הענקית ששווה רק 2% משוויה של אנבידיה
ההודעה של החברה לא הסגירה דבר - "פט גלסינגר הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל אינטל....", אבל מהר מאוד עולה לראש מחשבה מטרידה - התפטר? באמת? הוא הרי באמצע מסע להבראת החברה. הוא השיק לפני חצי שנה את שבב ה-AI החדש המתחרה בשבב של אנבידיה. הוא רק לפני חודש דיבר מעל במה על היעדים והמטרות לשנים הבאות, הוא ניסה לשכנע בשיחת הוועידה את האנליסטים שהכיוון חיובי. הוא היה מאוד פעיל רגע לפני שהתפטר, בלי שום רמז שהוא רוצה לעזוב. היו דווקא רמזים לחוסר שביעות מהסביבה כלפיו - הוא נכשל בפיתוח שבב AI בזמן, הוא נכשל ברכישות מתאימות, הוא בזבז המון כספים ואינטל שהיתה מאוד נזילה נמצאת היום עם כמות מזומנים שלא תספיק להרים את התוכניות שלה ללא מימון אגרסיבי והשקעות מצד גופים נוספים. הכישלון הגדול ביותר הוא כנראה באיבוד הכוח בליבה. החברה מובילה בשבבים למחשבים, לצד נתחי שוק פושרים בתעשיות הגדולות מסביב. הליבה שלה היתה מובילה עולמית כמעט בכל מגזר-תחום וזה התמסמס. החברה הפכה לסוג של ייצור עם שני ראשים. ראש של מחק ופיתוח שלא מפסיק לפשל, לצד ראש של פעילות ייצור שמקבלת סובסידיות ענקיות מהממשל האמריקאי שרוצה להחזיר את הייצור הביתה. הסובסידיות האלו גרמו להנהלת אינטל להבין שהם צריכים לשנות מיקוד, אבל בדרך הם שכחו שאינטל היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ייצור. אי אפשר היה לשנות כיוון באינטל בכזו מהירות, והקש ששבר את גב הגמל היה שעם כל הסובסידיות, עם כל הידע והנסיון בתחום, התחזית שפורסמה בתחילת השנה למפעלי השבבים היתה מאוד מאכזבת. רווחים לא יהיו שם בשנים הבאות - רק הוצאות ושריפת מזומנים. השוק אמר את דברו. המניה בצניחה, ערכה הוא 2% משוויה של אנבידיה. לפני 5 שנים אינטל היתה יותר מפי 2 משוויה של אנבידיה. מאז היא קרסה בכמעט 70% ואנבידיה זינקה במעל 2,600%. לפני עשור אנבידה היתה בקושי 2% משוויה של אינטל. ככה חולפת תהילת עולם. השוק שמח שגלסינגר הגיע, אבל ב-4 השנים שהוא בחברה הוא לקח אותה למטה. המרחק בין אינטל ליתר החברות רק הלך והעמיק. הוא קיבל ירושה קשה. אינטל לפני איבדה את הדרך, אבל נתנו לה הרבה זמן והיו לו הרבה צ'אנסים לשנות את הכיוון של החברה ולקחת אותה למחוזות ברורים יותר. ולכן הדירקטוריון אמר לו - "תתפטר או תפוטר". גלסינגר בחר בדרך האלגנטית. הכישלון של גלסינגר הוא גם הכישלון שלנו. הפעילות של אינטל בישראל היא גדולה ומרשימה ועל פני שנים רבות. הסיכוי שזה יימשך באותו הקצב נמוך מאוד. באוצר לא מברשים לדעת מה קורה עם השקעות הענק שאינטל הבטיחה בארץ, הם מעדיפים להיות בת יענה, אבל גם הם יודעים שיש בעיה מאוד גדולה. במקום גיוס של אלפי עובדים קיבלנו פיטורי עובדים, ובמקום צפי לגיוס אלפים רבים, נראה שיהיה במקרה הטוב קיפאון.
אנבידיה ישראל - שווי של 500 מיליארד דולר
צריך חלופות, למרות שהאוצר לא מניע ומרים שום חלופה אמיתית, יש לו מזל - קוראים לה אנבידיה. הפעילות של אנבידיה בישראל שהתבססה על רכישת מלאנוקס, הולכת וגדלה. מדובר על גיוסים של מאות רבות של עובדים בשנה, עם כ-3,600 עובדים כעת. מדובר על פעילות שמהווה כ-15% מהפעילות של אנבידיה העולמית. אם תרצו הפעילות של אנבידיה ישראל שווה כ-500 מיליארד דולר - מטרוף, אבל זה הערך שלה (על השבחת הערך והחברה הכי גדולה בארץ). היא הפעילות הגדולה והמשמעותית ביותר של חברות זרות בארץ. הפעילות של אינטל בישראל, לא נעים אפילו לרשום היא אולי מאית מכך. ואיך ישראל רואה מזה כסף? יש חישוב של רווחים שמעין נוצרו בארץ (חישוב העברה ושיטות מיסוי נוספות) ועל זה יש מס, יש גיוסי עובדים, יש עובדים במעגל השני ויש תשלומי מס אדירים על אופציות. אולי ל אמספיק כי גובים רק 25% על הרווח מאופציות ועדיין רוב עובדי החברה הפכו למיליונרים ומימוש האופציות הכניס כף גדול למדינה. אז המדינה מפסידה באינטל ומרוויחה באנבידיה. אנבידיה הגיעה לכאן אחרי שרכשה את מלאנוקס של אייל וולדמן. אנבידיה למעשה הגיעה במקרה. השאלה אם האקראיות הזו יכולה להיות בשליטה של האוצר? לא בטוח, חוץ ממענקים אין לו מה לתת. ההצלחה תלויה במו"פ הישראלי. ברגע שיהיו עוד מלאנוקסיות, יהיו כאן עוגנים - גם של חברות שיראליות וגם של חברות זרות. השנה האחרונה היתה עם סימן שאלה בהשקעות של זרים, למרות שבסייבר אנחנו ממשיכים לגדול, שנה הבאה, אמורה להיות שנה של עלייה בהשקעות בטכנולוגיה. במקביל הנאסד"ק מעל 20,000 נקודות זה פתח להנפקות של ישראליות וכניסת כספים פנימה. החברות כבר מתארגנות.
- 2.ישראל 14/12/2024 13:10הגב לתגובה זולימודי ליבה. מארגן לנו עוד כמה עשורים אבודים של חינוך גבוה וצמיחה בטכנלוגיה. הממשלה פשוט הורסת את העתיד של המדינה.
- 1.חברת השנה 2025 13/12/2024 18:46הגב לתגובה זוהולכת לתת תשואה אדירה ב-2025. חברת זהב רק 12 מיליון שקל שווה. מחזיק, לא ממליץ. תירשמו

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
