הענקית ששווה רק 2% משוויה של אנבידיה
ההודעה של החברה לא הסגירה דבר - "פט גלסינגר הודיע על פרישה מתפקידו כמנכ"ל אינטל....", אבל מהר מאוד עולה לראש מחשבה מטרידה - התפטר? באמת? הוא הרי באמצע מסע להבראת החברה. הוא השיק לפני חצי שנה את שבב ה-AI החדש המתחרה בשבב של אנבידיה. הוא רק לפני חודש דיבר מעל במה על היעדים והמטרות לשנים הבאות, הוא ניסה לשכנע בשיחת הוועידה את האנליסטים שהכיוון חיובי. הוא היה מאוד פעיל רגע לפני שהתפטר, בלי שום רמז שהוא רוצה לעזוב. היו דווקא רמזים לחוסר שביעות מהסביבה כלפיו - הוא נכשל בפיתוח שבב AI בזמן, הוא נכשל ברכישות מתאימות, הוא בזבז המון כספים ואינטל שהיתה מאוד נזילה נמצאת היום עם כמות מזומנים שלא תספיק להרים את התוכניות שלה ללא מימון אגרסיבי והשקעות מצד גופים נוספים. הכישלון הגדול ביותר הוא כנראה באיבוד הכוח בליבה. החברה מובילה בשבבים למחשבים, לצד נתחי שוק פושרים בתעשיות הגדולות מסביב. הליבה שלה היתה מובילה עולמית כמעט בכל מגזר-תחום וזה התמסמס. החברה הפכה לסוג של ייצור עם שני ראשים. ראש של מחק ופיתוח שלא מפסיק לפשל, לצד ראש של פעילות ייצור שמקבלת סובסידיות ענקיות מהממשל האמריקאי שרוצה להחזיר את הייצור הביתה. הסובסידיות האלו גרמו להנהלת אינטל להבין שהם צריכים לשנות מיקוד, אבל בדרך הם שכחו שאינטל היא חברת טכנולוגיה, לא חברת ייצור. אי אפשר היה לשנות כיוון באינטל בכזו מהירות, והקש ששבר את גב הגמל היה שעם כל הסובסידיות, עם כל הידע והנסיון בתחום, התחזית שפורסמה בתחילת השנה למפעלי השבבים היתה מאוד מאכזבת. רווחים לא יהיו שם בשנים הבאות - רק הוצאות ושריפת מזומנים. השוק אמר את דברו. המניה בצניחה, ערכה הוא 2% משוויה של אנבידיה. לפני 5 שנים אינטל היתה יותר מפי 2 משוויה של אנבידיה. מאז היא קרסה בכמעט 70% ואנבידיה זינקה במעל 2,600%. לפני עשור אנבידה היתה בקושי 2% משוויה של אינטל. ככה חולפת תהילת עולם. השוק שמח שגלסינגר הגיע, אבל ב-4 השנים שהוא בחברה הוא לקח אותה למטה. המרחק בין אינטל ליתר החברות רק הלך והעמיק. הוא קיבל ירושה קשה. אינטל לפני איבדה את הדרך, אבל נתנו לה הרבה זמן והיו לו הרבה צ'אנסים לשנות את הכיוון של החברה ולקחת אותה למחוזות ברורים יותר. ולכן הדירקטוריון אמר לו - "תתפטר או תפוטר". גלסינגר בחר בדרך האלגנטית. הכישלון של גלסינגר הוא גם הכישלון שלנו. הפעילות של אינטל בישראל היא גדולה ומרשימה ועל פני שנים רבות. הסיכוי שזה יימשך באותו הקצב נמוך מאוד. באוצר לא מברשים לדעת מה קורה עם השקעות הענק שאינטל הבטיחה בארץ, הם מעדיפים להיות בת יענה, אבל גם הם יודעים שיש בעיה מאוד גדולה. במקום גיוס של אלפי עובדים קיבלנו פיטורי עובדים, ובמקום צפי לגיוס אלפים רבים, נראה שיהיה במקרה הטוב קיפאון.
