האיחוד האירופי
צילום: Guillaume Perigois on Unsplash

גזר הדין של האיחוד האירפואי מגיע אל Airbnb

באיחוד דורשים שפלטפורמת התיירות תצטרך לעמוד בתקנות החדשות: יוזמת הרעיון, ממשלת הולנד טענה כי החברה ״בעלת השפעות שליליות על האינטרסים הציבוריים״: Airbnb צפויה לצאת להנפקה עד לתום השנה לפי שווי של 30 מיליארד דולר: 

אור צרפתי |

הניצבות האירופאית עומדת בפני ״שיפוץ מהפכני״ ברגולציה הדיגיטלית שעלול לפגוע במודלים העסקיים של חברות הביג-טק. חוק השירותים הדיגיטליים שיוצג בימים הקרובים, צפוי לשנות את ניהול התוכן בפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק והוא הראשון מסוגו מאז שנת 2000. באופן כללי, האיחוד האירופי רוצה להפוך את ענקיות הטכנולוגיה לאחראיות יותר על התוכן המפורסם בפלטפורמות שלהם, ולהבטיח שלמתחרים קיים סיכוי הוגן להצליח אל מול הענקיות.

 

ורגע לפני ההנפקה, בשורות רעות לפלטפורמת התיירות Airbnb, שעשויה להיכלל בתקנות המחמירות החדשות של האיחוד האירופי. 

 

Airbnb צפויה לגייס סכום של 3 מיליארד דולר, לפי הערכת שווי שעשוי להגיע ל-30 מיליארד דולר. המופע למשקיעים צפוי להתחיל בדצמבר, שאחריו תקבע החברה את טווח המחירים לקראת ההנפקה. (לכתבה המלאה)

 

הכללים החדשים עשויים לדרוש שינויים דרמטיים בשיטות העסקים ואף במודלים העסקיים של החברות.  בחודש שעבר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר, סיפקה מעט מידע אודות חלק מהשינויים שיכללו בתקנות החדשות.

 

״הם יצטרכו לספר לנו כיצד הם מחליטים על איזה מידע ומוצר להמליץ לנו, וכיצד הם מחליטים על אילו שלא. עליהם לתת לנו את היכולות להשפיע על ההחלטות הללו, במקום פשוט לקבל אותם. הם יצטרכו לספר לנו מי משלם עבור המודעות שאנו רואים, ומדוע אותה מודעה מסוימת קפצה לנו״, אמרה. (לכתבה המלאה)

 

אופי התקנות הקשות ידוע, אך השאלה אילו חברות יצטרכו לעמוד בכללים החדשים, נותרה בסימן שאלה. ממשלת הולנד דורשת ש- Airbnb תהיה אחת מהן. ״כדי להתמודד עם תופעות הלוואי של מודל ״השכרת נופש לטווח קצר״ על ערי אירופה ע״י אכיפה וחקיקה, אנו זקוקים לגישה טובה יותר לנתונים מפלטפורמת Airbnb״ אמר סגן ראש ממשלת הולנד. 

 

ממשלת הולנד טענה כי השכרת נופש לטווח קצר ״ בעלת השפעות שליליות על האינטרסים הציבוריים, כמו שוק הדיור, נגישות למגורים, לכידות חברתית, בטיחות ושיווין אל מול שוכרי דירות מגורים״ 

 

לכן, ההולנדים מאמינים כי גישה לנתוני החברה תאפשר להם להתמודד טוב יותר אל מול אתגרים הללו. 

 

Airbnb חווה צמיחה חזקה בשיר האירופאי. קצב גידול משתמשי Airbnb בהולנד גדל מ-1.6% בשנת 2014, ל-7.2% בשנת 2018. החברה סופגת מכה נוספת בכנף, רגע לפני ההנפקה. Airbnb הייתה אמורה לעשות את הופעתה הציבורית הראשונה כבר בחודשי האביב, אך זאת נדחתה בשל התפשטות הנגיף. כעת הודיעה החברה, שההנפקה המיוחלת תצא אל הפועל עד תום השנה, ללא תלות בגורמי מאקרו, כדוגמא המשך גידול ההדבקה העולמית. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אך בעוד שהחברה מגששת בשביל לקבל את העסקה הטובה ביותר, הודעות מסוג זה עתידות לפגוע בטווח המחירים. Airbnbהייתה אמורה לצאת להנפקה לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר, אך עם התפשטות הנגיף ירדה לשווי מוערך של כ-18 מיליארד דולר. עם זאת, הביקוש הגובר לשירותיה בזמן המגפה, החזיר את תג המחיר המבוקש. עכשיו נותר לחכות כיצד הודעת האיחוד האירופי, במידה ותתרחש, תשפיע על שווי החברה בימיה הראשונים. 

 

לצד Airbnb, מתלבטים באיחוד האם להכניס כ-20 חברות טכנולוגיה, או להתמקד במספר קטן של הענקיות מבניהן.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.