פוטין
צילום: יוטיוב
מלחמה באוקראינה

הסנקציות הן כלי הנשק של המערב; אילו כבר הוטלו ומה יש עוד בקנה?

בינתים הסנקציות שמטיל המערב לא עושות רושם על פוטין, אבל כן מזעזעות את הכלכלה הרוסית ומפילות את הרובל ואת הבורסה; אילו עוד סנקציות מחכות בקנה של כלי הנשק הכלכלי של המערב?
גיא טל | (7)

המערב לא מוכן לשלוח חיילים להגנת אוקראינה ולהסתכן במלחמת עולם. במקום זאת משתמשים בכלי נשק אחר, שבנסיבות מסוימות יכול להיות יעיל אף יותר, והוא הטלת סנקציות כלכליות. כלכלת רוסיה חלשה יחסית ופגיעה. היא לא נמנית אפילו בין עשר הכלכלות הגדולות בעולם, ונראה שהיא פגיעה במיוחד לסנקציות כלכליות. אלו לא יפתרו את המשבר באוקראינה בטווח הזמן הקצר, אך בהחלט יכולים לגרום נזק ממשי לפוטין בטווח הבינוני והארוך, והמערב חוזר על איומיו לנקוט בהן, ואף הכריז על כמה בימים האחרונים. 

בינתיים נראה שהאיומים והסנקציות שכבר הוטלו לא עושות הרבה רושם על פוטין ולא משנות את החלטותיו, אך השווקים הפיננסים בהחלט מגיבים. הבורסה הרוסית נפלה בעשרות אחוזים, הבנק המרכזי נאלץ לאסור על מסחר בשורטים, והרובל הרוסי נסחר בשפל של כל הזמנים. מהם הסנקציות שכבר הוטלו, ואילו עוד נמצאים בקנה?

ארצות הברית

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז היום (ה) על מה שהוא מכנה "הנתח הראשון" של הסנקציות נגד רוסיה. אלו כללו שתי מוסדות פיננסים, החוב הלאומי הרוסי, וכן כמה סנקציות אישיות על אישים רוסים ובני משפחותיהם. ביום שני השבוע הכריז הבית הלבן על סנקציות על המחוזות המורדים באוקראינה, אך אלו בעיקרן סימובליות ואינן משפיעות באמת על הכלכלה הרוסית. ביידן אמר כי ארצות הברית מכינה סנקציות נוספות שיוטלו בימים הבאים במידה ורוסיה לא תחזור בה. 

האיחוד האירופי

הצעד הכי משמעותי שננקט עד כה, הוא הודעת גרמניה על הקפאת צינור הגז נורד סטרים 2, אליו יצטרף ביידן עם סנקציות על הפרויקט ועל אישים הקשורים אליו, וגם בוריס ג'ונסון ברך את הגרמנים על המהלך. הצעד הזה מראה על נכונות עקרונית אירופאית לפגוע בהם עצמם עם מחירי גז גבוהים יותר. גם באיחוד אמרו שמכינים סנקציות נוספות להמשך. 

בריטניה

ראש ממשלת בריטניה מתבטא באופן תוקפני במיוחד כלפי רוסיה, וכבר הוביל לכמה סנקציות מטעם הממלכה המאוחדת. הסקנציות הראשונות שהוטלו הן נגד חמישה בנקים רוסיים וכן נגד שלושה מעשירי המדינה באופן אישי שנכסיהם הוקפאו, שניים מתחום הגז והנפט ואחד בעל חברת השקעות גדולה. כל השלושה היו כבר מטרות לסנקציות אמריקאיות. בנוסף הטילה בריטניה סנקציות על המחוקקים הרוסים שהכירו בעצמאות המחוזות המורדים באוקראינה. 

מדינות נוספות

אוסטרליה, יפן וקנדה גם הטילו סנקציות על רוסיה. אוסטרליה בשלב ראשון הוציאה איסור נסיעה והטילה סנקציות פיננסיות על שמונה מחברי המועצה לבטחון לאומי של רוסיה. חברות קנדיות ואזרחי המדינה לא יכולים להשקיע יותר בחוב הרוסי או לעשות עסקים עם שני בנקים רוסיים. יפן תקפיא את נכסיהם של המחוקקים הרוסיים שהצביעו בעד ההכרה במחוזות המורדים.

בכך למעשה כל הכלכלות הגדולות בעולם, למעט סין וברזיל, כבר החלו בצעדים מעשיים נגד רוסיה. בשלב זה, כאמור, נראה שהצעדים הללו לא מספיקים. באלו סנקציות נוספות יכול המערב לנקוט?

קיראו עוד ב"גלובל"

רמה בינונית

סנקציות פיננסיות נוספות. עד כה ארצות הברית הטילה סנקציות רק על שני בנקים, והיא יכולה להרחיבה את המוסדות הפיננסים הנפגעים לשאר הבנקים הגדולים ברוסיה, מה שבפועל יגרום להם לניתוק מהמערכת הפיננסית הבנלאומית. 

לונדון נחשבת לאחד מהמרכזים הפיננסים החשובים בעולם, ובבריטניה מכוונים לכיוון הזה. שרת החוץ של בריטניה אמרה שאם הרוסים לא יצאו מאוקראינה יוטלו סנקציות נוספות: "אנו מוכנים ללכת הרבה יותר רחוק אם רוסיה לא תיסוג. אנו נחסום את היכולת של רוסיה ושל חברות רוסיות לגייס כסף בשווקים שלנו, נאסור על ייצוא היי טק ונבודד עוד יותר את הבנקים הרוסים מהכלכלה העולמית". 

כלי נוסף שנתון במיוחד בידיה של בריטניה הוא סנקציות נגד אוליגרכים רוסים שאוהבים במיוחד את לונדון, משקיעים בה ושוהים בה זמן רב באחוזות פאר, לאחר שקיבלו ויזות השקעה במדינה. בריטניה יכולה די בקלות לבטל את כל הויזות האלה, אם היא מוכנה לוותר על המליארדרים הרוסיים, שאוהבים כל כך לטייל בבריטניה, לעשות קניות ולרכוש נכסים. 

הגבלת ייצוא: כלי נוסף חזק יותר הוא הגבלות על ייצוא לרוסיה. רוסיה מיבאת כמעט הכל, החל מסמארטפונים ועד חלקי חילוף לרכבים ומטוסים. הגבלות משמעותיות אמנם יפגעו בחברות מערביות שיאבד לקוח חשוב, אך ינטרלו כמעט לחלוטין את היכולת של הרוסים לייצר. 

התחום שיכול להכאיב במיוחד הוא תחום השבבים, שהם היום חומר גלם הכרחי בכל התעשייה המודרנית. הם נצרכים לייצור מגוון רחב מאד של מוצרים: טלפונים, מכוניות, מחשבים ואפילו מערכות טילים או ציוד צבאי. ללא אספקת שבבים תעשיית הרכב הרוסית והתעשייה הצבאית פשוט תקרוס תוך זמן קצר. נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין רמזה בדבריה לאמצעי הזה: "אנו נכוון לסקטורים אסטרטגים בכלכלה הרוסית על ידי חסימת הגישה לטכנולוגיה ולשווקים שמהווים מפתח עבור רוסיה" אמרה והוסיפה שהאיחוד האירופי יפעל להגבלת היכולת של רוסיה לבצע מודרניזציה.

גם בארצות הברית בוחנים איסור ייצוא לרוסיה של טכנולוגיות. כך לדוגמה הועלה שמה של מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד שבייצור גוגל, שרבים מאד מהטלפונים הרוסים פועלים עליה, כמועמדת לאיסור אפשרי. איסור גורף על הפעלת המערכת ברוסיה יגרום לשיתוק שוק הסלולרי במדינה. אך השבבים הם שוב הקלף המנצח, גם כשמדובר בארצות הברית. יצרניות השבבים החשובות בעולם, נבידיה, AMD ואינטל הן חברות אמריקאיות וזאת בנוסף לכמה חברות אירופאיות גדולות וכן TSMC ו Samsung מטאיוואן ודרום קוריאה. תיאום ושיתוף פעולה של כל המדינות לאסור על החברות ייצוא לרוסיה יפגע בחלקים נרחבים מאד מהכלכלה הרוסית. תעשיית השבבים הסינית רחוקה מהיכולת לספק שבבים בכמות וברמה של התעשייה המערבית, ולרוסיה אין בעצם אלטרנטיבה למרכיב החיוני. רוסיה יכולה להגיב לצעד הזה במניעת חומרים להם זקוקים בתעשיית השבבים, מה שיחייב את החברות למצוא תחליפים בעולם. קשה, אבל אפשרי. 

הרמה הגבוהה ביותר של סנקציות

חסימת ייצוא רוסי: הכלכלה הרוסית כאמור תלויה מאד בייצוא הגז והנפט וסחורות נוספות. גם המערב תלוי בהן. אם המערב יחליט "לשבור את הכלים" ולשאת בתוצאות של צעד כזה, הרי שהוא יוכל למוטט את כלכלת רוסיה תוך זמן קצר ביותר. איסור גורף על קניית נפט וגז יחתוך באחת 40% מההכנסות הרוסיות, כששאר הסחורות מהוות נתח נכבד נוסף בתקציב. הצעד הזה יקפיץ את מחירי הנפט, יגרום למחסור בסחורות חיוניות ולאינפלציה גבוהה, ולכן המערב נרתע ממנו כל כך.

למרות הנזק הגדול לצד המערבי, יש לשקול את הצעד. הצעד התוקפני הרוסי גרם להפרת הסדר העולמי ולפגיעה אסטרטגית בביטחון וביציבות של כל המדינות בבעולם. אם מדינה יכולה פשוט לקום ולכבוש את שכנתה ללא שום פרובקוציה מצידה הרי שאף אחד לא יכול להרגיש בטוח. יש פה גם איתות לסין ולאירן ולמדינות תוקפניות אחרת, שהתוקפנות משתלמת והן עלולות לנקוט בצעדים דומים. חסימת היבוא מרוסיה באופן גורף זה צעד שהמערב יצטרך לשקול למרות המחירים הכבדים, אך בשלב זה נראה שאין את הנחישות והאומץ הנדרשים לצעד כזה. 

