אירופה פותחת חזית חדשה מול ענקיות הטכנולוגיה
הניצבות האירופאית עומדת בפני ״שיפוץ מהפכני״ ברגולציה הדיגיטלית שעלול לפגוע במודלים העסקיים של חברות הביג-טק. חוק השירותים הדיגיטליים שיוצג בימים הקרובים, צפוי לשנות את ניהול התוכן בפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק והוא הראשון מסוגו מאז שנת 2000. באופן כללי, האיחוד האירופי רוצה להפוך את ענקיות הטכנולוגיה לאחראיות יותר על התוכן המפורסם בפלטפורמות שלהם, ולהבטיח שלמתחרים קיים סיכוי הוגן להצליח אל מול הענקיות.
לקריאה נוספת:
> זה הזמן לברוח? ג'ף בזוס מכר מניות אמזון ב-3 מיליארד דולר
גוגל GOOGLE (סימול:GOOG) ; אמזון AMAZON (סימול:AMZN) ; פייסבוק FACEBOOK (סימול:FB) ; אפל APPLE (סימול:AAPL)
הכללים החדשים עשויים לדרוש שינויים דרמטיים בשיטות העסקים ואף במודלים העסקיים של החברות. בחודש שעבר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר, סיפקה מעט מידע אודות חלק מהשינויים שיכללו בתקנות החדשות.
״הכללים החדשים יחייבו את נותני השירות הדיגיטלי, במיוחד בפלטפורמות הגדולות ביותר, ששרותיהם יהיו פתוחים לדרך בה העולם הדיגיטלי מעצב את חיינו. הם יצטרכו לדווח על פעולותיהם למניעת תכנים בלתי חוקיים״, אמרה.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״הם יצטרכו לספר לנו כיצד הם מחליטים על איזה מידע ומוצר להמליץ לנו, וכיצד הם מחליטים על אילו שלא. עליהם לתת לנו את היכולות להשפיע על ההחלטות הללו, במקום פשוט לקבל אותם. הם יצטרכו לספר לנו מי משלם עבור המודעות שאנו רואים, ומדוע אותה מודעה מסוימת קפצה לנו״, הוסיפה.
מהלך שכזה הוא מאסיבי עבור חברות הטכנולוגיה, שבמשך שנים מסרבות בתוקף לחשוף את האלגוריתמים שעל בסיסם הן פועלות.
מאבקים משפטיים ארוכים
בשנים האחרונות, נציבות התחרות האירופאית פתחה בחקירות מתוקשרות כנגד חברות כמו אמזון, פייסבוק, אפל וגוגל בשל החשש שהדומיננטיות שלהן בשוק מפריעה לתחרות. את הבדיקות הללו הובילה בעיקר מרגרטה וסטגר, האישה שמצליחה לרסן את התיאבון הדורסני של ענקיות הטכנולוגיה, והשתלטה על תיק התחרות בשנת 2014.
נכון להיום, אין שינוי אמיתי כתוצאה מהחקירות הללו, החברות החמקמקות מובילות להליכים משפטיים ארוכים ומייאשים, מה שמתסכל את האיחוד האירופי. לדוגמא, בשנת 2017 הנציבות קנסה את גוגל ב-2.4 מיליארד יורו בגין קידום שירותי השוואת הקניות שלה, על פני המתחרות. גוגל ביצעה מספר שינויים מאז המקרה, אך המחקרים מראים שלא הרבה השתנה, פחות מ-1% מתנועת הקניות דרך גוגל הועברה לאתרי קניות יריבים.
- הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון
- מיקרון בדוח טוב - האם זה יעצור את הירידות בשבבים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
לאחרונה התעררה החלטת הנציבות לבקש מאירלנד להחזיר 13 מיליארד אירו על מיסים שלא שולמו מאפל. בית המשפט של האיחוד האירופי החליט ביולי כי הנציבות לא הצליחה להוכיח שממשלת אירלנד העניקה יתרון מס לאפל. הנציבות ערערה על פסק דין זה, אך קשה לה לעמוד בנטל ההוכחה.
״אולי האתגר הגדול ביותר שעומד לפנינו הוא לוודא שיש לנו את המסגרת המשפטית הנכונה, לצד הסמכויות לשמור על השווקים הדיגיטליים תחרותיים והוגנים״, אמרה וסטגר, ונראה שענקיות הטכנולוגיה ״חרדות״ מהכללים החדשים.
