ביידן מודאג מההתקרבות לתקרת החוב ומכנס בבית הלבן את בכירי הממשל
הנשיא ג'ו ביידן קרא לראשי הסנאט ובית הנבחרים לפגישה ב-9 במאי, כך על פי הודעת הבית הלבן. ההזמנה, ליו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי, למנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס, למנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ולמנהיג המיעוט בסנאט מיץ' מקונל, מגיעה כשהמועד האחרון שבו הממשלה מסתכנת במחדל אפשרי של חדלות פרעון מתקרב במהירות.
שרת האוצר ג'נט ילן אמרה למקארתי כי ממשלת ארה"ב עשויה למצות את יכולתה לעמוד בהתחייבויות על החוב ותשלומים אחרים "כבר ב-1 ביוני". המועד האחרון מעלה את החום בקונגרס, שבו הרפובליקנים והדמוקרטים התקוטטו על העלאת שיעור החוב. המחוקקים הרפובליקניים רוצים קיצוץ בהוצאות על מנת להעלות את תקרת החוב, והעבירו הצעת חוק בנושא בשבוע שעבר. הדמוקרטים אמרו שהם רוצים הגדלה של תקרת החוב או השעיה ללא כל תנאי.
ילן קראה לקונגרס "לפעול בהקדם האפשרי להגדלת או השעיית תקרת החוב באופן שיספק ודאות לטווח ארוך יותר שהממשלה תמשיך לשלם את תשלומיה". האומדן החדש מוקדם ממה שאמרה ילן בינואר, כאשר ממשלת ארה"ב הגיעה לתקרת החוב של 31.4 טריליון דולר, מה שגרם לאוצר לבצע מספר צעדים כדי לשמור על זרימת התשלומים. אז תאריך היעד נתפס כמתישהו בתחילת יוני. אתמול, ילן אמרה כי לאחר בחינת קבלות המס הפדרליות האחרונות, "ההערכה הטובה ביותר שלנו היא שלא נוכל להמשיך ולעמוד בכל ההתחייבויות של הממשלה עד תחילת יוני, ואולי כבר ב-1 ביוני". המתנה לרגע האחרון עלולה לפגוע קשות באמון העסקים והצרכנים, להעלות את עלויות האשראי לטווח הקצר עבור משלמי המסים, ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ארה"ב, אמרה.
מחוקקים השתמשו בעבר בתקרת החוב כדרך להתייצב בנושאים פוליטיים, במיוחד כשמדובר בהוצאות. הסנאט, שנשלט באופן צר על ידי הדמוקרטים, לא הביא להצבעה את הצעות של הרפובליקניים. שומר האשים אתמול את הרפובליקנים בכך ש"הפכו את המחדל האפשרי לסיכוי ממשי על ידי נעילת בית הנבחרים בעמדה לא מקובלת ומאוד קיצונית, והרחקת עוד יותר מפתרון". הוא אמר כי הסנאט יקיים דיונים אך טען נגדו כי הפתרון הוא הצעת חוק ללא תנאים.
אתמול, במהלך אירוע בבית הלבן שהתמקד בעסקים קטנים, ביידן מתח ביקורת על הצעת החוק של בית המשפט העליון. האמריקאים הגישו שיא של כמעט 10.5 מיליון בקשות לפתיחת עסקים חדשים ב-2021 ו-2022, ויצרו 3.1 מיליון מקומות עבודה. הבית הלבן אמר כי "היו"ר מקארתי והרפובליקנים בבית מחזיקים את הכלכלה כבני ערובה בכך שהם מסרבים להימנע מחדלות פירעון מבלי לקצץ מיליארדים במימון. לתוכניות חיוניות התומכות בעסקים קטנים". הממשל ציטט ניתוח של מודי'ס שאמר שהצעת החוק של הרפובליקנים "תוביל ל-780,000 פחות משרות עד סוף 2024 ותגדיל באופן משמעותי את הסיכון למיתון".
- 5.רבקה 02/05/2023 14:19הגב לתגובה זומאז שדיברו איתו על הנושא, כדי "להזכר" שיש בעיה. הוא פשוט רוצה להגיע לרגע האחרון לפתרון הבעיה ולסחוט העלאה של תקרת החוב.
- 4.אבי 02/05/2023 12:53הגב לתגובה זומונעת ומדברת על פי מה שמוכתב ע"י (אלוהים יודע מי) בעלי עניין והכל הצגה אחת גדולה.
- 3.דמוסטנס 02/05/2023 12:33הגב לתגובה זוהתקרה תעלה ואמריקה לא תפשוט רגל השנה
- 2.88 02/05/2023 10:42הגב לתגובה זוכולם מרוויחים מהחובות האינסופיים. שותים לשכרה, עד שהספינה תתבע.
- 1.אני רק שאלה 02/05/2023 09:43הגב לתגובה זוובואו נניח שיעלו את תקרת החוב ו/או יקצצו בהוצאות. איך ארה״ב צפויה לצאת מהמצב הזה בו יש הוצאות שרובן ככולן הכרחיות והחוב הקודם הוא כמו קוף על הגב?! לי נראה כי זהו תרחיש בו הסוף ידוע מראש.
- רון 02/05/2023 11:48הגב לתגובה זוהריבית דופקת שעות נוספות אבל אותו החוב לא מעניין. לרמוס את העם שלו עם 5 אחוז ריבית נח מאד.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
