שערי כסף בסין אסיה
צילום: Istock

האם סין באמת נגד סקטור ההייטק ומה זה אומר על השווקים שם?

הממשל הסיני מנסה להכפיף את ענקיות הטק הסיניות לנורמות מערביות יותר, אבל כנראה שאין כוונה לשבור את החברות. כל עוד סקטור ההייטק על הכוונת, סקטור הביוטק הופך למעניין יותר. ולמה בארה"ב מפחדים להשית רגולציות חדשות?
ארז ליבנה |

כשמסתכלים על הכלכלה הסינית מבחוץ, היא מזכירה את המערב הפרוע. אין מיסוי על מקרקעין או על הכנסות הון וגם אין שכר מינימום או חוקים סוציאליים אחידים בחוק. להפך, יום עבודה ממוצע עבור העובד הסיני הממוצע, נמשך 12 שעות – משהו שלא מעט סינים מתקוממים נגדו. כנראה, שבסבב הרגולטורי האחרון, הסינים מנסים ליישר קו.

 

"אני רואה שסין מנסה להיות יותר כמו המערב בביסוס רשת תמיכה חברתית ומימון של הרשת הזו באמצעות מיסוי", אומר ג'ייסון הסו מרייליאנט גלובל.

 

היישור הזה ייקח זמן. כמה? לפי הודעת הממשל, מדובר בתוכנית חומש אבל היא יכולה גם להתארך במקרה הצורך. רק בשבוע האחרון הממשל הסיני הודיע כי בני נוער יוכלו לשחק במשחקי מחשב רק 3 שעות בשבוע, מה שצפוי לפגוע בשורה התחתונה העכשיווית והעתידית של ענקית הגיימינג טנסנט (TCEHY).

 

בואו נגיד שהמשקיעים מוצאים מעט מאוד נחמה בזה. לא שזכויות אדם זה לא דבר חשוב, ההפך הוא הנכון, אבל כשחברות הסיניות מחקו למעלה מ-3 טריליון דולר משוויין בשנה האחרונה וטריליון דולר מאז יולי, זה פחות מנחם אותם.

 

המעורבות הזו היא לא חדשה. הממשל הסיני מתערב במרבית השווקים ומכתיב את הטון שמתאים לו. אז כשמדובר בתעשיית הפחם או הפלדה, לוול סטריט פחות אכפת. כשמדובר בפלטפורמות אינטרנטיות שהונפקו בוול סטריט והביאו למשקיעים תשואות יפות בשנים האחרונות, אז המשקיעים נוטים לשים לזה לב.

 

בינתיים, חוץ מכמה חברות, כמו למשל דידי (DIDI), שלפי הדיווחים בסין המדינה ביקשה מעיריית בייג'ינג להשתלט עליה, הממשל שם לא רוצה להוריד את ענקיות הטק כמו עליבאבא (BABA) לברכיהן. הוא רק רוצה ללמד אותן לקח.

 

"החברות הפרטיות מעסיקות 90% מהעובדים בערים הגדולות ואין סימן שהמפלגה הקומוניסטית רוצה לשנות זאת", כתב אנדי רוטמן, אסטרטג שווים במתיוז אסיה, אבל זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור להשקיע כרגע בענקיות האינטרנט הסיניות, שהתאוששו מעט בשבועיים האחרונים.

 

במקום זאת, במתיוז משקיעים בסקטור הביוטק הסיני. בין היתר המדד שלהם Matthews Asia Growth Fund (MPACX), מחזיק בווקסי ביולוג'יקס (WXXWY), ענקית פארמה בשווי שוק של 63 מיליארד דולר, אינוונט ביולוג'יקס (IVBXF) ובייג'ין (BGNE), שעלתה מתחילת השנה ב-29%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אבל לא כולם פסימיים לגבי השווקים הסיניים. "אנחנו מאמינים שסין בשלבים הראשונים במה שיש לו פוטנציאל להיות אחד מהריצות השוריות בהיסטוריה האנושית", כתב ג'סטין לברנז, מנהל ההשקעות בשווקים מתפתחים באינווסקו.

בארה"ב מפחדים לעשות את מה שהסינים עושים

בינתיים, הרגולציות יימשכו ואיתן התנודתיות. כבר כתבנו כאן שמן הראוי שהמערב ישית חלק מהרגולציות - בעיקר בתחום הפגיעה בתחרות - גם לחברות האמריקאיות, בהן אמזון (AMZN), פייסבוק (FB) וגוגל (GOOG) - אבל האמריקאים, בניגוד לסינים, מפחדים להשפעה שתהיה לרגולציות האלה על השווקים, מאחר והענקיות הללו מאחר ושווי השוק המשותף של 3 אלה לבדן חוצה את ה-6 טריליון דולר. וזה עוד בלי 2 השחקניות הגדולות באמת, כלומר מיקרוסופט (MSFT) ואפל (AAPL), ששוויין המשותף מתקרב ל-4.8 טריליון דולר. 

רגולציות שכאלה הן בעלות השפעות נרחבות. קחו את AMZN לדוגמה, רק בחודש שעבר היא יצרה קשר עם מוכרים צד שלישיים והודיעה להם כי ייתכן ותגביל את החנויות או שהן יחסמו לחלוטין, בשל החוקים החדשים שהציעו בקונגרס כדי למגר את ענקיות הטק. 

כי בניגוד לסקטור ההייטק הסיני הכנוע ברובו - מי שחוצה את הגבול נענש, ראו ערך ג'ק מא שנעלם אשתקד ל-3 חודשים - החברות בארה"ב משיבות מלחמה. הן לא ילכו בשקט אל תוך הלילה. מלחמה בהן בעת הזו, עלולה להוות זרז מהותי לנפילות בשווקים, שכן משקלן הסגולי משך את כל השווקים למעלה מאז משבר הסאב פריים.

כך שאם ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, טים קוק ויתר מרעיהם יחליטו לסיים את החגיגה, גם ההרחבה הכמותית וההתערבות בשוק האג"ח של הפד', לא יוכלו לעצור תיקון שכזה. ראינו את זה במשבר הדוט.קום בשנת 2000, כשביל גייטס, מייסד MSFT, דה פקטו סגר את השאלטר על חגיגת הסטארטאפים ולשוק לקח 3 שנים להתאושש. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.