ארהב ארצות הברית הבית הלבן
צילום: jensjunge, Pixabay

ביידן מודאג מההתקרבות לתקרת החוב ומכנס בבית הלבן את בכירי הממשל

האם ארה"ב בדרך לחדלות פירעון? נראה שהקרבות הפוליטיים בין הדמוקרטיים לרפובליקניים בקונגרס עשויים לקרב לשם את הכלכלה הגדולה בעולם; מנהיג הרוב בסנאט מאשים את הרפובליקניים כמתבצרים בעמדות קיצוניות
דור עצמון | (6)

הנשיא ג'ו ביידן קרא לראשי הסנאט ובית הנבחרים לפגישה ב-9 במאי, כך על פי הודעת הבית הלבן. ההזמנה, ליו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי, למנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס, למנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ולמנהיג המיעוט בסנאט מיץ' מקונל, מגיעה כשהמועד האחרון שבו הממשלה מסתכנת במחדל אפשרי של חדלות פרעון מתקרב במהירות.

שרת האוצר ג'נט ילן אמרה למקארתי כי ממשלת ארה"ב עשויה למצות את יכולתה לעמוד בהתחייבויות על החוב ותשלומים אחרים "כבר ב-1 ביוני". המועד האחרון מעלה את החום בקונגרס, שבו הרפובליקנים והדמוקרטים התקוטטו על העלאת שיעור החוב. המחוקקים הרפובליקניים רוצים קיצוץ בהוצאות על מנת להעלות את תקרת החוב, והעבירו הצעת חוק בנושא בשבוע שעבר. הדמוקרטים אמרו שהם רוצים הגדלה של תקרת החוב או השעיה ללא כל תנאי.

ילן קראה לקונגרס "לפעול בהקדם האפשרי להגדלת או השעיית תקרת החוב באופן שיספק ודאות לטווח ארוך יותר שהממשלה תמשיך לשלם את תשלומיה". האומדן החדש מוקדם ממה שאמרה ילן בינואר, כאשר ממשלת ארה"ב הגיעה לתקרת החוב של 31.4 טריליון דולר, מה שגרם לאוצר לבצע מספר צעדים כדי לשמור על זרימת התשלומים. אז תאריך היעד נתפס כמתישהו בתחילת יוני. אתמול, ילן אמרה כי לאחר בחינת קבלות המס הפדרליות האחרונות, "ההערכה הטובה ביותר שלנו היא שלא נוכל להמשיך ולעמוד בכל ההתחייבויות של הממשלה עד תחילת יוני, ואולי כבר ב-1 ביוני". המתנה לרגע האחרון עלולה לפגוע קשות באמון העסקים והצרכנים, להעלות את עלויות האשראי לטווח הקצר עבור משלמי המסים, ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ארה"ב, אמרה.

מחוקקים השתמשו בעבר בתקרת החוב כדרך להתייצב בנושאים פוליטיים, במיוחד כשמדובר בהוצאות. הסנאט, שנשלט באופן צר על ידי הדמוקרטים, לא הביא להצבעה את הצעות של הרפובליקניים. שומר האשים אתמול את הרפובליקנים בכך ש"הפכו את המחדל האפשרי לסיכוי ממשי על ידי נעילת בית הנבחרים בעמדה לא מקובלת ומאוד קיצונית, והרחקת עוד יותר מפתרון". הוא אמר כי הסנאט יקיים דיונים אך טען נגדו כי הפתרון הוא הצעת חוק ללא תנאים.

אתמול, במהלך אירוע בבית הלבן שהתמקד בעסקים קטנים, ביידן מתח ביקורת על הצעת החוק של בית המשפט העליון. האמריקאים הגישו שיא של כמעט 10.5 מיליון בקשות לפתיחת עסקים חדשים ב-2021 ו-2022, ויצרו 3.1 מיליון מקומות עבודה. הבית הלבן אמר כי "היו"ר מקארתי והרפובליקנים בבית מחזיקים את הכלכלה כבני ערובה בכך שהם מסרבים להימנע מחדלות פירעון מבלי לקצץ מיליארדים במימון. לתוכניות חיוניות התומכות בעסקים קטנים". הממשל ציטט ניתוח של מודי'ס שאמר שהצעת החוק של הרפובליקנים "תוביל ל-780,000 פחות משרות עד סוף 2024 ותגדיל באופן משמעותי את הסיכון למיתון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רבקה 02/05/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
    מאז שדיברו איתו על הנושא, כדי "להזכר" שיש בעיה. הוא פשוט רוצה להגיע לרגע האחרון לפתרון הבעיה ולסחוט העלאה של תקרת החוב.
  • 4.
    אבי 02/05/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    מונעת ומדברת על פי מה שמוכתב ע"י (אלוהים יודע מי) בעלי עניין והכל הצגה אחת גדולה.
  • 3.
    דמוסטנס 02/05/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    התקרה תעלה ואמריקה לא תפשוט רגל השנה
  • 2.
    88 02/05/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    כולם מרוויחים מהחובות האינסופיים. שותים לשכרה, עד שהספינה תתבע.
  • 1.
    אני רק שאלה 02/05/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
    ובואו נניח שיעלו את תקרת החוב ו/או יקצצו בהוצאות. איך ארה״ב צפויה לצאת מהמצב הזה בו יש הוצאות שרובן ככולן הכרחיות והחוב הקודם הוא כמו קוף על הגב?! לי נראה כי זהו תרחיש בו הסוף ידוע מראש.
  • רון 02/05/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    הריבית דופקת שעות נוספות אבל אותו החוב לא מעניין. לרמוס את העם שלו עם 5 אחוז ריבית נח מאד.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.