אינטל שבבים
צילום: אינטל

הענקית ששווה רק 2% משוויה של אנבידיה

"תתפטר או תפוטר" - אמרו לפט גלסינגר, מנכ"ל אינטל שבא להציל וגרם לקריסה גדולה יותר; מה העתיד של ענקית השבבים? איך זה ישפיע על ישראל ומי החברה הגדולה ביותר בארץ - שווה 500 מיליארד דולר?
רוי שיינמן | (2)

ההודעה של החברה לא הסגירה דבר - "פט גלסינגר הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל אינטל....", אבל מהר מאוד עולה לראש מחשבה מטרידה - התפטר? באמת? הוא הרי באמצע מסע להבראת החברה. הוא השיק לפני חצי שנה את שבב ה-AI החדש המתחרה בשבב של אנבידיה. הוא רק לפני חודש דיבר מעל במה על היעדים והמטרות לשנים הבאות, הוא ניסה לשכנע בשיחת הוועידה את האנליסטים שהכיוון חיובי. הוא היה מאוד פעיל רגע לפני שהתפטר, בלי שום רמז שהוא רוצה לעזוב.  היו דווקא רמזים לחוסר שביעות מהסביבה כלפיו - הוא נכשל בפיתוח שבב AI בזמן, הוא נכשל ברכישות מתאימות, הוא בזבז המון כספים ואינטל שהיתה מאוד נזילה נמצאת היום עם כמות מזומנים שלא תספיק להרים את התוכניות שלה ללא מימון אגרסיבי והשקעות מצד גופים נוספים. הכישלון הגדול ביותר הוא כנראה באיבוד הכוח בליבה. החברה מובילה בשבבים למחשבים, לצד נתחי שוק פושרים בתעשיות הגדולות מסביב. הליבה שלה היתה מובילה עולמית כמעט בכל מגזר-תחום וזה התמסמס. החברה הפכה לסוג של ייצור עם שני ראשים. ראש של מחק ופיתוח שלא מפסיק לפשל, לצד ראש של פעילות ייצור שמקבלת סובסידיות ענקיות מהממשל האמריקאי שרוצה להחזיר את הייצור הביתה. הסובסידיות האלו גרמו להנהלת אינטל להבין שהם צריכים לשנות מיקוד, אבל בדרך הם שכחו שאינטל היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ייצור. אי אפשר היה לשנות כיוון באינטל בכזו מהירות, והקש ששבר את גב הגמל היה שעם כל הסובסידיות, עם כל הידע והנסיון בתחום, התחזית שפורסמה בתחילת השנה למפעלי השבבים היתה מאוד מאכזבת. רווחים לא יהיו שם בשנים הבאות - רק הוצאות ושריפת מזומנים. השוק אמר את דברו. המניה בצניחה, ערכה הוא 2% משוויה של אנבידיה. לפני 5 שנים אינטל היתה יותר מפי 2 משוויה של אנבידיה. מאז היא קרסה בכמעט 70% ואנבידיה זינקה במעל 2,600%. לפני עשור אנבידה היתה בקושי 2% משוויה של אינטל. ככה חולפת תהילת עולם.  השוק שמח שגלסינגר הגיע, אבל ב-4 השנים שהוא בחברה הוא לקח אותה למטה. המרחק בין אינטל ליתר החברות רק הלך והעמיק. הוא קיבל ירושה קשה. אינטל לפני איבדה את הדרך, אבל נתנו לה הרבה זמן והיו לו הרבה צ'אנסים לשנות את הכיוון של החברה ולקחת אותה למחוזות ברורים יותר. ולכן הדירקטוריון אמר לו - "תתפטר או תפוטר". גלסינגר בחר בדרך האלגנטית.   הכישלון של גלסינגר הוא גם הכישלון שלנו. הפעילות של אינטל בישראל היא גדולה ומרשימה ועל פני שנים רבות. הסיכוי שזה יימשך באותו הקצב נמוך מאוד. באוצר לא מברשים לדעת מה קורה עם השקעות הענק שאינטל הבטיחה בארץ, הם מעדיפים להיות בת יענה, אבל גם הם יודעים שיש בעיה מאוד גדולה. במקום גיוס של אלפי עובדים קיבלנו פיטורי עובדים, ובמקום צפי לגיוס אלפים רבים, נראה שיהיה במקרה הטוב קיפאון.

אנבידיה ישראל - שווי של 500 מיליארד דולר

צריך חלופות, למרות שהאוצר לא מניע ומרים שום חלופה אמיתית, יש לו מזל - קוראים לה אנבידיה. הפעילות של אנבידיה בישראל שהתבססה על רכישת מלאנוקס, הולכת וגדלה. מדובר על גיוסים של מאות רבות של עובדים בשנה, עם כ-3,600 עובדים כעת. מדובר על פעילות שמהווה כ-15% מהפעילות של אנבידיה העולמית. אם תרצו הפעילות של אנבידיה ישראל שווה כ-500 מיליארד דולר - מטרוף, אבל זה הערך שלה (על השבחת הערך והחברה הכי גדולה בארץ). היא הפעילות הגדולה והמשמעותית ביותר של חברות זרות בארץ. הפעילות של אינטל בישראל, לא נעים אפילו לרשום היא אולי מאית מכך.  ואיך ישראל רואה מזה כסף? יש חישוב של רווחים שמעין נוצרו בארץ (חישוב העברה ושיטות מיסוי נוספות) ועל זה יש מס, יש גיוסי עובדים, יש עובדים במעגל השני ויש תשלומי מס אדירים על אופציות. אולי ל אמספיק כי גובים רק 25% על הרווח מאופציות ועדיין רוב עובדי החברה הפכו למיליונרים ומימוש האופציות הכניס כף גדול למדינה. אז המדינה מפסידה באינטל ומרוויחה באנבידיה. אנבידיה הגיעה לכאן אחרי שרכשה את מלאנוקס של אייל וולדמן. אנבידיה למעשה הגיעה במקרה. השאלה אם האקראיות הזו יכולה להיות בשליטה של האוצר? לא בטוח, חוץ ממענקים אין לו מה לתת. ההצלחה תלויה במו"פ הישראלי. ברגע שיהיו עוד מלאנוקסיות, יהיו כאן עוגנים - גם של חברות שיראליות וגם של חברות זרות. השנה האחרונה היתה עם סימן שאלה בהשקעות של זרים, למרות שבסייבר אנחנו ממשיכים לגדול, שנה הבאה, אמורה להיות שנה של עלייה בהשקעות בטכנולוגיה. במקביל הנאסד"ק מעל 20,000 נקודות זה פתח להנפקות של ישראליות וכניסת כספים פנימה. החברות כבר מתארגנות.   

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל 14/12/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    לימודי ליבה. מארגן לנו עוד כמה עשורים אבודים של חינוך גבוה וצמיחה בטכנלוגיה. הממשלה פשוט הורסת את העתיד של המדינה.
  • 1.
    חברת השנה 2025 13/12/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    הולכת לתת תשואה אדירה ב-2025. חברת זהב רק 12 מיליון שקל שווה. מחזיק, לא ממליץ. תירשמו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.