בלקרוק
צילום: יח"צ בלקרוק
ראיון

"העולם לא במיתון; 2021 תהיה השנה של השווקים הפיננסיים"

לרגל הוצאת התחזית ל-2021, ד"ר ז'אן בויווין האסטרטג הראשי של בלקרוק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם שמנהלת 7.8 טריליון דולר, ממליץ בראיון בלעדי לביזפורטל איך צריך להיראות תיק ההשקעות שלכם בשנה הבאה

ארז ליבנה | (18)

והרי החדשות לעולם: אנחנו לא במיתון. הכלכלות לא צריכות להתאושש והן פשוט צריכות להניע מחדש. בתוך כך, כדאי להיזהר מאג"ח ממשלתי בתיק ההשקעות ולהוריד את החשיפה אליהן בשל החובות המאמירים והשווקים המתפתחים ירוויחו מהיחלשות הדולר, שלא צפוי להתחזק ב-2021. כך לפחות הייתה נראית מהדורת החדשות, לולא ד"ר ז'אן בויווין, ראש BII, מכון המחקר של קרן ההשקעות בלקרוק, היה עורך החדשות.

 

בויווין מנהל את המוח שמנתח את כל המידע הכלכלי הגלובלי האדיר, שבסוף, בקצה התהליך, הופך להתוויית מדיניות השקעות של בלקרוק, קרן ניהול ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם, שמנהלת 7.8 טריליון דולר. העבודה שעשה על תחום ה-ESG בשנים האחרונות, הפכה למדיניות מוצהרת של בלקרוק בתחילת השנה. עם זאת ראוי לציין, שמרבית השקעותיה של הענקית היא בתחומי ההיי-טק ולאו דווקא בתחומים של אנרגיה מתחדשת ואחריות סביבתית (ESG).

 

בתחזית השנתית, שפורסמה בשבוע שעבר תחת חתימתו, ממליצים בבלקרוק להוריד חשיפה לאג"ח של מדינות, כשלהערכתם שווקי המניות ימשיכו להיתמך על ידי הריבית הריאלית הנמוכה; כשהדגש הוא על מניות אמריקאיות בעלות תשואה גבוהה. "לשווקים הפרטיים יהיו חיוניות לפורטפוליו, בעולם שבו אג"ח ממשלתי כבר לא מתפקד כמגוון של תיק ההשקעות", כתבו.

 

בנוסף, הם ממליצים על חשיפה לשווקים במזרח הרחוק, בדגש על סין ואומרים שכדאי להתרחק משוקי המניות ביפן ובאירופה, שבהם הם נמצאים במשקל חסר בתיק ההשקעות. את סין, שהראתה צמיחה חזקה השנה, מפרידים בלקרוק מיתר השווקים ואומרים כי "סין היא קוטב שמוביל לצמיחה גלובלית ויעד להשקעות שמופרד מכל יתר השווקים המתפתחים".

 

בתחילת השנה – לאחר שנים של לחצים מצד ארגונים סביבתיים, אבל גם בשל שינויים בדעת הקהל העולמית, אשר הובילו ממשלות להאיץ השקעות ופיתוח של אנרגיות מתחדשות והורדת טביעת האצבע האנושית – מייסד בלקרוק ומנכ"ל החברה, לארי פינק, הודיע כי הקרן תתחיל לתמוך רק בחברות שמקדמות אחריות תאגידית. בפועל, הם ישקיעו חלק לא מבוטל מהכספים בענקיות ההיי-טק ותאגידי ענק נוספים, שהתחייבו בין היתר להוריד את פליטות הפחמן ויתר העקבות התעשייתיות – אבל אפשר לראות שהשינוי הוא לא רק מס שפתיים.

ז'אן בויווין, צילום: בלקרוק, יח"צ

"השווקים זה המקום להיות בו ב-2021"

להערכת בויווין, שהתראיין לראשונה ובאופן בלעדי לביזפורטל, כדאי מאוד להיכנס לשווקים בשנה הקרובה. "אנחנו פרו סיכונים ב-2021 ומאוד חיוביים על השווקים. זה נובע מאיך שאנחנו רואים את השוק ואת הכניסה של החיסונים, שיניעו את הכלכלה קדימה", הוא אומר.

 

"כרגע יש 3 גורמי מפתח שיניעו את השווקים ב-2021 ומעבר. לראשון אנחנו קוראים הנומינלי החדש והוא קשור לעובדה שאנחנו רואים את האינפלציה עולה בעולם לאורך זמן, אבל במקביל אנחנו רואים עולם אחר לבנקים מסביב לעולם. אמרנו שב-2020 ראינו מהפכה של מדיניות פיסקלית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"אנחנו שם אם תהיה אינפלציה, הבנקים המרכזיים יגיבו אליה באיטיות רבה. הפד' מחויב לזה בגלוי. זה אפילו לא סוד. אפשר לשאול אם זה יצליח, לא בטוח שזה יקרה – אבל אנחנו סבורים שכן".

