ביידן מודאג מההתקרבות לתקרת החוב ומכנס בבית הלבן את בכירי הממשל
הנשיא ג'ו ביידן קרא לראשי הסנאט ובית הנבחרים לפגישה ב-9 במאי, כך על פי הודעת הבית הלבן. ההזמנה, ליו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי, למנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס, למנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ולמנהיג המיעוט בסנאט מיץ' מקונל, מגיעה כשהמועד האחרון שבו הממשלה מסתכנת במחדל אפשרי של חדלות פרעון מתקרב במהירות.
שרת האוצר ג'נט ילן אמרה למקארתי כי ממשלת ארה"ב עשויה למצות את יכולתה לעמוד בהתחייבויות על החוב ותשלומים אחרים "כבר ב-1 ביוני". המועד האחרון מעלה את החום בקונגרס, שבו הרפובליקנים והדמוקרטים התקוטטו על העלאת שיעור החוב. המחוקקים הרפובליקניים רוצים קיצוץ בהוצאות על מנת להעלות את תקרת החוב, והעבירו הצעת חוק בנושא בשבוע שעבר. הדמוקרטים אמרו שהם רוצים הגדלה של תקרת החוב או השעיה ללא כל תנאי.
ילן קראה לקונגרס "לפעול בהקדם האפשרי להגדלת או השעיית תקרת החוב באופן שיספק ודאות לטווח ארוך יותר שהממשלה תמשיך לשלם את תשלומיה". האומדן החדש מוקדם ממה שאמרה ילן בינואר, כאשר ממשלת ארה"ב הגיעה לתקרת החוב של 31.4 טריליון דולר, מה שגרם לאוצר לבצע מספר צעדים כדי לשמור על זרימת התשלומים. אז תאריך היעד נתפס כמתישהו בתחילת יוני. אתמול, ילן אמרה כי לאחר בחינת קבלות המס הפדרליות האחרונות, "ההערכה הטובה ביותר שלנו היא שלא נוכל להמשיך ולעמוד בכל ההתחייבויות של הממשלה עד תחילת יוני, ואולי כבר ב-1 ביוני". המתנה לרגע האחרון עלולה לפגוע קשות באמון העסקים והצרכנים, להעלות את עלויות האשראי לטווח הקצר עבור משלמי המסים, ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ארה"ב, אמרה.
מחוקקים השתמשו בעבר בתקרת החוב כדרך להתייצב בנושאים פוליטיים, במיוחד כשמדובר בהוצאות. הסנאט, שנשלט באופן צר על ידי הדמוקרטים, לא הביא להצבעה את הצעות של הרפובליקניים. שומר האשים אתמול את הרפובליקנים בכך ש"הפכו את המחדל האפשרי לסיכוי ממשי על ידי נעילת בית הנבחרים בעמדה לא מקובלת ומאוד קיצונית, והרחקת עוד יותר מפתרון". הוא אמר כי הסנאט יקיים דיונים אך טען נגדו כי הפתרון הוא הצעת חוק ללא תנאים.
אתמול, במהלך אירוע בבית הלבן שהתמקד בעסקים קטנים, ביידן מתח ביקורת על הצעת החוק של בית המשפט העליון. האמריקאים הגישו שיא של כמעט 10.5 מיליון בקשות לפתיחת עסקים חדשים ב-2021 ו-2022, ויצרו 3.1 מיליון מקומות עבודה. הבית הלבן אמר כי "היו"ר מקארתי והרפובליקנים בבית מחזיקים את הכלכלה כבני ערובה בכך שהם מסרבים להימנע מחדלות פירעון מבלי לקצץ מיליארדים במימון. לתוכניות חיוניות התומכות בעסקים קטנים". הממשל ציטט ניתוח של מודי'ס שאמר שהצעת החוק של הרפובליקנים "תוביל ל-780,000 פחות משרות עד סוף 2024 ותגדיל באופן משמעותי את הסיכון למיתון".
- 5.רבקה 02/05/2023 14:19הגב לתגובה זומאז שדיברו איתו על הנושא, כדי "להזכר" שיש בעיה. הוא פשוט רוצה להגיע לרגע האחרון לפתרון הבעיה ולסחוט העלאה של תקרת החוב.
- 4.אבי 02/05/2023 12:53הגב לתגובה זומונעת ומדברת על פי מה שמוכתב ע"י (אלוהים יודע מי) בעלי עניין והכל הצגה אחת גדולה.
