האיחוד האירופי
צילום: Guillaume Perigois on Unsplash

גזר הדין של האיחוד האירפואי מגיע אל Airbnb

באיחוד דורשים שפלטפורמת התיירות תצטרך לעמוד בתקנות החדשות: יוזמת הרעיון, ממשלת הולנד טענה כי החברה ״בעלת השפעות שליליות על האינטרסים הציבוריים״: Airbnb צפויה לצאת להנפקה עד לתום השנה לפי שווי של 30 מיליארד דולר: 

אור צרפתי |

הניצבות האירופאית עומדת בפני ״שיפוץ מהפכני״ ברגולציה הדיגיטלית שעלול לפגוע במודלים העסקיים של חברות הביג-טק. חוק השירותים הדיגיטליים שיוצג בימים הקרובים, צפוי לשנות את ניהול התוכן בפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק והוא הראשון מסוגו מאז שנת 2000. באופן כללי, האיחוד האירופי רוצה להפוך את ענקיות הטכנולוגיה לאחראיות יותר על התוכן המפורסם בפלטפורמות שלהם, ולהבטיח שלמתחרים קיים סיכוי הוגן להצליח אל מול הענקיות.

 

ורגע לפני ההנפקה, בשורות רעות לפלטפורמת התיירות Airbnb, שעשויה להיכלל בתקנות המחמירות החדשות של האיחוד האירופי. 

 

Airbnb צפויה לגייס סכום של 3 מיליארד דולר, לפי הערכת שווי שעשוי להגיע ל-30 מיליארד דולר. המופע למשקיעים צפוי להתחיל בדצמבר, שאחריו תקבע החברה את טווח המחירים לקראת ההנפקה. (לכתבה המלאה)

 

הכללים החדשים עשויים לדרוש שינויים דרמטיים בשיטות העסקים ואף במודלים העסקיים של החברות.  בחודש שעבר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר, סיפקה מעט מידע אודות חלק מהשינויים שיכללו בתקנות החדשות.

 

״הם יצטרכו לספר לנו כיצד הם מחליטים על איזה מידע ומוצר להמליץ לנו, וכיצד הם מחליטים על אילו שלא. עליהם לתת לנו את היכולות להשפיע על ההחלטות הללו, במקום פשוט לקבל אותם. הם יצטרכו לספר לנו מי משלם עבור המודעות שאנו רואים, ומדוע אותה מודעה מסוימת קפצה לנו״, אמרה. (לכתבה המלאה)

 

אופי התקנות הקשות ידוע, אך השאלה אילו חברות יצטרכו לעמוד בכללים החדשים, נותרה בסימן שאלה. ממשלת הולנד דורשת ש- Airbnb תהיה אחת מהן. ״כדי להתמודד עם תופעות הלוואי של מודל ״השכרת נופש לטווח קצר״ על ערי אירופה ע״י אכיפה וחקיקה, אנו זקוקים לגישה טובה יותר לנתונים מפלטפורמת Airbnb״ אמר סגן ראש ממשלת הולנד. 

 

ממשלת הולנד טענה כי השכרת נופש לטווח קצר ״ בעלת השפעות שליליות על האינטרסים הציבוריים, כמו שוק הדיור, נגישות למגורים, לכידות חברתית, בטיחות ושיווין אל מול שוכרי דירות מגורים״ 

 

לכן, ההולנדים מאמינים כי גישה לנתוני החברה תאפשר להם להתמודד טוב יותר אל מול אתגרים הללו. 

 

Airbnb חווה צמיחה חזקה בשיר האירופאי. קצב גידול משתמשי Airbnb בהולנד גדל מ-1.6% בשנת 2014, ל-7.2% בשנת 2018. החברה סופגת מכה נוספת בכנף, רגע לפני ההנפקה. Airbnb הייתה אמורה לעשות את הופעתה הציבורית הראשונה כבר בחודשי האביב, אך זאת נדחתה בשל התפשטות הנגיף. כעת הודיעה החברה, שההנפקה המיוחלת תצא אל הפועל עד תום השנה, ללא תלות בגורמי מאקרו, כדוגמא המשך גידול ההדבקה העולמית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אך בעוד שהחברה מגששת בשביל לקבל את העסקה הטובה ביותר, הודעות מסוג זה עתידות לפגוע בטווח המחירים. Airbnbהייתה אמורה לצאת להנפקה לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר, אך עם התפשטות הנגיף ירדה לשווי מוערך של כ-18 מיליארד דולר. עם זאת, הביקוש הגובר לשירותיה בזמן המגפה, החזיר את תג המחיר המבוקש. עכשיו נותר לחכות כיצד הודעת האיחוד האירופי, במידה ותתרחש, תשפיע על שווי החברה בימיה הראשונים. 

 

לצד Airbnb, מתלבטים באיחוד האם להכניס כ-20 חברות טכנולוגיה, או להתמקד במספר קטן של הענקיות מבניהן.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.