רפובליקנים או דמוקרטים? הפוליטיקה חודרת גם לתעשיית הסלים של וול סטריט

  צילום: Freepik  מסתבר שתעשיית הסלים, שבשנת 2003 ניהלה 204 מיליארד דולר, הגיעה בסוף 2023 לניהול של 11.118 טריליון דולר (8.6 טריליון מתוכם במניות) וכך גם תעשיית קרנות הנאמנות שהגיעה ב-2023 בארה"ב, ל-33 טריליון דולר, מ-550 מיליארד ב-2003. התעשיות הללו גדלות מכמה סיבות אבל אחת מהן בולטת בשנים האחרונות והיא מה שקרוי "עקרונות סביבה, חברה וממשל" או ESG (Environmental, Social and Governance). חלק משמעותי מהחברות אימצו את העקרונות האלו והפכו אותם לחלק מהאסטרטגיה, מה שנוגד כמובן את "עקרונות הקפיטליזם העסקי" שטווה, ב-1970, פרופ' מילטון פרידמן ז"ל. "מטרת החברה העסקית", כתב פרידמן בכתבה אז ל"ניו יורק טיימס", "היא אך ורק להרוויח". כתבנו על כך בעבר, אבל מה שקורה בשנתיים-שלוש האחרונות פשוט מדהים. שתי התעשיות הצליחו לצמוח משמעותית גם בגלל העובדה שהצליחו להנפיק סלים וקרנות שמעניינים משקיעים בשל דעותיהם הפוליטיות. הרפובליקנים רוצים להוציא מחוץ לחוק את השקעות המדינה (וגם של כל 50 המדינות)  בקרנות שהם רואים כנגועות באידיאולוגיה פרוגרסיבית. עבור הרפובליקנים מדובר בסוס טרויאני שנועד להכניס גישות פרוגרסיביות, בנושאים כמו שינויי אקלים, גיוון מיני, הכלה דתית וכדומה, לתוך סוויטות מנהלים וחדרי ישיבות של חברות, והכול במסווה של שיפור כביכול של תשואות ההשקעה (יש טענה שהאימוץ של עקרונות ESG עוזר לרווחיות). חשבים במדינות שנחשבות רפובליקניות כבר מושכים כספי ציבור מחברות שאימצו, כאסטרטגיה עסקית, את הקריטריונים של ה-ESG, כולל אפילו כמה מהחברות הגדולות בעולם, כמו דיסני, בלקרוק, IBM ואחרות. יותר מכך, בתי המחוקקים הרפובליקנים, בלפחות 20 מדינות, אימצו חוקים שונים נגד ESG. "המחוקקים הרפובליקנים בניו המפשייר", נכתב בכתב העת השמרני החשוב, The Atlantic, "הציעו הצעת חוק שתורה לכל סוכנות ממשלתית להבטיח שכספי הציבור (כמו כספי פנסיה, בטוח וכו') שהיא מעבירה לחברות השקעה, שמנהלות עבורה את הכספים, לא יושקעו בכל נושא שמתבסס על קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG). הצעת החוק קובעת שכל השקעות ESG מטעם המדינה יהוו אקט פלילי". המעניין הוא שעד כה אין תשובה מספקת לשאלת הביצועים של השקעות ESG לעומת השוק הכללי. בשנת 2021, אסטרטגיות ESG עלו על השוק הרחב, אבל בשנת 2022 השקעות ESG פיגרו. אבל תעשיות הקרנות והסלים זיהו את הפוטנציאל השיווקי במריבה והן מציעות קרנות וסלים ש"בעד" או "נגד" השימוש ב-ESG.  

