סקטור הביוטכנולוגיה ב-2021 – שנה איומה מגיעה לסיומה, מה הלאה?
איך יכול להיות כי בשנה שבה תעשיית הביוטכנולוגיה הצליחה לספק חיסונים וטיפולים לקורונה, ובכך למעשה די להציל את העולם, דווקא סקטור מניות הביוטק מציג תשואות כה גרועות?
לעומת תשואות מאוד יפות של מדד ה- S&P 500 ותעודת ה-XLV (המאגדת את כלל מגזרי ה-healthcare) מתחילת השנה, 24% ו-19%, בהתאמה, בביוטק המצב בכי רע: תעודת ה-XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, עם תשואה שלילית של 23% (!) מתחילת 2021; גם מדד ה-IBB, אשר נותן משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, מפגר הרבה מאחור עם תשואה שלילית של 2%.
הרי שנת 2021 נפתחה עבור משקיעי הביוטק עם אופטימיות רבה, תקוות גבוהות, וציפיות להמשך אם לא להתעצמות המגמות של השנה הקודמת. בשנת 2020 תעודת ה-XBI, הציגה תשואה שנתית של 51%, לעומת43% למדד ה-NASDAQ Composite, ו-16% ל-S&P 500; מדד ה-BBH, אשר כמו ה-IBB נותן משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, הניב ב-2020 תשואה של 22%. ואכן, עם פתיחת השנה החדשה, נראה היה כי גם שנת 2021 הולכת בדרך קודמתה: ה-XBI המשיך לטפס, בקורלציה ובבטא גבוהה ל-NASDAQ , עוד 24% לרמת שיא בתחילת חודש פברואר.
אך מאז הכול התהפך: מצד אחד, מדדי ה- S&P 500והדאו ג'ונס, אשר נותנים משקל גבוה למניות "ערך", מציגים תשואות חיוביות יפות מאוד של 24% ו-16% מתחילת השנה, בהתאמה; ה-NASDAQ Composite הצליח להתאושש יפה מאוד מהירידות של חודש פברואר ומציג גם הוא עליה של 18% מראשית 2021. לעומת זאת, בתחום הביוטק המצב כאמור נותר בכי רע.
ההסברים לחולשה הגדולה של סקטור הביוטק ב-2021 ידועים ומוכרים, וגם בטור זה כבר דנו בהם:
אי-וודאות וחששות ביחס להתנהלות ה-FDA בארה"ב בכל הקשור לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, לחם חוקן של חברות הפארמה והביוטק.
פעילות מיזוגים ורכישות (M&A) חלשה. בהקשר זה כדאי לציין, כי מלבד אי-הוודאות ביחס ל-FDA, עלו חששות כי רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה-FTC, תנקוט גישה חדשה ונוקשה יותר בכל הקשור לאישור מיזוגים ורכישות (M&A) בתעשיות הפארמה והביוטכנולוגיה. חששות לרפורמה פוטנציאלית בארה"ב ביחס למחירי התרופות.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחממות יתר של הסקטור בשנה הקודמת, 2020
האכזבה הענקית מהחדירה לשוק של תרופת האלצהיימר החדשה של חברת ביוג'ן, ה-aduhelm, תרופה שאישורה השנה ע"י ה-FDA היה אמור להיות אירוע מכונן בתעשיית הביוטכנולוגיה.
אז מעבר לאמרה הידועה כי הזמן הטוב ביותר לקנות מניות זה כשיש "דם ברחובות" (blood on the streets), האם אנחנו כעת באמת בתקופה טובה לקנות מניות ביוטק?
המזור למכאובים הנוכחיים של משקיעי הביוטק עשוי לבוא מכיוון האצה של פעילות מיזוגים ורכישות (M&A) בתחום. הרי שנת 2021 היתה בהחלט חלשה בהקשר זה, עם שתי "מגה-עסקאות" בלבד: הרכישה הגדולה ביותר היתה זו של Acceleron ע"י מרק תמורת 11.5 מיליארד דולר; בנוסף לכך היתה רק רכישה נוספת בהיקף של יותר מ-5 מיליארד דולר, זו של GW Pharma ע"י Jazz תמורת 7.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2020 עסקת ה-M&A הגדולה ביותר בתעשייה היתה רכישת Alexion ע"י אסטרה זנקה תמורת 39 מיליארד דולר, וכן היו שלוש עסקאות נוספות בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מצד אחד, חברות ביוטכנולוגיה, בייחוד קטנות, נסחרות בוולואציות הנחשבות נמוכות בהשוואה היסטורית (ניתן למצוא כיום כ-100 חברות ביוטק הנסחרות בארה"ב מתחת לרמת המזומן שלהן, ועוד כ-200 חברות נוספות אשר נסחרת בפחות מכפליים יתרות המזומן שלהן).
ומצד שני נציין עובדה מעניינת, אשר עשויה לשמש מקור לאופטימיות בקרב משקיעים, שהועלתה לאחרונה ע"י אנליסט של בית ההשקעות SVB Leerink: בסוף 2022 תהיינה 18 ענקיות ביופארמה אמריקניות ואירופיות עם יתרות מזומן פנויות בהיקף מצטבר של יותר מ-500 מיליארד דולר. אם מוסיפים לכך את יכולת המינוף של החברות הללו ניתן לדבר על כוח אש, תאורטי לפחות, של יותר מ-1.7 טריליון דולר לביצוע רכישות...
- 4.מאיר 19/12/2021 09:25הגב לתגובה זואם אינני טועה אתה הוא זה שהמלצת בחום רב ,פעמיים, בתוך שבועיים על קניית מניית DVAX. רבים וטובים נענו להמלצה אפילו עם שיעורי בית. המניה אומנם זינקה ל 21 דולר אולם מיהרה לצנוח ל 13.5 דולר ומדשדשת זמן רב על טווח 14-18 דולר(כלומר: ללא שינוי מאז ההמלצה). בתקופה זו מניות פייזר,מודרנה ואחרות זינקו יפה וזה נישמע החמצה. אשמח לשמוע דעתך אחרי כמה הודעות של VALN שלא עשו טוב ל DVAX. תודה
- ליאורה 19/12/2021 16:10הגב לתגובה זובסך הכל מדקלמים המלצות של ZACKS, Motely Fools וכו'...
- 3.dw 17/12/2021 17:11הגב לתגובה זוניירות כגון אלרון, כלל ביוטכנולוגיה, אלמדה, קמהדע, קומפיוג'ן, בריינסווי, פרוטליקס ועוד
- 2.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/12/2021 22:51הגב לתגובה זו
- 1.דני 15/12/2021 20:29הגב לתגובה זואוי ואבוי כמה שאתה מביכים. התמותה קפצה לשמיים מהרגע שהחיסונים המדהימים שמחזיקים רק 3 חודשים נכנסו לחיינו. בן אדם עם חצי מוח יבדוק את הגרפים של התמותה מול החיסונים בעצמו ולא יאמין כמו כבשה לכל השקרים שהממשלה והתקשורת מפמפמים לו.
- מאיר 19/12/2021 09:27הגב לתגובה זורבים חבים את חייהם לחיסונים. הדלתא עשה שמות בקרב אנשים כמוך שבמקום לעשות מה כמו כבשה עשו מו כמו פרה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
