ג'ובי מונית מעופפת (X)
ג'ובי מונית מעופפת (X)

המוניות המעופפות ממריאות: ג’ובי נערכת לרכוש את בלייד;היכן אנשים טסים לעבודה במונית?

שוק המוניות המעופפות מתרומם,  מתי נתפוס טקסי אווירי? 

עמית בר | (1)

התחבורה האווירית העירונית נמצאת על סף מהפכה, ובראשה צועדת ג’ובי אוויאיישן ששוקלת לרכוש את בלייד אייר, מפעילת שירותי תחבורה אווירית בהזמנה מראש. המהלך, שצפוי לצאת לפועל רק בשנה הבאה, עשוי להפוך את חזון המוניות המעופפות ממדע בדיוני למציאות יומיומית, תוך שילוב טכנולוגיה חדשנית עם תשתית קיימת. השוק מתפתח בקצב מסחרר, עם השקעות גדולות וחברות רבות שמציעות פתרונות לרבות  ארצ’ר, וולוקופטר ו-AIR הישראלית. ועדיין - האתגרים הרגולטוריים והכלכליים גדולים. 


ג’ובי, עם שווי שוק של 13.7 מיליארד דולר, מובילה את המרוץ לפיתוח כלי טיס חשמליים להמראה ונחיתה אנכית (eVTOL), המיועדים לשאת ארבעה נוסעים וטייס במהירות של עד 320 קמ"ש לטווח של 240 ק"מ. החברה, הנתמכת על ידי טויוטה ואובר, הכפילה לאחרונה את קיבולת הייצור במפעליה בקליפורניה ואוהיו, מתכוננת לייצר 24 כלי טיס בשנה וצופה לקבל אישור רגולטורי סופי מה-FAA ב-2026. לעומתה, בלייד, עם שווי שוק צנוע של 300 מיליון דולר, כבר מפעילה שירותי מסוקים מהירים בניו יורק ולוס אנג’לס, המחברים בין מרכזי ערים לשדות תעופה ויעדי נופש. הרכישה הפוטנציאלית תעניק לג’ובי גישה מיידית לרשת הלקוחות ונקודות הנחיתה של בלייד, ותאפשר לה לשלב את כלי הטיס החשמליים שלה בפלטפורמה מבוססת, תוך דילוג על אתגרי הקמה ושיווק.


תחום ה-eVTOL משך עד היום השקעות שמוערכות בכ-5-6 מיליארד דולר. השמות המעניינים בשנ-שנתיים האחרונות הם חברות כמו ארצ’ר אוויאיישן שלה שת"פ עם יונייטד איירליינס, ווולוקופטר הגרמנית, שמתכננת שירותים בפריז ודובאי. בישראל, AIR גייסה 23 מיליון דולר והשלימה טיסות מבחן, בעוד אוויאיישן חתמה על חוזים עם חברות תעופה אמריקאיות. גם EHang הסינית בולטת, עם רחפנים אוטונומיים שכבר פועלים בסין ובאירופה.


ההתקדמות מונעת על ידי צורך דחוף בפתרונות תחבורה ירוקים ומהירים בערים צפופות. כלי eVTOL מציעים יתרונות כמו פליטות פחמן נמוכות ורעש מינימלי בהשוואה למסוקים, אך מעבר לאתגרים הרגולטוריים,   הקמת תחנות נחיתה (Vertiports) מצריכה השקעות כבדות, והתחרות העזה מחייבת חדשנות. בנוסף, מחירי הכרטיסים גבוהים והציבור עדיין חשדן.


מבחינה רגולטורית, התקדמות משמעותית נרשמה בארה"ב -  צו נשיאותי של טראמפ מיולי מקל על שילוב כלי eVTOL במרחב האווירי, ותוכנית פיילוט תומכת בחמישה פרויקטים מסחריים. דובאי מתכננת רשת מוניות אוויריות ב-2026, ולונדון בונה תשתיות דומות. תחזיות של מורגן סטנלי צופות ששוק המוניות המעופפות יגיע ל-100 מיליארד דולר עד 2030 ו-1.5 טריליון עד 2040, עם יישומים מעבר למוניות, מהובלת מטענים רפואיים ועד תגובה לחירום. זו תחזית מעודדת, זה אומר שבמקומות רבים תוך 2-3 שנים כבר יהיה את השירות הזה. בהתחלה הוא יהיה יקר ובהדרגה המחירים ירדו. 

והאם זה יגיע לישראל? זה עניין מורכב ורגיש. נהגי המוניות חסמו את כניסת אובר לכאן, אז הסיכוי שהם יסכימו למוניות מעופפות נראה מאוד קטן. אצלנו זה ייקח זמן. 



קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/08/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    זה כלי תחבורה נוסף כמו שהרכבת כלי תחבורה נוסף
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.