הקרן שמשקיעה לפי עקרונות שמרניים

דוגמאות? ישנה קרן הסלACVF  שיצאה בנובמבר 2020 שמטרתה: "להשיג ייסוף הון לטווח ארוך בניירות ערך של חברות אמריקאיות העומדות בקריטריונים השמרניים הפוליטיים שלה". כשמדובר ב"קריטריונים השמרניים הפוליטיים שלה" זה אומר שתעודת  הסל אינה משקיעה בחברות שהחלטותיהן קשורות בדרך זו או אחרת בקריטריונים של ESG. לאחרונה למשל, הוציאו מהפורטפוליו את IBM בגלל שהתקבלה שם החלטה ששכירת עובדים תתחשב במין ובגזע העובד. עשר החברות המובילות בסל הן מיקרוסופט, אנבידיה, סיסקו, הום-דיפו, טסלה, ברקשייר האתאוויי, מסטר-קרד, קוסטקו, אדובי ואיליי לילי. מאז הקמתה, ב-11.2020, הניבה ACVF 53% לעומת 49% ו-43% שהניבו ה-500 P&S והנאסד"ק בהתאמה. מן הצד השני ישנו הסל DEMZ שמטרתו "חשיפה לחברות שווי גדולות התורמות תרומה פוליטית למועמדי המפלגה הדמוקרטית" שכמובן תומכים באימוץ עקרונות ה-ESG וגם הוא עושה ביצועים נאים. יש סלים כאלו, ימניים ושמאלניים רבים, אבל אם תבדקו את החברות בשני הסלים האלו תגלו שהן דומות למדי. אז מה כל זה אומר? כלום, מלבד העובדה שמהנדסי התודעה של וול סטריט, שגאוניותם בעיקר בשיווק, שוב הצליחו והם מוכרים את אותה הסחורה לשני הצדדים, ושמלחמת הימין בשמאל, כאשר מדובר על וול סטריט, מנוצלת כדי להרחיב את תעשיית הקרנות והסלים, שום דבר אחר. כנראה שנראה סלים כאלו גם אצלנו בקרוב.  

