ביידן מודאג מההתקרבות לתקרת החוב ומכנס בבית הלבן את בכירי הממשל
הנשיא ג'ו ביידן קרא לראשי הסנאט ובית הנבחרים לפגישה ב-9 במאי, כך על פי הודעת הבית הלבן. ההזמנה, ליו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי, למנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס, למנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ולמנהיג המיעוט בסנאט מיץ' מקונל, מגיעה כשהמועד האחרון שבו הממשלה מסתכנת במחדל אפשרי של חדלות פרעון מתקרב במהירות.
שרת האוצר ג'נט ילן אמרה למקארתי כי ממשלת ארה"ב עשויה למצות את יכולתה לעמוד בהתחייבויות על החוב ותשלומים אחרים "כבר ב-1 ביוני". המועד האחרון מעלה את החום בקונגרס, שבו הרפובליקנים והדמוקרטים התקוטטו על העלאת שיעור החוב. המחוקקים הרפובליקניים רוצים קיצוץ בהוצאות על מנת להעלות את תקרת החוב, והעבירו הצעת חוק בנושא בשבוע שעבר. הדמוקרטים אמרו שהם רוצים הגדלה של תקרת החוב או השעיה ללא כל תנאי.
ילן קראה לקונגרס "לפעול בהקדם האפשרי להגדלת או השעיית תקרת החוב באופן שיספק ודאות לטווח ארוך יותר שהממשלה תמשיך לשלם את תשלומיה". האומדן החדש מוקדם ממה שאמרה ילן בינואר, כאשר ממשלת ארה"ב הגיעה לתקרת החוב של 31.4 טריליון דולר, מה שגרם לאוצר לבצע מספר צעדים כדי לשמור על זרימת התשלומים. אז תאריך היעד נתפס כמתישהו בתחילת יוני. אתמול, ילן אמרה כי לאחר בחינת קבלות המס הפדרליות האחרונות, "ההערכה הטובה ביותר שלנו היא שלא נוכל להמשיך ולעמוד בכל ההתחייבויות של הממשלה עד תחילת יוני, ואולי כבר ב-1 ביוני". המתנה לרגע האחרון עלולה לפגוע קשות באמון העסקים והצרכנים, להעלות את עלויות האשראי לטווח הקצר עבור משלמי המסים, ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ארה"ב, אמרה.
מחוקקים השתמשו בעבר בתקרת החוב כדרך להתייצב בנושאים פוליטיים, במיוחד כשמדובר בהוצאות. הסנאט, שנשלט באופן צר על ידי הדמוקרטים, לא הביא להצבעה את הצעות של הרפובליקניים. שומר האשים אתמול את הרפובליקנים בכך ש"הפכו את המחדל האפשרי לסיכוי ממשי על ידי נעילת בית הנבחרים בעמדה לא מקובלת ומאוד קיצונית, והרחקת עוד יותר מפתרון". הוא אמר כי הסנאט יקיים דיונים אך טען נגדו כי הפתרון הוא הצעת חוק ללא תנאים.
אתמול, במהלך אירוע בבית הלבן שהתמקד בעסקים קטנים, ביידן מתח ביקורת על הצעת החוק של בית המשפט העליון. האמריקאים הגישו שיא של כמעט 10.5 מיליון בקשות לפתיחת עסקים חדשים ב-2021 ו-2022, ויצרו 3.1 מיליון מקומות עבודה. הבית הלבן אמר כי "היו"ר מקארתי והרפובליקנים בבית מחזיקים את הכלכלה כבני ערובה בכך שהם מסרבים להימנע מחדלות פירעון מבלי לקצץ מיליארדים במימון. לתוכניות חיוניות התומכות בעסקים קטנים". הממשל ציטט ניתוח של מודי'ס שאמר שהצעת החוק של הרפובליקנים "תוביל ל-780,000 פחות משרות עד סוף 2024 ותגדיל באופן משמעותי את הסיכון למיתון".
- 5.רבקה 02/05/2023 14:19הגב לתגובה זומאז שדיברו איתו על הנושא, כדי "להזכר" שיש בעיה. הוא פשוט רוצה להגיע לרגע האחרון לפתרון הבעיה ולסחוט העלאה של תקרת החוב.
- 4.אבי 02/05/2023 12:53הגב לתגובה זומונעת ומדברת על פי מה שמוכתב ע"י (אלוהים יודע מי) בעלי עניין והכל הצגה אחת גדולה.
- 3.דמוסטנס 02/05/2023 12:33הגב לתגובה זוהתקרה תעלה ואמריקה לא תפשוט רגל השנה
- 2.88 02/05/2023 10:42הגב לתגובה זוכולם מרוויחים מהחובות האינסופיים. שותים לשכרה, עד שהספינה תתבע.
- 1.אני רק שאלה 02/05/2023 09:43הגב לתגובה זוובואו נניח שיעלו את תקרת החוב ו/או יקצצו בהוצאות. איך ארה״ב צפויה לצאת מהמצב הזה בו יש הוצאות שרובן ככולן הכרחיות והחוב הקודם הוא כמו קוף על הגב?! לי נראה כי זהו תרחיש בו הסוף ידוע מראש.
- רון 02/05/2023 11:48הגב לתגובה זוהריבית דופקת שעות נוספות אבל אותו החוב לא מעניין. לרמוס את העם שלו עם 5 אחוז ריבית נח מאד.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
