IonQ הקוואנטית עם שתי רכישות בסך של 1.3 מיליארד דולר
חברת IonQ, מהשחקניות הבולטות בתחום המחשוב הקוונטי, הודיעה כי השלימה שתי רכישות אסטרטגיות בהיקף כולל של 1.3 מיליארד דולר, הגדולה מביניהם היא של הסטארטאפ הבריטי Oxford Ionics ובונסף רכשה חברה אמריקאית Vector Atomic.
מניות הקוואנטים חברת IonQ IonQ 3.2% , מהשחקניות הבולטות בתחום המחשוב הקוונטי, הודיעה כי השלימה שתי רכישות אסטרטגיות בהיקף כולל של 1.3 מיליארד דולר. העסקה הגדולה מבין השתיים היא של הסטארטאפ הבריטי Oxford Ionics והרכישה הקטנה יותר
היא של החברה האמריקאית Vector Atomic.
במסגרת העסקה הגדולה יותר, בהיקף של 1.075 מיליארד דולר (1.065 מיליארד במניות ועוד 10 מיליון דולר במזומן), תרכוש IonQ את Oxford Ionics ותקלוט את צוות המדענים והמהנדסים שלה לצד הפטנטים בתחום מערכות מלכודות יונים.
הטכנולוגיה של Oxford Ionics מתבססת על שבבי מוליכים למחצה סטנדרטיים ותשולב במערכות הקוונטיות הקיימות של IonQ. העסקה אושרה לאחרונה ע"י יחידת ביטחון ההשקעות של ממשלת בריטניה, והיא תעניק ל-IonQ גם בסיס פעילות בבריטניה לשיתופי פעולה מסחריים ואקדמיים עתידיים.
במקביל, רכשה IonQ את Vector Atomic - מפתחת טכנולוגיות חישה קוונטיות ושעונים אטומיים בעלי יישומים קריטיים לביטחון הלאומי - בעסקה של 250 מיליון דולר במניות. Vector Atomic, שהוקמה ב-2018 בקליפורניה ומעסיקה 76 עובדים, מחזיקה בצבר חוזים בהיקף של למעלה מ-200 מיליון דולר מול הממשל הפדרלי האמריקאי. IonQ מסרה כי העסקה תאיץ את כניסתה לתחום החישה הקוונטית ותבסס את הפלטפורמה הקוונטית המלאה שלה.
הרכישות פותחות פערים מול שאר הסקטור
הרכישות מצטרפות לגל השתלטויות מתמשך של IonQ ב-2025, שבמהלכו כבר רכשה
את חברת ID Quantique השווייצרית (Quantum Networking), את Capella Space (לוויינים) ואת Lightsync מבוסטון (קישור מחשבים קוונטיים). המנכ"ל ניקולו דה מאסי הדגיש כי המטרה היא לבנות מערך קוונטי מלא הכולל מחשוב, תקשורת וחישה:
"המרקם של הציוויליזציה המודרנית נשען על תקשורת בטוחה – מבנקאות ועד ביטחון לאומי. כדי לנצח, עלינו להוביל לא רק במרוץ למחשוב קוונטי, אלא גם במרוץ לאבטחה קוונטית".
- "שומר נפשו ירחק ממניות הקוואנטים; לא צופה הפתעות באנבידיה"
- מניית הקוואנטים שזינקה פי 8 בדצמבר ופי 17 מתחילת השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דה מאסי הוסיף: "אנחנו מאמינים שיש לנו יתרון טכנולוגי של חמש שנים על פני כל מתחרה. בעוד אחרים מדברים על מחשבים קוונטיים שדורשים אולמות ענק וכורים גרעיניים קטנים, אנחנו מוכיחים שאפשר לבנות מערכות קטנות יותר, זולות יותר וחסכוניות יותר באנרגיה – ושכבר פועלות בענן."
כריס באלאנס, מייסד Oxford Ionics: "בשנה שעברה הדגמנו נאמנות שערים דו-קיוביטית של 99.97%, וכעת עברנו את רף ה-99.99% – רמת ביצועים שאיננה דורשת שיפורים נוספים עד להגעה למיליוני קיוביטים. זהו הבסיס שיאפשר לנו להאיץ את המירוץ הקוונטי ולספק ערך ללקוחות מוקדם מכל אחד אחר."
כריסטופר מונרו, מייסד-שותף ויועץ מדעי ראשי: "הקיוביטים שלנו הם אטומים – מתנות מהטבע, לא משהו שצריך לייצר במעבדה. המשמעות היא שהפיזיקה כבר 'נפתרה', והאתגר שנותר הוא הנדסי בלבד. זהו ההבדל שמאפשר לנו
לחשוב במונחים של סקייל מודולרי ולהתחיל לבנות מרכזי נתונים קוונטיים אמיתיים."
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מניית IonQ רשמה תנודתיות חדה בשבועות האחרונים, עם זינוק של כ-17% לאחר אישור העסקה הבריטית, לשיא של 55.25 דולר, וכך הפכה לאחת החברות בעלות ההון הגבוה ביותר בתחום. הרכישות
האחרונות מסמנות כי IonQ נחושה לא רק לשמר את מעמדה כחלוצה במחשוב קוונטי, אלא גם להפוך לשחקן מוביל בתחומי החישה והתקשורת הקוונטית, בעידן שבו היכולת לפרוץ את תקני ההצפנה הקיימים הופכת לאיום אסטרטגי עולמי.
- 2.אנונימי 18/09/2025 15:44הגב לתגובה זומחשבי קוונטום זה הדבר הבאה כולנו כבר מבינים את זה השאלה היא מה מהחברות תוביל תתחום וכרגע זאת ionq היא לא ניתנת לעצירה
- 1.תעלה מעלה מעלה. פוטנציאל אדיר (ל"ת)אנונימי 17/09/2025 16:13הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
