לקראת רגע גדול בשוק ההנפקות האמריקאי: Arm מתכננת להפוך לחברה ציבורית

סופטבנק שילמה 32 מיליארד דולר עבור Arm ב-2016 שצפויה להנפיק לפי שווי של 60-70 מיליארד דולר; Arm מרוויחה כסף מרישוי ארכיטקטורת השבבים שלה וטכנולוגיות עיצוב שבבים אחרות לחברות מוליכים למחצה ויצרניות חומרה; האם יתחיל גל חדש של הנפקות בוול סטריט?
דור עצמון | (2)

חברת השבבים Arm הגישה אתמול לרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) את הטפסים הנדרשים עבור הנפקה ראשונית בנאסד"ק. Arm תהיה רשומה תחת הטיקר ARM.

בטפסים שהגישה הצהירה ARM שיש לה הכנסות של 2.68 מיליארד דולר לשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2023, ירידה קלה לעומת 2.7 מיליארד דולר בשנה הקודמת. באותה תקופה החברה הניבה רווח נקי מפעילות מתמשכת של 524 מיליון דולר לעומת 676 מיליון דולר בשנה הקודמת.

סופטבנק רכשה את Arm תמורת 32 מיליארד דולר בשנת 2016. בשנת 2020, החברה הגיעה להסכם למכירת Arm לאנבידיה NVIDIA COR לפי שווי של 35-40 מיליארד דולר, אך עסקה זו בוטלה שנתיים לאחר מכן לאחר שהתמודדה עם התנגדות של רגולטורים גלובליים וחברות שבבים אחרות.

מומחים בתחום הטכנולוגיה והשווקים הפיננסים יעקבו מקרוב אחר הנפקה, לאור ההקפאה הכללית בהנפקה של מניות טכנולוגיות בשנה האחרונה. Arm מרוויחה כסף מרישוי ארכיטקטורת השבבים שלה וטכנולוגיות עיצוב שבבים אחרות לחברות מוליכים למחצה ויצרניות חומרה. החברה אומרת שהטכנולוגיה שלה מפעילה שבבים כמעט בכל סמארטפון, כולל האייפונים של אפל ורוב מכשירי האנדרואיד.

בתחילת החודש דווח כי סופטבנק תנפיק את Arm לפי שווי של בין 60 ל-70 מיליארד דולר. זאת לאחר שמוקדם יותר השנה, דחתה החברה קמפיין של ממשלת בריטניה לרשום את מניותיה בלונדון. במידה שההנפקה אכן תצא לפועל, היא תהפוך למשמעותית ביותר בשנה האחרונה, ותציב את Arm כאחת מחברות השבבים הגדולות ביותר בשוק במונחי שווי. זאת על רקע העניין והביקוש הגובר למוליכים למחצה ברחבי העולם, בין היתר לאור מהפכת הבינה המלאכותית.

ההנפקות בנאסד"ק כמעט ונכחדו בשנתיים האחרונות לאור המשבר שהכה בחברות הטכנולוגיות בעיצומה של מגפת הקורונה ונשאלה השאלה מתי נחזור לראות הנפקות חדשות? כעת, לא מן הנמנע שהנפקת הענק המתוכננת תהיה מכת הפתיחה לסבב חדש של הנפקות בוול סטריט.

ההנפקה גם צפויה לספק דחיפה משמעותית לסופטבנק, המחזיקה בחברה, במאמציה לגייס כספים ולהקטין את החוב. ברקע הניסיונות של הקוצרן היפני לייעל את תיק ההשקעות שלו תוך התמקדות בעסקי הליבה. לצורך כך, זקוקה החברה למזומנים, שיאפשרו לה לבצע השקעות משמעותיות נוספות.

בחודש שעבר השלימה חברת אודיטי (Oddity) אודיטי שמחזיקה בחברת הביוטי הישראלית איל מקיאג' את ההנפקה לפי שווי של 2 מיליארד דולר. המחיר בהנפקה נסגר על 35 דולר למניה, אחרי שתי העלאות מחיר - מטווח של 27-30 דולר ל-32-34 ולבסוף כאמור במחיר של 35 דולר כשמאז היא זינקה למעל 50 וכעת ב-45 דולר למניה, שווי של 2.6 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

החתמים בהנפקה היו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. החברה גייסה בהנפקה יותר מ-420 מיליון דולר כאשר רובו הגיע לכיס של בעלי השליטה (אורן הולצמן ואחותו שירן 51% וכן קרן ההשקעות של לואי ויטון עם 30% מהמניות), קרן ההשקעות של פרנקלין טמפלטון ואחרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 22/08/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    ולא נעליים,הריבית כבר מכבר איננה אפסית,חכו הרבה שנים
  • 1.
    א 22/08/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות לא נראות בהלימה. ובשונה מ Nvidia שיש לה אינטרס להיות מונופול על תעשיית השבבים, כחברה עצמאית צריך לחשב על בסיס מכפיל רווח
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".