מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר | (2)
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


לוויין חלל תקשורת לווין
 לויין
לוויין חלל תקשורת לווין לויין - קרדיט: Istock


המטוס מצויד גם במערכת אינרציאלית לניווט אווירי למקרה שאין קשר לווייני. זו מערכת שאינה תלויה בנקודות ייחוס חיצוניות, ופועלת באמצעות מדידה רציפה של התאוצות והמהירויות הזוויתיות של כלי הטיס, כדי לחשב את מיקומו, מהירותו וכיוונו באופן מתמשך. המערכת כוללת חיישנים כגון ג'ירוסקופים, מדי תאוצה ומחשב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הגישה הסופית ליעד באמצעות ILS והמכשור המתקדם בתא הטייס

הרגעים המורכבים ביותר בטיסה הם ההמראה והנחיתה. כאן נכנסות לפעולה מערכות עזר קריטיות. מערכת נחיתת מכשירים (ILS – Instrument Landing System) היא טכנולוגיה ותיקה ויעילה, המאפשרת למטוסים לנחות גם בתנאי ראות אפסית. ה-ILS מורכבת משני משדרים קרקעיים:

• Localizer - משדר אות המורה לטייסים על מיקומם האופקי ביחס למסלול הנחיתה.

•  Glide Slope - משדר אות המכווין את הטייסים לגובה הנכון ולזווית הגלישה האופטימלית לקראת הנחיתה.

בתא הטייס, המידע מה-ILS מוצג באמצעות מכשירים המראים לטייס בדיוק היכן עליו להיות ביחס למסלול. כיום, רבות מהפעולות הללו נעשות באופן אוטומטי על ידי מערכות הטייס האוטומטי, המקבלות נתונים ישירות מה-ILS ומנווטות את המטוס לעבר המסלול. הטייסים מסתמכים במידה רבה על מסכי תצוגה רב-תכליתיים (EFIS –Electronic Flight Instrument System) המציגים את כל המידע הרלוונטי - מהירות, גובה, כיוון, נתוני מנוע, מפות ניווט ועוד - באופן קריא ואינטואיטיבי.

מעבר לבטיחות: תחזוקה חזויה ובינה מלאכותית

הטכנולוגיה הבלתי נראית אינה מסתיימת עם המראה או נחיתה. מטוס מודרני הוא מכונה עמוסה בחיישנים - מאות רבות של חיישנים המנטרים כל פרמטר אפשרי: טמפרטורת מנוע, לחץ שמן, רעידות, לחץ הידראולי, תקינות מערכות חשמל ועוד. הנתונים האלה נאספים באופן רציף ומועברים למערכות ניתוח ממוחשבות על הקרקע.

כיום, חברות תעופה רבות משתמשות בטכנולוגיות תחזוקה חזויה (Predictive Maintenance) המשלבות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. במקום להחליף חלקים בלוח זמנים קבוע, או לחכות שיתקלקלו, המערכות מנתחות את נתוני החיישנים כדי לזהות דפוסים המעידים על כשל אפשרי לפני שהוא מתרחש. זהו שינוי דרמטי: המטוס למעשה "מדווח"; על מצבו הבריאותי, ומאפשר לצוותי התחזוקה לטפל בבעיות באופן יזום ויעיל. זה משפר את הבטיחות, מפחית עיכובים בטיסות וחוסך עלויות אדירות.

לדוגמה, חיישנים במנועים יכולים לזהות שינויים מיקרוסקופיים ברעידות או בטמפרטורה, המעידים על בלאי מואץ של רכיב מסוים. אלגוריתמים של AI מנתחים את הנתונים הללו ומצליחים לחזות מתי אותו רכיב צפוי להגיע לכשל, ובכך מאפשרים להחליפו בתיאום מראש, ובמהלך עצירת תחזוקה מתוכננת, במקום במצב של השבתת מטוס פתאומית. הטכנולוגיה הבלתי נראית ממשיכה להתפתח בקצב מסחרר. אנו רואים פיתוח של מערכות ראייה משופרת (Enhanced Vision Systems – EVS) וראייה סינתטית (Synthetic Vision Systems) - המשלבות נתוני מצלמות אינפרא אדום עם מודלים תלת-ממדיים של השטח ומאפשרות לטייסים "לראות" מבעד לערפל או עננים.

לאחרונה נעשה שילוב רחפנים כחלק אינטגרלי מצוותי התחזוקה. הרחפנים סורקים את גוף המטוס בחיפוש אחר סדקים או נזקים קטנים ומסייעים לצוותי הקרקע באיתור נזקים מהיר ומדויק.

הנחיה בטוחה ליעד

כאמור, מערכות רבות מעורבות להנחיית המטוס ליעדו בבטחה. ממערכות מכ"ם המנחות את המטוס בבטחה בשעות הלילה ובסערות, דרך לוויינים המאפשרים לטייסים לדעת את מיקומם המדויק בכל רגע נתון, ועד לבינה מלאכותית המזהה תקלות פוטנציאליות עוד לפני שהן מתרחשות - כל אלה הם רק חלק קטן מהטכנולוגיות הבלתי נראות הפועלות ברקע.

בפעם הבאה כשתעלו לטיסה, זכרו שמאחורי חוויית הטיסה החלקה והבטוחה והטייסים המיומנים, עומד ״צבא״ שלם של טכנולוגיות חכמות ונסתרות, הפועלות ללא לאות כדי להבטיח שתגיעו ליעדכם בשלום.


הכותב, מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 12/09/2025 18:55
    הגב לתגובה זו
    איבדו את MH370
  • עופר הבר 12/09/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
    מטוס בואינג 777 החיפוש במשך 3 שנים היה היקר בהיסטוריית התעופה. המטוס לא נמצא ונעלם על נוסעיו וצוותו.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.