האישה שהצליחה להפחיד את גוגל
גוגל כבר הביעה את חששותיה. סמנכ״ל גוגל לענייני ממשל גלובלי ומדיניות ציבורית פרסם בשבוע שעבר הצהרה בזו הלשון: ״כפי שהבהרנו בתקשורת הציבורית והפרטית שלנו, אנו חוששים מהצעות שימנעו מחברות הטכנולוגיה לשרת את הצרכים הגוברים של משתמשים ועסקים באירופה״.
בפוסט שכתב הסמנכ״ל, הוא הסביר כי גוגל חוששת מהאופן שבו הכללים החדשים עשויים להשפיע על החברה, למשל, למנוע מפלטפורמת החיפוש להציג מסעדות סמוכת ואת האפשרות להזמין שולחן. ״למרות שאנו תומכים בשאיפתו של ה-DSA (חוק השירותים הדיגיטליים) ליצור כללים ברורים ל-20 השנים הבאות אשר צפויה בהן צמיחה כלכלית, אך אנו חוששים שהכללים החדשים עשויים להאט את ההתאוששות הכלכלית״, כתב.
מה החברות יכולות לעשות?
הרגולציה צפויה לפגוע גם בפייסבוק, אמזון ואפל, ואפילו בכמה שחקנים קטנים יותר. כל מה שהנציבות האירופאית תציע בחודש הבא, יצטרך להיות חתום על ידי המדינות החברות באיחוד ועל ידי הפרלמנט האירופי.
״יקח כמה חודשים עד שתהיה לנו חקיקה מלאה, אבל חשוב מכך, הכללים הם רק השלב הראשון, אכיפת כללים אלו הם הנושא המרכזי״, אמר דקסטר ת'ילן (Dexter Thillien), אנליסט בכיר ב- Fitch Solutions.
הוא הוסיף כי חברות הביג טק ״ישתמשו בתהליך החקיקה, וחלקן כבר התחיל, כדי להדגיש את ההשפעה השלילית על חדשנות וכלכלה, בכדי לנסות ולהקטין את הכללים הסופיים מההצעות הראשוניות״.
מלבד לובי כלשהו, אין שוב דבר שענקיות הטכנולוגיה יכולות לעשות בכדי לעשות את הכללים החדשים בטווח הקצר, לעומת ארצות הברית, באירופה ״אין להם באמת חברים״
זה הזמן לברוח?
הדיווח מגיע ימים ספורים לאחר שבבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן המליצולמשקיעים להתחיל לממש רווחים במניות הטכנולוגיה. לאחר שנתיים עם המלצות חיוביות על תחום הטכנולוגיה, האנליסטים של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן מאמינים שהגיע הזמן להתחיל לממש רווחים בתחום שהציג את הביצועים הטובים ביותר בארבע השנים האחרונות.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
מדיליין (מדיליין)הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון
שוק ההנפקות האמריקאי קיבל זריקת עידוד, כאשר מדליין (Medline) השלימה את ההנפקה הגדולה ביותר בארה"ב מאז 2021 וזכתה לביקוש חריג מצד המשקיעים. מניית החברה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון בנאסד"ק לשווי שוק של כ-55 מיליארד דולר.
מדליין, המגדירה את עצמה כספקית הגדולה בעולם של ציוד רפואי וכירורגי, תמחרה את ההנפקה במחיר של 29 דולר למניה וגייסה כ-6.26 מיליארד דולר. עם פתיחת המסחר זינקה המניה לכ-35 דולר, ובסיום היום ננעלה סביב 41 דולר, תשואה חריגה גם במונחי הנפקות מוצלחות.
מדובר באחת משלוש הנפקות בלבד בארה"ב בחמש השנים האחרונות שבהן היקף הגיוס חצה את רף 5 מיליארד הדולר. לשם השוואה, ההנפקה היחידה הגדולה ממנה הייתה של ריביאן בסוף 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הטכנולוגי.
מאחורי מדליין עומדת פעילות תעשייתית ותיקה ויציבה: החברה מוכרת מאות אלפי פריטים - החל בציוד בסיסי לבתי חולים, דרך מוצרי היגיינה רפואית וכלה בציוד מתקדם למרפאות ולספקי שירותי בריאות. בין היתר, מדובר גם באותן שמיכות תינוקות מוכרות שעוטפות יילודים במחלקות יולדות ברחבי ארה"ב.
- אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדליין נמצאת כיום בשליטת קבוצת קרנות פרייבט אקוויטי הכוללת את בלקסטון, קרלייל והלמן אנד פרידמן, שרכשו את החברה ממשפחת המייסדים בעסקת LBO גדולה במיוחד ב−2021. העסקה דאז שיקפה לחברה שווי של יותר מ−30 מיליארד דולר ונחשבה לאחת מעסקאות המינוף הגדולות בענף הבריאות מאז המשבר הפיננסי הגלובלי.
