול.

בבועת 2000 עלתה לפתע המניה בצורה דרמטית. בשנתיים הקודמות לכך (1998-2000) זינקה המניה בסין פי 14.3 - מ-7 ל-100 דולר בערכים מתואמים להיום. למה עלתה? בגלל החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום הפוטוניקה (העברה וטיפול בגלי אור). קורנינג השקיעה הון בניסיון להידחק, באמצעות אותו פיתוח לתחום התקשורת, אך נפלה קשות בביזנס. ולמרות זאת הקונצנזוס, אותו קונצנזוס שעל פיו נגזרים גורלות גם היום, האמין והחליט עוד הרבה לפני שהחברה בכלל הצליחה או לא באסטרטגיה החדשה, שההצלחה בטוחה, ו"עזר" לה להגיע עם המלצות "קניה חזקה" לשווי שוק של מעל 280 מיליארד דולרים, לעומת מכירות של 7.13 מיליארד, רווח נקי של 422 מיליון ו-47 סנט למניה בסיום שנת 2000. בשיא המכפיל הגיע מעל 710 פעם - "גם בוול סטריט אין חדש תחת השמש", אמר קוהלת, וצדק. התפוצצות הבועה, הכישלון העסקי של האסטרטגיה והקשיים הכספיים שנבעו מכך הובילו את המניה, בתחילת אוקטובר 2002 לתחתית של 1.1 דולרים. רק ב-2007 החלה ההתאוששות בעיקר בעקבות האייפון וה-LCD. מה בדיוק החברה עושה ומה מקורות הכנסתה?

שנת 2012 הסתיימה עם מכירות של 8.01 מיליארד, רווח נקי של 1.78 מיליארד ורווח למניה של 1.15 דולרים. החברה פועלת באמצעות 5 חטיבות: חטיבת טכנולוגיות התצוגה (Display Technologies) שמטפלת בזכוכיות תצוגה כמו בטלפונים החכמים, במסכי טלוויזיה וטאבלטים למיניהם, מסכי LCD ומחשבים אישיים וניידים. חטיבה זו אחראית (ע"פ נתוני 2012) ל-36% מההכנסות - כ-2.9 מיליארד דולרים. חטיבת הטלקומוניקציה מייצרת כבלים וחלקים אופטיים, ציוד חומרה, תשתיות מלאות לתקשורת וציוד פריפריאלי. החטיבה אחראית לכ-26% מההכנסות, כ-2.2 מיליארד דולרים. חטיבת טכנולוגיות סביבתיות שמטפלת בקרמיקה, פילטרים, פיקוח על זיהום אוויר ועוד. היא הביאה לחברה כמיליארד דולרים ב-2012, כ-12% מההכנסות. חטיבת החומרים המיוחדים היא הספקית המובילה בעולם לחומרי גלם של תעשיות הזכוכית, הקרמיקה והגבישים והכנסותיה - כ-1.3 מיליארד תרמו כ-17% לסך ההכנסות. והחטיבה החמישית - חטיבת מדעי החיים, שמספקת ציוד למעבדות ומובילה בתחום ציוד המעבדות לטיפול בתאי גזע, גנומיקה ומולקולות שמכרה ב-657 מיליון, כ-8% מההכנסות.

לצד החטיבות החברה קנתה לעצמה שם בפיתוח מוצרים חדשניים לפי הזמנה (כפי שעשו עם אפל). אחד הנכסים המובילים של קורנינג הוא "מחסן הקניין האישי (ה-IP)" שלה, שרבים טוענים שאין רבים כמותו בתעשייה הגלובלית. בסוף 2012 היו ברשות החברה 4,800 פטנטים שעדיין מוגנים ועוד 7,900 פטנטים בתהליכי אישור מתקדמים. תשאלו אותנו ואחרים שעוקבים אחרי החברה על הנכס הגדול שלהם - Wendell P. Weeks. האיש עובד בחברה מאז 1983, אבל התמנה כמנכ"ל ב-2005 וכיו"ר ב-2007. ויקס, בוגר אוניברסיטת הארווארד ודירקטור בכיר במרק (סימול: MRK) שעורר כאמור את החברה מחדש.

בתחילת 2011 המניה הגיעה לסביבות 23.5 דולרים, אך התדרדרה לשער של 10.6 בנובמבר האחרון ובצדק - קצב העלייה במכירות הואט והרווח הנקי ולמניה ירדו משמעותית. כל זה לצד החשש מירידה בהזמנות לטלפונים חכמים. הרבעון הראשון של 2013 איכזב גם הוא, והחברה פקששה את ההכנסות שחזה לה הקונצנזוס. אבל מאז תחילת פברואר המניה החלה לעלות ועשתה מאז כ-23%. במהלך אפריל העלו האנליסטים באופנהיימר ובברקליס את המלצותיהם ומחירי היעד למניה. הסיבה לכך שלצד האופטימיות של המנכ"ל / יו"ר ויקס, מבצבצים סימנים חיוביים מאוד לחברה עם דגש על חטיבת התצוגה. מתברר שעל פי מחקרי שוק בתחום התקשורת, ההתפשטות המהירה של מכשירים ניידים העלתה את הביקושים לזכוכית חזקה יותר, דקה יותר וגמישה יותר לכיסוי התצוגה. הצורך ברזולוציה טובה יותר גם הוא מעלה הצורך לזכוכית מיוחדת. בתחום התקשורת הביקוש הגואה לפס רחב הגביר הביקושים לסיבים אופטיים והרגולציה המתגברת לפילטרים.

לבסוף, העלייה החדה בהשקעות בפיתוח תרופות אפקטיביות יותר יוצר ביקוש לציוד המעבדה של החברה. "מתברר שהחברה מתחילה לקבל הזמנות גדלות", אומרים האנליסטים, "במיוחד זכוכית הגורילה שלה והמוצרים המיוחדים למעבדות ופילטרציה - וכאן מדובר בביקוש ארוך טווח". במקביל לכל זה, החברה מעלה את גובה הדיבידנד מאז 2007. הקונצנזוס הנוכחי מדבר על מכירות של 8.36 מיליארד ובשנה הבאה ל-8.62 מיליארד עם רווח למניה של 1.25 ושל 1.34 דולרים בהתאמה. אך כמו תמיד, אין מה למהר ולקנות, העליות של החודש האחרון מתבססות על ציפיות בלבד, ומשברים כידוע לא יחסרו במהלך החודשים הבאים. אז 11 דולר נראה לנו מחיר מעניין ביותר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.