חוזרים אל תעשיית היוקרה 

כתבנו בעבר מספר פעמים על תעשיית היוקרה, בעיקר על חברת LVMH Moët Hennessy - Louis Vuitton, Société (סימול:MC.PA בצרפת), שמייצגת למעשה סל של התעשייה כולה, וגם על סלים וחברות אחרות. אבל, בימים שבהם מדדי המניות נמצאים בשיא כל הזמנים, כשהתקשורת עדיין מאיימת בהאטה כלכלית בארה"ב, כשמצפים להורדות ריבית בארה"ב ובאירופה, כשלמרות החששות בתקשורת ההכנסה, הצריכה והתעסוקה בעלייה, ובקיצור כשהפער בין פרשנות התקשורת על המצב הכלכלי לפרשנות אלו שמקשיבים לה הולך וגדל והמשקיע מבולבל, כדאי תמיד לבחון מחדש השקעות בחברות התעשייה הזו, כי הלקוחות העיקריים של מוצרי התעשייה אינם כאלו שמושפעים ממצבים של חוסר ודאות. חנות של לואי ויטון. צילום: Christian Wiediger, Unsplash חברות מוצרי היוקרה נחשבות להשקעה בטוחה יחסית כי הלקוחות שלהן "שבויים" (Client captif בצרפתית). זה נכון עובדתית בגלל שעיקר ההכנסות שם באות מצרכנים בעלי הכנסה גבוהה שפחות נפגעים במשברים. 2% המובילים מלקוחות היוקרה מניעים 40% ממכירות היוקרה. הסיבה ששווה כעת לחזור ולבדוק השקעות בתעשיית היוקרה קשורה בעובדה שמאז שהעולם יצא מהסגרים של נגיף הקורונה של 2020, עלתה הצריכה של מוצרי יוקרה להילוך גבוה, במיוחד במזרח אסיה ובהובלת סין והודו. אלו היו חדשות טובות עבור מותגים יוקרתיים, שחוו צמיחה מהירה. במהלך 2023 חלה אמנם ירידה בקצב הצמיחה בגלל העליות בריבית שהוציאו ממעגל הצריכה חלק מהצרכנים (בעיקר סינים שנפגעו מהאטה בסין), אבל הביקוש אצל אותם 2% נמשך, ולקראת סוף 2023 התחילה הודו להפוך למנוע צמיחה חשוב. הודו הפכה למוקד אסטרטגי עבור מותגים ולאחרונה מתרבות שותפויות בין יצרניות מוצרי יוקרה הודיות למובילות גלובלית כמו חברת האופנה ההודית ממומביי Aditya Birla Fashion Retail  (סימול:ABFRL בניו יורק), שחברות כמו Prada,  Christian Dior וארמני נכנסו באמצעותה להודו. אבל גם חברות מובילות זרות רבות נכנסות להודו, ביניהן ענקית מוצרי היוקרה האמריקאי תCoty  (סימול:COTY), LVMH, חברת המכירות המקוונות המובילה Mytheresa Group (סימול:MYTE), יצרנית השעונים, היהלומים והתכשיטים השווייצרית Richemont group (סימול: CFR.SWבשווייץ) ואחרות. מנכ"ל Richemont אמר ליומון ההודי המוביל Economic Times of India שלדעתו הודו תהפוך לשוק היוקרה המוביל בעולם. העיתון עשה כתבת תחקיר בנושא תחת הכותרת "הודו הופכת למגנט ששואב מוצרי יוקרה גלובליים". מומחים רבים טוענים שהודו לבדה יכולה להוות מנוע צמיחה משמעותי, גם בגלל הצמיחה הכלכלית המהירה שם, ולא פחות בגלל אהבת ההודים למוצרי יוקרה. המומחים גם חושבים שהשוק הסיני יחזור השנה. הטכנולוגיה מהווה גורם חשוב בהתפתחות התעשייה. דבר אחד זה המסחר המקוון כאמור, אבל הטכנולוגיה גם משפיעה על התפתחות מוצרים חדשניים. דוגמה אחת מעניינת זה מותג חדש בשם VerseLuxe, שפיתחה ומייצרת Cathy Hackl, עתידנית אמריקאית, סופרת ומומחית בתעשיית המציאות הרבודה והמציאות המדומה שמכונה "האמא של המטאוורס"). ה- VerseLuxeהוא שם מותג לקולקציה בשם "ריגושים", שהביקוש למוצריה מרקיע שחקים. מה שמייחד את האוסף הזה הוא השילוב של טכנולוגיית תקשורת טווח אפס (NFC - Near Field Communication) למוצרים. בכל שרשרת או צמיד בקולקציה מוטבע שבב NFC. בעת סריקה השבב מאמת את האותנטיות של התכשיט ורושם אותו בבלוקצ'יין, מה שמבטיח בעלות והגנה מפני גניבה או אובדן. טכנולוגיית NFC אינה חדשה, אבל היישום של הטכנולוגיה בתכשיטי VerseLuxe פותח אפשרויות רבות שצרכנים אוהבים. ניתן להשתמש במדבקות NFC, הזמינות במחירים נוחים, בדרכים יצירתיות שונות. עבור אנשים פרטיים ועסקים כאחד, ניתן לקשר מדבקות NFC לאתרי אינטרנט, להשתמש בהם עבור תוכניות נאמנות, להפעיל אותם כדי להפוך תזכורות לאוטומטיות, לעקוב אחר אספקה ​​ואפילו לספק מידע נוסף על מוצרים. הפוטנציאל לחדשנות ודמיון עם טכנולוגיית NFC הוא עצום. "ה-VerseLuxe הוא לא רק תכשיטים", נכתב בכתבת רקע בלינקדאין, "הוא מייצג אבן דרך אל ההתכנסות של האופנה והמטאוורס. ה-VerseLuxe מובילה אותנו לעידן חדש של אופנה וטכנולוגיה". המערכת הוצגה לראשונה בסין בתחילת 2023, ובאפריל 2023 יצא בית האופנה היוקרתי מניו יורק Coach New York בקמפיין גלובלי תחת השם "האוטופיה של קואטש", קו של מוצרי אופנה יוקרתיים מצוידים בשבבי NFC.

מוצרי יוקרה מוגדרים לפי 4 מאפיינים, בלעדיות, זהות מותג ידועה, הגברת המודעות למותג, האיכות הנתפסת ושמירה על רמות מכירות ונאמנות הלקוחות. היקף השוק הגלובלי הגיע ב-2021 ל-230.05 מיליארד דולר, ב-2022 עלה ל-272.7 מיליארד, ב-2023 ל-284 מיליארד, והתחזית ל-2024 מצביעה על עלייה חדה ל-368.9 מיליארד. אופנת יוקרה היא הפלח הגדול בשוק, כ-31% מהמחזור, והשוק הגדול ביותר הוא בארה"ב עם 21% מההכנסות כאשר אזור אסיה-פאסיפיק (הודו וסין בעיקר) מציג את הצמיחה המהירה ביותר. הטכנולוגיה, כמו בכל סקטור, מאיצה את הצמיחה במיוחד בגלל השיווק המקוון. נשים הן הלקוחות המובילים.

אלה עשר החברות המובילות לפי שווי שוק:

איך משקיעים ביוקרה?