אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל. הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.

בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר 

אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר. 

פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".

מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון. 

• ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
• אוניברסיטת ת"א מקלה על הסטודנטים: אלו השינויים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".

מי עוד ברשימה? 

מוסדות אקדמיים נוספים שנמצאים ברשימה היוקרתית הם האוניברסיטה העברית, שמדורגת במקום ה-30, ובוגריה גייסו יותר מ-15 מיליארד דולר, עם יותר מ-400 חברות, אוניברסיטת רייכמן במקום ה-47 עם גיוסים של יותר מ-9 מיליארד דולר ביותר מ-300 חברות, אוניברסיטת בן גוריון במקום ה-52 עם 9.5 מיליארד דולר בגיוסים עם כ-300 חברות ואוניברסיטת בר אילן במקום ה-90 עם כמעט 9 מיליארד דולר של גיוסים וכמעט 200 חברות. 

חשוב לציין כי המתודולגיה מאחורי המדד מבוססת על המספר הכולל של יזמים שחברותיהם גייסו סבב מימון הון סיכון בין 1 בינואר 2014 ל-1 בספטמבר 2025. או במלים אחרות, המדד מתבסס על ביצועים של כמעט 12 שנה, כך שהשיח על המלחמה והחרמות הבינלאומיים אמנם תמיד על הפרק, אבל התמונה רחבה יותר. ועם זאת, גם בזום אאוט של 12 שנה, נוכל בקלות להצביע על כך שישראל כמעט תמיד נמצאת במצב של מלחמה, טרום-מלחמה ופוסט-מלחמה, ולמעט תקופות קצרות (שמגיעות לרוב אחרי הסכמים עם הפלסטינים), גם החרמות הבינלאומיות תמיד בתמונה. כל זה כדי לומר, שלמרות הנסיבות, וייתכן שאף במידה מסוימת בעקבות הנסיבות, המוסדות האקדמיים הישראליים מצליחים במדד נחשב, יוקרתי ורלבנטי לכלכלה. וזהו משאב לאומי ראשון במעלה. 

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק