הענקית ששווה רק 2% משוויה של אנבידיה
ההודעה של החברה לא הסגירה דבר - "פט גלסינגר הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל אינטל....", אבל מהר מאוד עולה לראש מחשבה מטרידה - התפטר? באמת? הוא הרי באמצע מסע להבראת החברה. הוא השיק לפני חצי שנה את שבב ה-AI החדש המתחרה בשבב של אנבידיה. הוא רק לפני חודש דיבר מעל במה על היעדים והמטרות לשנים הבאות, הוא ניסה לשכנע בשיחת הוועידה את האנליסטים שהכיוון חיובי. הוא היה מאוד פעיל רגע לפני שהתפטר, בלי שום רמז שהוא רוצה לעזוב. היו דווקא רמזים לחוסר שביעות מהסביבה כלפיו - הוא נכשל בפיתוח שבב AI בזמן, הוא נכשל ברכישות מתאימות, הוא בזבז המון כספים ואינטל שהיתה מאוד נזילה נמצאת היום עם כמות מזומנים שלא תספיק להרים את התוכניות שלה ללא מימון אגרסיבי והשקעות מצד גופים נוספים. הכישלון הגדול ביותר הוא כנראה באיבוד הכוח בליבה. החברה מובילה בשבבים למחשבים, לצד נתחי שוק פושרים בתעשיות הגדולות מסביב. הליבה שלה היתה מובילה עולמית כמעט בכל מגזר-תחום וזה התמסמס. החברה הפכה לסוג של ייצור עם שני ראשים. ראש של מחק ופיתוח שלא מפסיק לפשל, לצד ראש של פעילות ייצור שמקבלת סובסידיות ענקיות מהממשל האמריקאי שרוצה להחזיר את הייצור הביתה. הסובסידיות האלו גרמו להנהלת אינטל להבין שהם צריכים לשנות מיקוד, אבל בדרך הם שכחו שאינטל היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ייצור. אי אפשר היה לשנות כיוון באינטל בכזו מהירות, והקש ששבר את גב הגמל היה שעם כל הסובסידיות, עם כל הידע והנסיון בתחום, התחזית שפורסמה בתחילת השנה למפעלי השבבים היתה מאוד מאכזבת. רווחים לא יהיו שם בשנים הבאות - רק הוצאות ושריפת מזומנים. השוק אמר את דברו. המניה בצניחה, ערכה הוא 2% משוויה של אנבידיה. לפני 5 שנים אינטל היתה יותר מפי 2 משוויה של אנבידיה. מאז היא קרסה בכמעט 70% ואנבידיה זינקה במעל 2,600%. לפני עשור אנבידה היתה בקושי 2% משוויה של אינטל. ככה חולפת תהילת עולם. השוק שמח שגלסינגר הגיע, אבל ב-4 השנים שהוא בחברה הוא לקח אותה למטה. המרחק בין אינטל ליתר החברות רק הלך והעמיק. הוא קיבל ירושה קשה. אינטל לפני איבדה את הדרך, אבל נתנו לה הרבה זמן והיו לו הרבה צ'אנסים לשנות את הכיוון של החברה ולקחת אותה למחוזות ברורים יותר. ולכן הדירקטוריון אמר לו - "תתפטר או תפוטר". גלסינגר בחר בדרך האלגנטית. הכישלון של גלסינגר הוא גם הכישלון שלנו. הפעילות של אינטל בישראל היא גדולה ומרשימה ועל פני שנים רבות. הסיכוי שזה יימשך באותו הקצב נמוך מאוד. באוצר לא מברשים לדעת מה קורה עם השקעות הענק שאינטל הבטיחה בארץ, הם מעדיפים להיות בת יענה, אבל גם הם יודעים שיש בעיה מאוד גדולה. במקום גיוס של אלפי עובדים קיבלנו פיטורי עובדים, ובמקום צפי לגיוס אלפים רבים, נראה שיהיה במקרה הטוב קיפאון.
אנבידיה ישראל - שווי של 500 מיליארד דולר
צריך חלופות, למרות שהאוצר לא מניע ומרים שום חלופה אמיתית, יש לו מזל - קוראים לה אנבידיה. הפעילות של אנבידיה בישראל שהתבססה על רכישת מלאנוקס, הולכת וגדלה. מדובר על גיוסים של מאות רבות של עובדים בשנה, עם כ-3,600 עובדים כעת. מדובר על פעילות שמהווה כ-15% מהפעילות של אנבידיה העולמית. אם תרצו הפעילות של אנבידיה ישראל שווה כ-500 מיליארד דולר - מטרוף, אבל זה הערך שלה (על השבחת הערך והחברה הכי גדולה בארץ). היא הפעילות הגדולה והמשמעותית ביותר של חברות זרות בארץ. הפעילות של אינטל בישראל, לא נעים אפילו לרשום היא אולי מאית מכך. ואיך ישראל רואה מזה כסף? יש חישוב של רווחים שמעין נוצרו בארץ (חישוב העברה ושיטות מיסוי נוספות) ועל זה יש מס, יש גיוסי עובדים, יש עובדים במעגל השני ויש תשלומי מס אדירים על אופציות. אולי ל אמספיק כי גובים רק 25% על הרווח מאופציות ועדיין רוב עובדי החברה הפכו למיליונרים ומימוש האופציות הכניס כף גדול למדינה. אז המדינה מפסידה באינטל ומרוויחה באנבידיה. אנבידיה הגיעה לכאן אחרי שרכשה את מלאנוקס של אייל וולדמן. אנבידיה למעשה הגיעה במקרה. השאלה אם האקראיות הזו יכולה להיות בשליטה של האוצר? לא בטוח, חוץ ממענקים אין לו מה לתת. ההצלחה תלויה במו"פ הישראלי. ברגע שיהיו עוד מלאנוקסיות, יהיו כאן עוגנים - גם של חברות שיראליות וגם של חברות זרות. השנה האחרונה היתה עם סימן שאלה בהשקעות של זרים, למרות שבסייבר אנחנו ממשיכים לגדול, שנה הבאה, אמורה להיות שנה של עלייה בהשקעות בטכנולוגיה. במקביל הנאסד"ק מעל 20,000 נקודות זה פתח להנפקות של ישראליות וכניסת כספים פנימה. החברות כבר מתארגנות.