 

למה?

"כי יש שינויים מהותיים בשרשרת הייצור העולמית, שעוברת בימים אלה חיווט מחדש, שיובילו לייקור הייצור של החברות, אז המחירים יעלו. מנגד, פוליטית, כשאינפלציה מתחילה להופיע, יהיה מאוד קשה לבנקים המרכזיים להעלות ריביות או לשנות את המדיניות בגלל הגירעון.

 

"אז השאלה עבור הבנקים המרכזיים היא האם להעלות ריביות ולהתמודד עם האינפלציה שלא מעניינת אף אחד, או שאני מעלה ריבית ואני מעלה את עלות החוב של הממשלות, ובזה יותר יתחשבו. אז הנומינלי החדש אומר שהאינפלציה תעלה, אבל הריבית תישאר נמוכה. אגב, אינפלציה גבוהה זו לא בהכרח בשורה רעה לשווקים".

 

"ישנן עוד 2 נקודות מרכזיות שישפיעו על 2021. הראשונה זה באמת השינוי בשרשרת הייצור העולמי, כשיש גם את המתיחות בין סין לארה"ב שמובילה לעולם שהוא יותר דו-קוטבי. הנקודה האחרונה היא הסיפור של טרנספורמציות שעברו למצב טורבו".

 

מה זה אומר? ואיך כדאי למשקיעים להגיב?

"הטרנדים שהובילה המגפה נכנסו להיפר, כמו טרנד הקישוריות למשל, וזה יוביל לשינויים בפורטפוליו. אנחנו אוהבים יותר את המניות בארה"ב על פני אירופה וגם מניות במדינות מתפתחות, שהדולר החלש בהחלט ישחק לטובת הכלכלות שם. אנחנו גם סבורים שמצב החוב של השווקים המתפתחים טוב יותר משהיה בתחילת השנה".

 

"הווירוס כמובן מגביר עוד טרנדים. אחד מהם זה חוסר שוויון ורואים את זה בעולם. המדינות שהיו פגיעות ישארו פגיעות ויש הרבה הוצאה. בכל מקרה, יש שינוי משמעותי לגבי הדרך שבה ממשלות רואות את החוב.

 

"במשבר הקודם כולם היו מודאגים מהחובות. ב-2020 הממשלות הוציאו סכומי עתק ויש קונצנזוס שצריך להוציא עוד. המדינות שיצליחו לשלוט בהוצאות הפיסקליות ולפזר את הכסף בדרך הנכונה, ימוקמו במיקום טוב יותר מאלה שיוציאו בצורה לא חכמה".

 

כמה זמן נהיה במיתון?

"אני חושב שהדיבורים על מיתון הם לא מדויקים. העולם לא באמת במיתון – האירוע הנוכחי נכפה על הכלכלה שרק מחכה להיפתח מחדש. אני גם לא חושב שהכלכלה העולמית צריכה להתאושש, היא פשוט צריכה להניע מחדש. זה מביא אותנו, ל-2021, המניע הגדול יהיה הריסטארט שתביא הכלכלה. יש בעבוע מתחת לפני השטח, אבל עם הכניסה של החיסונים השווקים יקפצו".

 

חברות הפארמה העלו ציפיות, אבל בפועל לא בטוח שהן יוכלו לספק את מה שהבטיחו...

"הדבר הכי חשוב שאנחנו רואים לגבי החיסונים, זה שזה מסמל את תחילת הסוף של המגפה. רק לפני כמה שבועות לא ידענו אם יהיה חיסון יעיל. עכשיו יש לנו 3 שאנחנו יודעים שעובדים. יש עוד 12 חיסונים בשלב 3. אז יש פורטפוליו שלם של חברות וזה חסר תקדים.

 

"מה שחשוב זה שאנחנו בונים גשר ואולי יהיו עוד חדשות רעות בטווח הקרוב, אבל משקיעים צריכים להסתכל לטווח הארוך ושם אנחנו מאמינים שאנחנו לקראת שנה טובה לשווקים".

 

ממה נובע השינוי שעשיתם בתחום השקעות ה-ESG?

