מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק

אירופה פותחת חזית חדשה מול ענקיות הטכנולוגיה

נציבות התחרות האירופאית בראשות מרגרטה וסטגר יוצאת למלחמת חורמה אל מול ענקיות הטכנולוגיה; נותני השירותים הדיגיטליים יצטרכו להתמודד עם רגולציה מכבידה שצפויה לפגוע במודל העסקי 
אור צרפתי |

הניצבות האירופאית עומדת בפני ״שיפוץ מהפכני״ ברגולציה הדיגיטלית שעלול לפגוע במודלים העסקיים של חברות הביג-טק. חוק השירותים הדיגיטליים שיוצג בימים הקרובים, צפוי לשנות את ניהול התוכן בפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק והוא הראשון מסוגו מאז שנת 2000. באופן כללי, האיחוד האירופי רוצה להפוך את ענקיות הטכנולוגיה לאחראיות יותר על התוכן המפורסם בפלטפורמות שלהם, ולהבטיח שלמתחרים קיים סיכוי הוגן להצליח אל מול הענקיות.

לקריאה נוספת:

> זה הזמן לברוח? ג'ף בזוס מכר מניות אמזון ב-3 מיליארד דולר

גוגל GOOGLE (סימול:GOOG) ; אמזון AMAZON (סימול:AMZN) ; פייסבוק FACEBOOK (סימול:FB) ; אפל APPLE (סימול:AAPL)

 

הכללים החדשים עשויים לדרוש שינויים דרמטיים בשיטות העסקים ואף במודלים העסקיים של החברות.  בחודש שעבר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, מרגרטה וסטגר, סיפקה מעט מידע אודות חלק מהשינויים שיכללו בתקנות החדשות. 

 

״הכללים החדשים יחייבו את נותני השירות הדיגיטלי, במיוחד בפלטפורמות הגדולות ביותר, ששרותיהם יהיו פתוחים לדרך בה העולם הדיגיטלי מעצב את חיינו.  הם יצטרכו לדווח על פעולותיהם למניעת תכנים בלתי חוקיים״, אמרה. 

 

״הם יצטרכו לספר לנו כיצד הם מחליטים על איזה מידע ומוצר להמליץ לנו, וכיצד הם מחליטים על אילו שלא. עליהם לתת לנו את היכולות להשפיע על ההחלטות הללו, במקום פשוט לקבל אותם. הם יצטרכו לספר לנו מי משלם עבור המודעות שאנו רואים, ומדוע אותה מודעה מסוימת קפצה לנו״, הוסיפה. 

 

מהלך שכזה הוא מאסיבי עבור חברות הטכנולוגיה, שבמשך שנים מסרבות בתוקף לחשוף את האלגוריתמים שעל בסיסם הן פועלות. 

 

מאבקים משפטיים ארוכים

בשנים האחרונות, נציבות התחרות האירופאית פתחה בחקירות מתוקשרות כנגד חברות כמו אמזון, פייסבוק, אפל וגוגל בשל החשש שהדומיננטיות שלהן בשוק מפריעה לתחרות. את הבדיקות הללו הובילה בעיקר מרגרטה וסטגר, האישה שמצליחה לרסן את התיאבון הדורסני של ענקיות הטכנולוגיה, והשתלטה על תיק התחרות בשנת 2014. 

 

נכון להיום, אין שינוי אמיתי כתוצאה מהחקירות הללו, החברות החמקמקות מובילות להליכים משפטיים ארוכים ומייאשים, מה שמתסכל את האיחוד האירופי. לדוגמא, בשנת 2017 הנציבות קנסה את גוגל ב-2.4 מיליארד יורו בגין קידום שירותי השוואת הקניות שלה, על פני המתחרות. גוגל ביצעה מספר שינויים מאז המקרה, אך המחקרים מראים שלא הרבה השתנה, פחות מ-1% מתנועת הקניות דרך גוגל הועברה לאתרי קניות יריבים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לאחרונה התעררה החלטת הנציבות לבקש מאירלנד להחזיר 13 מיליארד אירו על מיסים שלא שולמו מאפל. בית המשפט של האיחוד האירופי החליט ביולי כי הנציבות לא הצליחה להוכיח שממשלת אירלנד העניקה יתרון מס לאפל. הנציבות ערערה על פסק דין זה, אך קשה לה לעמוד בנטל ההוכחה.

 

״אולי האתגר הגדול ביותר שעומד לפנינו הוא לוודא שיש לנו את המסגרת המשפטית הנכונה, לצד הסמכויות לשמור על השווקים הדיגיטליים תחרותיים והוגנים״, אמרה וסטגר, ונראה שענקיות הטכנולוגיה ״חרדות״ מהכללים החדשים.

 

האישה שהצליחה להפחיד את גוגל 

גוגל כבר הביעה את חששותיה. סמנכ״ל גוגל לענייני ממשל גלובלי ומדיניות ציבורית פרסם בשבוע שעבר הצהרה בזו הלשון: ״כפי שהבהרנו בתקשורת הציבורית והפרטית שלנו, אנו חוששים מהצעות שימנעו מחברות הטכנולוגיה לשרת את הצרכים הגוברים של משתמשים ועסקים באירופה״. 

 

בפוסט שכתב הסמנכ״ל, הוא הסביר כי גוגל חוששת מהאופן שבו הכללים החדשים עשויים להשפיע על החברה, למשל, למנוע מפלטפורמת החיפוש להציג מסעדות סמוכת ואת האפשרות להזמין שולחן. ״למרות שאנו תומכים בשאיפתו של ה-DSA  (חוק השירותים הדיגיטליים) ליצור כללים ברורים ל-20 השנים הבאות אשר צפויה בהן צמיחה כלכלית, אך אנו חוששים שהכללים החדשים עשויים להאט את ההתאוששות הכלכלית״, כתב.

