
הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.

המטוס מצויד גם במערכת אינרציאלית לניווט אווירי למקרה שאין קשר לווייני. זו מערכת שאינה תלויה בנקודות ייחוס חיצוניות, ופועלת באמצעות מדידה רציפה של התאוצות והמהירויות הזוויתיות של כלי הטיס, כדי לחשב את מיקומו, מהירותו וכיוונו באופן מתמשך. המערכת כוללת חיישנים כגון ג'ירוסקופים, מדי תאוצה ומחשב.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
הגישה הסופית ליעד באמצעות ILS והמכשור המתקדם בתא הטייס
הרגעים המורכבים ביותר בטיסה הם ההמראה והנחיתה. כאן נכנסות לפעולה מערכות עזר קריטיות. מערכת נחיתת מכשירים (ILS – Instrument Landing System) היא טכנולוגיה ותיקה ויעילה, המאפשרת למטוסים לנחות גם בתנאי ראות אפסית. ה-ILS מורכבת משני משדרים קרקעיים:
• Localizer - משדר אות המורה לטייסים על מיקומם האופקי ביחס למסלול הנחיתה.
• Glide Slope - משדר אות המכווין את הטייסים לגובה הנכון ולזווית הגלישה האופטימלית לקראת הנחיתה.
בתא הטייס, המידע מה-ILS מוצג באמצעות מכשירים המראים לטייס בדיוק היכן עליו להיות ביחס למסלול. כיום, רבות מהפעולות הללו נעשות באופן אוטומטי על ידי מערכות הטייס האוטומטי, המקבלות נתונים ישירות מה-ILS ומנווטות את המטוס לעבר המסלול. הטייסים מסתמכים במידה רבה על מסכי תצוגה רב-תכליתיים (EFIS –Electronic Flight Instrument System) המציגים את כל המידע הרלוונטי - מהירות, גובה, כיוון, נתוני מנוע, מפות ניווט ועוד - באופן קריא ואינטואיטיבי.
מעבר לבטיחות: תחזוקה חזויה ובינה מלאכותית
הטכנולוגיה הבלתי נראית אינה מסתיימת עם המראה או נחיתה. מטוס מודרני הוא מכונה עמוסה בחיישנים - מאות רבות של חיישנים המנטרים כל פרמטר אפשרי: טמפרטורת מנוע, לחץ שמן, רעידות, לחץ הידראולי, תקינות מערכות חשמל ועוד. הנתונים האלה נאספים באופן רציף ומועברים למערכות ניתוח ממוחשבות על הקרקע.
כיום, חברות תעופה רבות משתמשות בטכנולוגיות תחזוקה חזויה (Predictive Maintenance) המשלבות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. במקום להחליף חלקים בלוח זמנים קבוע, או לחכות שיתקלקלו, המערכות מנתחות את נתוני החיישנים כדי לזהות דפוסים המעידים על כשל אפשרי לפני שהוא מתרחש. זהו שינוי דרמטי: המטוס למעשה "מדווח"; על מצבו הבריאותי, ומאפשר לצוותי התחזוקה לטפל בבעיות באופן יזום ויעיל. זה משפר את הבטיחות, מפחית עיכובים בטיסות וחוסך עלויות אדירות.
לדוגמה, חיישנים במנועים יכולים לזהות שינויים מיקרוסקופיים ברעידות או בטמפרטורה, המעידים על בלאי מואץ של רכיב מסוים. אלגוריתמים של AI מנתחים את הנתונים הללו ומצליחים לחזות מתי אותו רכיב צפוי להגיע לכשל, ובכך מאפשרים להחליפו בתיאום מראש, ובמהלך עצירת תחזוקה מתוכננת, במקום במצב של השבתת מטוס פתאומית. הטכנולוגיה הבלתי נראית ממשיכה להתפתח בקצב מסחרר. אנו רואים פיתוח של מערכות ראייה משופרת (Enhanced Vision Systems – EVS) וראייה סינתטית (Synthetic Vision Systems) - המשלבות נתוני מצלמות אינפרא אדום עם מודלים תלת-ממדיים של השטח ומאפשרות לטייסים "לראות" מבעד לערפל או עננים.
לאחרונה נעשה שילוב רחפנים כחלק אינטגרלי מצוותי התחזוקה. הרחפנים סורקים את גוף המטוס בחיפוש אחר סדקים או נזקים קטנים ומסייעים לצוותי הקרקע באיתור נזקים מהיר ומדויק.
הנחיה בטוחה ליעד
כאמור, מערכות רבות מעורבות להנחיית המטוס ליעדו בבטחה. ממערכות מכ"ם המנחות את המטוס בבטחה בשעות הלילה ובסערות, דרך לוויינים המאפשרים לטייסים לדעת את מיקומם המדויק בכל רגע נתון, ועד לבינה מלאכותית המזהה תקלות פוטנציאליות עוד לפני שהן מתרחשות - כל אלה הם רק חלק קטן מהטכנולוגיות הבלתי נראות הפועלות ברקע.
בפעם הבאה כשתעלו לטיסה, זכרו שמאחורי חוויית הטיסה החלקה והבטוחה והטייסים המיומנים, עומד ״צבא״ שלם של טכנולוגיות חכמות ונסתרות, הפועלות ללא לאות כדי להבטיח שתגיעו ליעדכם בשלום.
הכותב, מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7