- 3.דמוסטנס 02/05/2023 12:33הגב לתגובה זוהתקרה תעלה ואמריקה לא תפשוט רגל השנה
- 2.88 02/05/2023 10:42הגב לתגובה זוכולם מרוויחים מהחובות האינסופיים. שותים לשכרה, עד שהספינה תתבע.
- 1.אני רק שאלה 02/05/2023 09:43הגב לתגובה זוובואו נניח שיעלו את תקרת החוב ו/או יקצצו בהוצאות. איך ארה״ב צפויה לצאת מהמצב הזה בו יש הוצאות שרובן ככולן הכרחיות והחוב הקודם הוא כמו קוף על הגב?! לי נראה כי זהו תרחיש בו הסוף ידוע מראש.
- רון 02/05/2023 11:48הגב לתגובה זוהריבית דופקת שעות נוספות אבל אותו החוב לא מעניין. לרמוס את העם שלו עם 5 אחוז ריבית נח מאד.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
אתם רואים מניה בנסיקה - האם לקנות?
הפיתוי הגדול של מניות מזנקות - בין חלום העושר המהיר לסיכון להפסדים משמעותיים. מדוע רוב המשקיעים שקופצים על הרכבת הדוהרת עלולים למצוא את עצמם בתחנת ההפסדים
הסיטואציה מוכרת לכל מי שמתעסק בשוק ההון: פתאום מניה מסוימת מזנקת בעשרות אחוזים, ההתרגשות באוויר, והמחשבה הבלתי נמנעת חולפת בראש – "מה יקרה אם אקנה עכשיו? אולי זו הזדמנות שלא תחזור? אולי זאת רק התחלת הראלי?" המקרה האחרון של ניוזמקס, שעלתה פי 14 תוך יומיים מהנפקתה, מדגים היטב את התופעה. אבל האם באמת כדאי לקפוץ על הרכבת הדוהרת, או שמא מדובר בהימור מסוכן?
התשובה הפשוטה: אף אחד לא יודע באמת. לא היועץ הפיננסי שלכם, לא המומחים בטלוויזיה, ואפילו לא המנהלים בחברה עצמה. אם היה אפשר לדעת בוודאות, כולם היינו מיליונרים. ובכל זאת, יש כמה עקרונות בסיסיים שכדאי להבין לפני שמסכנים את הכסף שהרווחתם בעבודה קשה.
בין השקעות להימורים
בעיקרון, לכל חברה ציבורית יש ערך כלכלי אמיתי – מה שמכונה "שווי פנימי" – המבוסס על נכסיה, הכנסותיה, רווחיה, תזרים המזומנים שלה, והפוטנציאל העתידי. אנליסטים משקיעים שעות רבות בניסיון לחשב ערך זה באמצעות מודלים מורכבים. אך כשמניה מזנקת פי 7 ביום אחד, אין שום סיכוי שהערך הכלכלי האמיתי של החברה השתנה באותו יחס.
תחשבו על זה: האם הגיוני שחברה שהנפיקה את מניותיה במחיר מסוים, שנקבע לאחר בדיקות נאותות ודיונים מעמיקים, פתאום שווה פי 14 יומיים מאוחר יותר? האם התרחש שינוי דרמטי כל כך בעסקיה, בטכנולוגיה שלה, או בשוק שבו היא פועלת? במרבית המקרים, התשובה היא לא. המניה מתנתקת מהערך הכלכלי האמיתי שלה ונסחרת על בסיס רגשות, ספקולציות, ולפעמים אף אופוריה קולקטיבית.
- בוול-סטריט צופים: ה-S&P 500 עשוי להגיע ל־9,000 נקודות עד סוף 2026
- האם ה-S&P 500 יגיע לשיא חדש? המוסדיים מצטרפים באיחור לראלי ומחממים את השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה, אנחנו עוברים מתחום ההשקעות לתחום ההימורים. כשקונים מניה במחיר מנופח, אין מדובר בהשקעה המבוססת על ערך, אלא על תקווה שמישהו אחר ירצה לקנות את המניה במחיר גבוה עוד יותר בעתיד – מה שמכונה "תיאוריית האידיוט הגדול יותר". זה יכול להצליח, ויש סיפורים רבים על אנשים שהתעשרו כך. אך בדיוק כמו בקזינו, יש גם הרבה יותר סיפורים על הפסדים משמעותיים, כאלה שנגמרו באנשים שאיבדו את הבית שלהם ונכנסו לחובות עצומים ופשיטות רגל.