 

מה החברות יכולות לעשות?

הרגולציה צפויה לפגוע גם בפייסבוק, אמזון ואפל, ואפילו בכמה שחקנים קטנים יותר. כל מה שהנציבות האירופאית תציע בחודש הבא, יצטרך להיות חתום על ידי המדינות החברות באיחוד ועל ידי הפרלמנט האירופי.

 

״יקח כמה חודשים עד שתהיה לנו חקיקה מלאה, אבל חשוב מכך, הכללים הם רק השלב הראשון, אכיפת כללים אלו הם הנושא המרכזי״, אמר דקסטר ת'ילן (Dexter Thillien), אנליסט בכיר ב- Fitch Solutions.

 

הוא הוסיף כי חברות הביג טק ״ישתמשו בתהליך החקיקה, וחלקן כבר התחיל, כדי להדגיש את ההשפעה השלילית על חדשנות וכלכלה, בכדי לנסות ולהקטין את הכללים הסופיים מההצעות הראשוניות״. 

 

מלבד לובי כלשהו, אין שוב דבר שענקיות הטכנולוגיה יכולות לעשות בכדי לעשות את הכללים החדשים בטווח הקצר, לעומת ארצות הברית, באירופה ״אין להם באמת חברים״ 

זה הזמן לברוח?

הדיווח מגיע ימים ספורים לאחר שבבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן המליצולמשקיעים להתחיל לממש רווחים במניות הטכנולוגיה. לאחר שנתיים עם המלצות חיוביות על תחום הטכנולוגיה, האנליסטים של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן מאמינים שהגיע הזמן להתחיל לממש רווחים בתחום שהציג את הביצועים הטובים ביותר בארבע השנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קתי וודקתי ווד

קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו

מנהלת ההשקעות ממשיכה להגדיל חשיפה לאלפאבית, מטא, אנבידיה וביטקוין ומעריכה שהשיפור בנזילות והצפי לשינוי במדיניות הפד עשויים לפתוח גל עליות חדש בשווקים הדיגיטליים והטכנולוגיים

אדיר בן עמי |

בזמן שמרבית משקיעי הטכנולוגיה בוחנים בזהירות את התנודתיות בשוק, קאת’י ווד וקרנות ARK ARK Innovation 1.54%  מנצלות את הירידות ורוכשות מניות של חברות בינה המלאכותית וקריפטו. מהדוחות היומיים שמפרסמת החברה עולה כי ווד אינה ממתינה להתבהרות התמונה המאקרו־כלכלית, אלא מגדילה חשיפה במניות שהיא רואה כבעלות פוטנציאל ארוך טווח.


בימים האחרונים בלטה רכישה מצטברת של כ־174 אלף מניות אלפאביתAlphabet 0.07%  , שבוצעה בארבע קרנות שונות. אילו העסקאות בוצעו במחיר הסגירה של אותו יום, היקפן היה מתקרב ל־56 מיליון דולר. במקביל נרשמה גם קנייה של מניות מטא Meta Platforms 2.26%  בהיקף כולל של כ־21 מיליון דולר. לצד חיזוק הפוזיציה בענקיות האינטרנט, ARK הוסיפה גם חשיפה לחברת קורוויבCoreWeave -1.57%  , שמספקת תשתיות מחשוב לענפי ה־AI. רכישת המניות שם הגיעה לכ־29 מיליון דולר.


במקביל לרכישות, ARK ביצעה לאחרונה גם מכירות משמעותיות. הקרנות מכרו מניות AMD Advanced Micro Devices 1.54%  בהיקף של כ־39 מיליון דולר, וכן מניות פלנטיר Palantir 1.62%  בשווי של כ־59 מיליון דולר. המהלכים הללו מעידים על התאמות בהרכב תיק ההשקעות, ייתכן כחלק מעדכון הערכות לגבי החברות הפועלות בשוקי השבבים והנתונים. למרות זאת, בכנס שנערך בסעודיה בחודש שעבר אמרה ווד כי היא אינה רואה את תחום הבינה המלאכותית כתחום מנופח או בועתי. עם זאת, היא העריכה שחברות גדולות יידרשו לזמן לא קצר עד שיוכלו להטמיע מערכות AI מתקדמות בצורה רחבה. לדבריה, תנודות קצרות־טווח בשוק אינן משנות את מגמת ההתבססות של הטכנולוגיה בחברות ובתעשייה.


במקביל, מניית אלפאבית התקרבה לאחרונה לשווי שוק של 4 טריליון דולר, בין היתר בעקבות דיווחים על מגעים למכירת שבבי AI למטא. ההתפתחויות הללו הפעילו לחץ על מניותיהם של יצרניות השבבים המובילות, בהן אנבידיה ו־AMD.


לצד ההשקעות בחברות הטכנולוגיה, ARK המשיכה להגדיל את החשיפה שלה גם לתחום הקריפטו. על פי העדכון היומי האחרון, הקרנות רכשו מניות של קוינבייס Coinbase 2.96%  בכ־3.8 מיליון דולר ושל סירקל Circle Internet 10.04%  בכ־7 מיליון דולר. ווד מעריכה שהפעילות סביב הנכסים הדיגיטליים תמשיך להתרחב, למרות התנודתיות בתחום ובינתיים נראה שהיא צודקת. הביטקוין חזר לעלות בימים האחרונים והוא נסחר כעת סביב 91 אלף דולר.


מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.