"תהליכים חברתיים גדולים התרחשו כדי שנגיע לפה, אבל הדברים השתנו לגמרי ב-2020 בכל הנוגע ל-ESG. זה שילוב של כמה דברים. המשוואה השתנתה. בעבר הדיון על קיימות היה על על כמה הכנסות מוכנים לוותר כדי להגיע לקיימות. זו לא הדרך הנכונה להסתכל על זה. זה ממש לא ויתור על הכנסות, אלא לראות את הקיימות כמקור להכנסות. עסקים טובים יכולים לתת החזרים לאורך זמן והשינוי במיקום של ההון משקף את זה".

 

"ב-2020 ראינו שהמשקיעים חיבקו את הרעיון והכסף החל לעשות רילוקציה. וכשרואים זרימה של כסף הדברים הופכים לאמיתיים. זה לא משהו שנחמד לעשות. זה משהו שמאוד נכון מבחינה כלכלית. גם הממשלות תורמות לשינוי ומשקיעות בזה.

 

"אמנם החברה, כחברה, נעה לכיוון הזה כבר לא מעט זמן, אבל זה היה תהליך איטי יותר. עכשיו אנחנו רואים יותר זרימה של כסף. ההשקעות שלנו בתחום והשקעות של נוספים מזרזות את התהליכים האלה".

 

בוא נדבר על שרשרת הייצור העולמית שכמו שאמרת עוברת חיווט מחדש... מה זה אומר?

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    Nini 18/12/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    אתה לא יכול סתם לצאת מהשוק. אתה צריך שמישהו יקנה ממך וזה יכול לקחת שנה אז אתה מתחיל לפמפם לכולם כמה השוק יעלה וכל פעם אתה מוכר קצת
  • ואז מה שם הכל בעובר ושב? (ל"ת)
    אתה גאון 19/12/2020 23:51
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    קנו זהב זה החיסון הכי טוב (ל"ת)
    רפי 18/12/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    החיסון הטוב ביותר לקורונה .קנו זהב .עכשיו (ל"ת)
    י 18/12/2020 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    נו..עם ריבית 0 אחוז ברוב מדינות העולם לאן יופנו הכספים (ל"ת)
    מגיב 17/12/2020 22:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אני שמעתי רק סין. זהו. (ל"ת)
    פוקסי 17/12/2020 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אני 20 שנה בבורסה כזות לו ראתי 20 שנה שבורסה רק עולה (ל"ת)
    הננמי 17/12/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חברים להם מותר להריץ מניות הכול בועה ועד בועהמלכודת דבש (ל"ת)
    vהננמי 17/12/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הוא ממליץ והחברה גורפת כסף והקטן מפסיד לזה אומרים הרצאת (ל"ת)
    vהננמי 17/12/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אהרון 17/12/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
    יש נשיא אמריקאי חדש המדיניות שלו לא הוצהרה לקפוץ עשיו למים מסוכן . גם התנהגות השוק לא ברור יום עולה יום יורד
  • 7.
    אידיוט 17/12/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יכול לחזות מה יהיה בשווקים. הכל השערות. בסוף כולם חכמים בדיעבד.
  • 6.
    מורי 17/12/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    או שלא . לך תדע.
  • 5.
    מייק 17/12/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    איך אומרים ביידיש- הנייר סובל הכל
  • 4.
    שחצנים בזכות נגידים 17/12/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    מנפחי נכסים
  • 3.
    כרגיל או שכן או שלא מה שבטוח אולי (ל"ת)
    אהה 17/12/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שנת הנגיף 17/12/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    ואם משהו עולה זה רק מלכודת דבש. שוק ההון הישראלי הוא מונופול מאז ועדת בכר השוק נשלט בידי כמה בוגרי כלכלה בציון עובר בקושי . חשיבה מוגבלת ותקועים בלימודים משנות ה 50 עם נטיה לקרל מרכס ולסטלין . השוק בישראל מונופול אין בכלל תחרות מאז שביבי נתן בידי קומץ את כל הכסף לנהל כרצונם ולהרויח משכורות מדמי ניהול. איך זה קורה כשהפנסיה היתה כולה באג"ח ממשלתי שוק המניות היה מרויח וכעת כשכל הכספים שם השוק מת . הפנסיה זה הפצצה השניה והקורונה זה גן עדן לעומת מה שיהיה פה בעוד כמה שנים אבל מי ישאר לתת את הדין בכר כבר הלך לעולמו ביבי עסוק בעצמו ותכף יעלם וכל השאר דואגים להתנחלויות ולכסא ומשקרים שהם בעד תפיסת עולם כלכלית ליברלית ועושים ההפך.
  • ואנחנו נרוץ למלכודת דבש הדב (ל"ת)
    שואף לשור 17/12/2020 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג 17/12/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    כמו הכותרת
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.