- 2.ישראל 14/12/2024 13:10הגב לתגובה זולימודי ליבה. מארגן לנו עוד כמה עשורים אבודים של חינוך גבוה וצמיחה בטכנלוגיה. הממשלה פשוט הורסת את העתיד של המדינה.
- 1.חברת השנה 2025 13/12/2024 18:46הגב לתגובה זוהולכת לתת תשואה אדירה ב-2025. חברת זהב רק 12 מיליון שקל שווה. מחזיק, לא ממליץ. תירשמו
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
וול סטריט שור (גרוק)עליות קלות במדדים; נייקי קופצת ב-5%, אורמד עם 7%
יום המסחר המקוצר מתנהל בעליות קלות; המשקיעים עדיין מעכלים את התמ"ג החזק של הרבעון השלישי בארה"ב, שהפתיע עם קצב שנתי של 4.3%; נייקי מטפסת בעקבות הרכישות של טים קוק; אינטל נחלשת אחרי הפרסומים על עצירת השת"פ עם אנבידיה
המסחר בוול סטריט באווירה רגועה יחסית, כמעט מהוססת, עם מחזורי מסחר דלים לקראת ערב חג המולד ויום מסחר מקוצר. אחרי רצף עליות בימים האחרונים ושיאים חדשים במדדים, השוק עובר למצב המתנה. אין דרמה מיוחדת בנתוני המאקרו הבוקר, והסנטימנט מושפע בעיקר מהעונתיות, מהרצון לשמור על פוזיציות קיימות ומהמבט קדימה אל סוף השנה והימים הראשונים של 2026.
הדאו עולה ב-0.4%, ה-S&P עם
0.2% והנאסד״ק סביב ה-0. זה מסחר שמרגיש יותר כמו שמירה על עמדות מאשר חיפוש כיוון חדש, עם נטייה ברורה של השמקיעים לא להגדיל סיכונים ערב החג. במקביל, הסיפור עובר גם לשווקים אחרים, כשמחירי המתכות היקרות ממשיכים לטפס והזהב קובע שיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, על
רקע מתיחות גיאופוליטית וציפיות להורדות ריבית בהמשך הדרך - ההזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
המשקיעים עדיין מעכלים את נתון הצמיחה החזק של הרבעון השלישי בארה"ב, עם קצב שנתי של 4.3%, גבוה משמעותית מהציפיות. הנתון הזה חיזק את התמונה של כלכלה אמריקאית עמידה, גם בסביבה של ריבית גבוהה, והיה אחד הגורמים שדחפו את המדדים לשיאים
חדשים בימים האחרונים. עם זאת, דווקא העוצמה הזו גרמה לחלק מהשוק לצנן ציפיות להורדות ריבית מוקדמות, גם אם בשוק החוזים על הריבית עדיין מתמחרים שתי הורדות עד סוף 2026.
השווקים נכנסים לתקופה המכונה “ראלי סנטה קלאוס”, שהתחילה רשמית השבוע. לפי נתונים היסטוריים מאז 1950, מדד S&P 500 רשם בתקופה זו תשואה ממוצעת של כ־1.3%, עם תוצאות חיוביות בכ־78% מהמקרים. עם זאת, אנליסטים מדגישים כי מדובר בדפוס היסטורי ולא בהבטחה.
נתונים נוספים מראים כי יום המסחר שלאחר חג המולד היה לאורך השנים אחד הימים החזקים ביותר לשוקי המניות, אך גם כאן, ההיסטוריה אינה ערובה להמשך המגמה.
- וול-סטריט סיימה בעליות שערים; אנבידיה עלתה ב-3%, צים קפצה ב-6%
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק האג"ח נרשמה חולשה באיגרות החוב הקצרות. תשואת האג"ח לשנתיים, הנחשבת רגישה במיוחד לציפיות למדיניות הריבית, נותרה מעל 3.5%, לאחר שנתוני הצמיחה הראו כי הכלכלה האמריקאית התרחבה בקצב המהיר ביותר מזה כשנתיים. בהמשך המסחר נרשמה התאוששות מסוימת באג"ח, על רקע ירידה במדד אמון הצרכנים.
.jpg)