מערכת הסויפט: קלף חזק נוסף שבידי מעצמות המערב, שיכול לגרום להשפעה דומה הוא מערכת ה-SWIFT - The Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication. הסוויפט הוא מערכת גלובלית שהוקמה בשנת 1973 שמאפשרת העברת כספים בין הבנקים ברחבי העולם ברמת הבטיחות הגבוהה ביותר, והיא משמשת מעל 11 אלף מוסדות פיננסים ברחבי העולם. למערכת הזו אין כיום שום אלטרנטיבה שמאפשרת העברות כספים בינלאומיות. במקרה שרוסיה תנותק ממערכת הסויפט יהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר כספים לתוך ומחוץ למדינה, ולא יוכל להתבצע כל סחר שהוא עם רוסיה, כולל לא נפט, גז וסחורות נוספות עליהן בנויה הכלכלה הרוסית. 

ישנו תקדים של מדינה שנותקה מהסויפט. הסנקציות שהוטלו על אירן בשנת 2012 ניתקו אותה מהמערכת וגרמו לפי הערכות לירידה של כחצי מההכנסות מיצוא נפט ול-30% מהמסחר הבנלאומי עם המדינה האיסלמית. בשנת 2014, כשהאפשרות עלתה לדיון, אמר שר האוצר הרוסי אלקסיי קודרין שסנקציה כזו תביא לאובדן תוצר של 5%. 

סביב השימוש בכלי האגרסיבי הזה ניטש וויכוח כיום. נשיא צ'כיה מילוס זימן אמר שיש לנתק את רוסיה באופן מיידי ממערכת הסוויפט. ישנם דיווחים שגם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון דוחף בכיון הזה. יחד עם זאת האיחוד האירופי מתנגד לכך בגלל התלות הגבוהה באנרגיה ובסחורות הרוסיות. עדיין לא ברורה עמדתה של ארצות הברית בנושא. נראה שכרגע הצעד הזה  יישמר כמוצא אחרון. 

איך השפיעו הסנקציות עד כה?

רוסיה מוכנה טוב יותר לסנקציות ממה שהייתה בשנת 2014. בשנים האחרונות היא הורידה את היחס של הנכסים הדולריים ברזרבות שלה, והגדילה את החלק של הזהב. כמו כן מחירי הנפט והגז הגבוהים מבטיחים זרם מזומנים גבוה, כל עוד לא הוטלו סנקציות גם על התחום הזה. כמו כן רוסיה מגיעה עם רמה גבוהה בהרבה של רזרבות. 

יחד עם זאת, רוסיה כבר שילמה מחיר כבד. הבורסה רוסית נפלה היום בעד 40%, זאת בנוסף להפסדים של עשרות אחוזים נוספים בשבועות האחרונים. הפגיעה בצמיחה הרוסית בסנקציות שכבר ננקטו מוערכת ב-1% מהתמ"ג, והרובל נמצא בשפל של כל הזמנים. לא ברור כמה זה אכפת לנשיא פוטין שנראה שעל הכיס שלו זה פחות ישפיע, אך נראה שאזרחי רוסיה יסבלו מאד מהצעדים התוקפניים של הנשיא הטוטליטרי. בינתיים רוסיה עדיין על הרגליים. השאלה כמה זמן זה ימשך תלויה בנחישות של המערב ובאומץ לנקוט בצעדים חריפים באמת. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בקיצור ביידן לא עשה שום דבר (ל"ת)
    היודע 25/02/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איציק 25/02/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    שהיא יכלה לחנך את כל העולם.עד היום איפוא שהם התערבו נהיה בלגן וכאוס.פוטין לא פרייר כמו מדינות ערביות.אמריקה עדיין לא יודעת מה מחכה לה מבחינה כלכלית.כשיבואו הצרות הכלכליות הם יתנו ללווין כל מה שהוא רוצה כי אצלם לבגוד במדינות ידידות זו נורמה.
  • 4.
    נורית 25/02/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
    היתה שם אך גם התעלמות המערב
  • 3.
    צעד שיוביל לחיבור חזק בין רוסיה סין ואירן, וזה רע לעולם (ל"ת)
    אין פתרון קסם 25/02/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סם הקוסם 24/02/2022 22:54
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו פוטין מתפוצץ מצחוק . הא חייב לקבל חזק בראש בטרם ששאיפותיו המגלומניות יפרצו גבולות של עוד מדינות .
  • אמריקה אאוט 25/02/2022 13:07
    הגב לתגובה זו
    עכשיו רוסיה חופשית לעבור למדינה הבאה, המערב לא יכול לעוצמה הרוסית
  • 1.
    בוטין התכונן לזה 4 שנים (ל"ת)
    ==================== 24/02/2022 22:07
    הגב לתגובה זו
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.