אנבידיה ישראל - שווי של 500 מיליארד דולר
צריך חלופות, למרות שהאוצר לא מניע ומרים שום חלופה אמיתית, יש לו מזל - קוראים לה אנבידיה. הפעילות של אנבידיה בישראל שהתבססה על רכישת מלאנוקס, הולכת וגדלה. מדובר על גיוסים של מאות רבות של עובדים בשנה, עם כ-3,600 עובדים כעת. מדובר על פעילות שמהווה כ-15% מהפעילות של אנבידיה העולמית. אם תרצו הפעילות של אנבידיה ישראל שווה כ-500 מיליארד דולר - מטרוף, אבל זה הערך שלה (על השבחת הערך והחברה הכי גדולה בארץ). היא הפעילות הגדולה והמשמעותית ביותר של חברות זרות בארץ. הפעילות של אינטל בישראל, לא נעים אפילו לרשום היא אולי מאית מכך. ואיך ישראל רואה מזה כסף? יש חישוב של רווחים שמעין נוצרו בארץ (חישוב העברה ושיטות מיסוי נוספות) ועל זה יש מס, יש גיוסי עובדים, יש עובדים במעגל השני ויש תשלומי מס אדירים על אופציות. אולי ל אמספיק כי גובים רק 25% על הרווח מאופציות ועדיין רוב עובדי החברה הפכו למיליונרים ומימוש האופציות הכניס כף גדול למדינה. אז המדינה מפסידה באינטל ומרוויחה באנבידיה. אנבידיה הגיעה לכאן אחרי שרכשה את מלאנוקס של אייל וולדמן. אנבידיה למעשה הגיעה במקרה. השאלה אם האקראיות הזו יכולה להיות בשליטה של האוצר? לא בטוח, חוץ ממענקים אין לו מה לתת. ההצלחה תלויה במו"פ הישראלי. ברגע שיהיו עוד מלאנוקסיות, יהיו כאן עוגנים - גם של חברות שיראליות וגם של חברות זרות. השנה האחרונה היתה עם סימן שאלה בהשקעות של זרים, למרות שבסייבר אנחנו ממשיכים לגדול, שנה הבאה, אמורה להיות שנה של עלייה בהשקעות בטכנולוגיה. במקביל הנאסד"ק מעל 20,000 נקודות זה פתח להנפקות של ישראליות וכניסת כספים פנימה. החברות כבר מתארגנות.
- 2.ישראל 14/12/2024 13:10הגב לתגובה זולימודי ליבה. מארגן לנו עוד כמה עשורים אבודים של חינוך גבוה וצמיחה בטכנלוגיה. הממשלה פשוט הורסת את העתיד של המדינה.
- 1.חברת השנה 2025 13/12/2024 18:46הגב לתגובה זוהולכת לתת תשואה אדירה ב-2025. חברת זהב רק 12 מיליון שקל שווה. מחזיק, לא ממליץ. תירשמו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

קרל אייקן - הכריש התוקפני
המשקיע האגרסיבי קנה לעצמו את המוניטין שלו בהשתלטות שביצע על TWA ב-1985, שממנה הרוויח 470 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל בהמשך. הוא מחפש הזדמנויות לייצר ערך: "אני מחפש חברות שמנוהלות גרוע", ולא חושש מעימותים. ביל אקמן הפסיד לא מעט כסף לאחר שאייקן קנה 25% מהרבלייף, אחרי שאקמן טען שמדובר בפירמידה והימר על קריסתה
קרל אייקן נולד ב-16 בפברואר 1936 ברובע קווינס שבניו יורק. קרל סלסטה אייקן גדל במשפחה ענייה מאוד. אביו, מייקל, היה זמר לא מצליח שנטש את המשפחה כשקרל היה קטן. אמו, בלה, גידלה אותו ואת אחיו לבד ועבדה כמורה. "העוני לימד אותי שאני לא רוצה להיות עני לעולם," אמר אייקן מאוחר יותר. אייקן למד פילוסופיה בפרינסטון, אבל נזרק משם אחרי שהכין עבודה בשביל סטודנט אחר תמורת תשלום. הוא סיים את התואר ב-NYU (אוניברסיטת ניו יורק) ואחר כך למד רפואה שנתיים, לפני שנשר כדי להיות סוחר אופציות בוול סטריט. ב-1961 הוא קנה מושב בבורסה עם 400 אלף דולר שלווה מדודו והתחיל לסחור באופציות.
ב-1968 אייקן הקים Icahn & Co., וב-1979 התחיל את הקריירה שלו כ"שודד חברות" עם ניסיון השתלטות על טאפאן. המהלך המפורסם הראשון שלו היה ההשתלטות על TWA ב-1985, שהפכה אותו לשם מוכר. הוא מכר את חברת התעופה ברווח של 469 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל מאוחר יותר.
אייקן מפורסם בסגנון התוקפני והאגרסיבי שלו. הוא מאיים בהשתלטויות עוינות, מפטר מנכ"לים ומפרק חברות למכירה בחלקים. "אני לא כאן כדי להיות חבר של אף אחד," הוא אומר. "אני כאן כדי לעשות כסף לבעלי המניות." הגישה שלו קנתה לו אויבים רבים אבל גם הון עצום - יותר מ-20 מיליארד דולר.
המלחמה המפורסמת ביותר שלו היתה עם ביל אקמן על הרבלייף. כשאקמן הכריז שהחברה היא פירמידה והימר על קריסתה, אייקן קנה 25% מהחברה רק כדי להכאיב לו. "אקמן הוא מתבכיין," אמר אייקן בראיון טלוויזיה. "אני אוכל בחורים כמוהו לארוחת בוקר." אייקן הרוויח מיליארדים מהעסקה, בעוד שאקמן הפסיד.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחייו האישיים, אייקן התחתן שלוש פעמים. נישואיו הראשונים והשניים הסתיימו בגירושים. ב-1999 הוא התחתן עם גייל גולדן, דוגמנית לשעבר שצעירה ממנו ב-33 שנים. יש לו שני ילדים מנישואיו הראשונים. אייקן גר באחוזה ענקית בהמפטונס ואוסף אמנות. הוא ידוע בחיי המותרות שלו - יאכטות, מטוסים פרטיים ומסיבות מפוארות שהוא נוהג לערוך ולהשתתף בהן.