אינטל שבבים
צילום: אינטל

הענקית ששווה רק 2% משוויה של אנבידיה

"תתפטר או תפוטר" - אמרו לפט גלסינגר, מנכ"ל אינטל שבא להציל וגרם לקריסה גדולה יותר; מה העתיד של ענקית השבבים? איך זה ישפיע על ישראל ומי החברה הגדולה ביותר בארץ - שווה 500 מיליארד דולר?
רוי שיינמן | (2)

ההודעה של החברה לא הסגירה דבר - "פט גלסינגר הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל אינטל....", אבל מהר מאוד עולה לראש מחשבה מטרידה - התפטר? באמת? הוא הרי באמצע מסע להבראת החברה. הוא השיק לפני חצי שנה את שבב ה-AI החדש המתחרה בשבב של אנבידיה. הוא רק לפני חודש דיבר מעל במה על היעדים והמטרות לשנים הבאות, הוא ניסה לשכנע בשיחת הוועידה את האנליסטים שהכיוון חיובי. הוא היה מאוד פעיל רגע לפני שהתפטר, בלי שום רמז שהוא רוצה לעזוב.  היו דווקא רמזים לחוסר שביעות מהסביבה כלפיו - הוא נכשל בפיתוח שבב AI בזמן, הוא נכשל ברכישות מתאימות, הוא בזבז המון כספים ואינטל שהיתה מאוד נזילה נמצאת היום עם כמות מזומנים שלא תספיק להרים את התוכניות שלה ללא מימון אגרסיבי והשקעות מצד גופים נוספים. הכישלון הגדול ביותר הוא כנראה באיבוד הכוח בליבה. החברה מובילה בשבבים למחשבים, לצד נתחי שוק פושרים בתעשיות הגדולות מסביב. הליבה שלה היתה מובילה עולמית כמעט בכל מגזר-תחום וזה התמסמס. החברה הפכה לסוג של ייצור עם שני ראשים. ראש של מחק ופיתוח שלא מפסיק לפשל, לצד ראש של פעילות ייצור שמקבלת סובסידיות ענקיות מהממשל האמריקאי שרוצה להחזיר את הייצור הביתה. הסובסידיות האלו גרמו להנהלת אינטל להבין שהם צריכים לשנות מיקוד, אבל בדרך הם שכחו שאינטל היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ייצור. אי אפשר היה לשנות כיוון באינטל בכזו מהירות, והקש ששבר את גב הגמל היה שעם כל הסובסידיות, עם כל הידע והנסיון בתחום, התחזית שפורסמה בתחילת השנה למפעלי השבבים היתה מאוד מאכזבת. רווחים לא יהיו שם בשנים הבאות - רק הוצאות ושריפת מזומנים. השוק אמר את דברו. המניה בצניחה, ערכה הוא 2% משוויה של אנבידיה. לפני 5 שנים אינטל היתה יותר מפי 2 משוויה של אנבידיה. מאז היא קרסה בכמעט 70% ואנבידיה זינקה במעל 2,600%. לפני עשור אנבידה היתה בקושי 2% משוויה של אינטל. ככה חולפת תהילת עולם.  השוק שמח שגלסינגר הגיע, אבל ב-4 השנים שהוא בחברה הוא לקח אותה למטה. המרחק בין אינטל ליתר החברות רק הלך והעמיק. הוא קיבל ירושה קשה. אינטל לפני איבדה את הדרך, אבל נתנו לה הרבה זמן והיו לו הרבה צ'אנסים לשנות את הכיוון של החברה ולקחת אותה למחוזות ברורים יותר. ולכן הדירקטוריון אמר לו - "תתפטר או תפוטר". גלסינגר בחר בדרך האלגנטית.   הכישלון של גלסינגר הוא גם הכישלון שלנו. הפעילות של אינטל בישראל היא גדולה ומרשימה ועל פני שנים רבות. הסיכוי שזה יימשך באותו הקצב נמוך מאוד. באוצר לא מברשים לדעת מה קורה עם השקעות הענק שאינטל הבטיחה בארץ, הם מעדיפים להיות בת יענה, אבל גם הם יודעים שיש בעיה מאוד גדולה. במקום גיוס של אלפי עובדים קיבלנו פיטורי עובדים, ובמקום צפי לגיוס אלפים רבים, נראה שיהיה במקרה הטוב קיפאון.

אנבידיה ישראל - שווי של 500 מיליארד דולר

צריך חלופות, למרות שהאוצר לא מניע ומרים שום חלופה אמיתית, יש לו מזל - קוראים לה אנבידיה. הפעילות של אנבידיה בישראל שהתבססה על רכישת מלאנוקס, הולכת וגדלה. מדובר על גיוסים של מאות רבות של עובדים בשנה, עם כ-3,600 עובדים כעת. מדובר על פעילות שמהווה כ-15% מהפעילות של אנבידיה העולמית. אם תרצו הפעילות של אנבידיה ישראל שווה כ-500 מיליארד דולר - מטרוף, אבל זה הערך שלה (על השבחת הערך והחברה הכי גדולה בארץ). היא הפעילות הגדולה והמשמעותית ביותר של חברות זרות בארץ. הפעילות של אינטל בישראל, לא נעים אפילו לרשום היא אולי מאית מכך.  ואיך ישראל רואה מזה כסף? יש חישוב של רווחים שמעין נוצרו בארץ (חישוב העברה ושיטות מיסוי נוספות) ועל זה יש מס, יש גיוסי עובדים, יש עובדים במעגל השני ויש תשלומי מס אדירים על אופציות. אולי ל אמספיק כי גובים רק 25% על הרווח מאופציות ועדיין רוב עובדי החברה הפכו למיליונרים ומימוש האופציות הכניס כף גדול למדינה. אז המדינה מפסידה באינטל ומרוויחה באנבידיה. אנבידיה הגיעה לכאן אחרי שרכשה את מלאנוקס של אייל וולדמן. אנבידיה למעשה הגיעה במקרה. השאלה אם האקראיות הזו יכולה להיות בשליטה של האוצר? לא בטוח, חוץ ממענקים אין לו מה לתת. ההצלחה תלויה במו"פ הישראלי. ברגע שיהיו עוד מלאנוקסיות, יהיו כאן עוגנים - גם של חברות שיראליות וגם של חברות זרות. השנה האחרונה היתה עם סימן שאלה בהשקעות של זרים, למרות שבסייבר אנחנו ממשיכים לגדול, שנה הבאה, אמורה להיות שנה של עלייה בהשקעות בטכנולוגיה. במקביל הנאסד"ק מעל 20,000 נקודות זה פתח להנפקות של ישראליות וכניסת כספים פנימה. החברות כבר מתארגנות.   

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל 14/12/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    לימודי ליבה. מארגן לנו עוד כמה עשורים אבודים של חינוך גבוה וצמיחה בטכנלוגיה. הממשלה פשוט הורסת את העתיד של המדינה.
  • 1.
    חברת השנה 2025 13/12/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    הולכת לתת תשואה אדירה ב-2025. חברת זהב רק 12 מיליון שקל שווה. מחזיק, לא ממליץ. תירשמו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.