נפט
צילום: iStock

שברון מציגה את ההפסד הרבעוני הגדול ביותר מאז 1989

ברקע לסערה בחודשים האחרונים בסקטור האנרגיה, אקסון מובייל ושברון פרסמו את הדוחות לרבעון האחרון. בפעם הראשונה מזה כ-36 שנים, אקסון מדווחת על 2 רבעונים רצופים של הפסדים. המניות מגיבות בירידות של עד 4%
עמית נעם טל | (1)

יצרניות הנפט בעולם ירצו לשכוח את 2020 - המיתון העולמי בחודשים האחרונים גרם לצניחה חדה בביקושים. בנוסף, האירועים בשוק סביב הפקיעה של חוזי מאי (אז נפל מחיר הנפט לשפל של מינוס 38 דולר לחבית) גרמו להתערערות המודל העסקי של החברות בתחום. הדוחות שפרסמו היום 2 מהחברות הגדולות בסקטור (שברון, אקסון מובייל) ממחישים עד כמה כואבת הייתה הפגיעה בחודשים האחרונים. 

אקסון מובייל (סימול:XOM) דיווחה על הפסד נקי (GAAP) של 1.08 מיליארד דולר ברבעון האחרון, בהמשך להפסד של 610 מיליון דולר במהלך הרבעון הראשון של 2020. מדובר בפעם הראשונה מזה כ-36 שנה שהחברה מציגה הפסד ב-2 רבעונים ברציפות. בנתון המתואם רשמה החברה הפסד של 70 סנט למניה, הפסד גדול מהצפי המוקדם בשוק שעמד על הפסד של 61 סנט למניה. 

בחברה מציינים היום כי תפוקת הנפט שלה ברבעון האחרון ירדה לרמה של 3.6 מיליון חביות נפט ליום - ירידה של 7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. 

במקביל, המתחרה שברון (סימול:CVX) מציגה גם היא תוצאות חלשות במיוחד. החברה מדווחת על הפסד ענק של כ-8.3 מיליארד דולר או 4.4 דולר למניה, לעומת רווח של 4.3 מיליארד דולר או 2.28 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד נובע גם מירידה ממוצעת של כ-60% במחיר הנפט ברבעון האחרון, אך גם מירידה של כ-1.8 מיליארד דולר בערך הנכסים שבבעלותה. 

בנתון המתואם, החברה דיווחה על הפסד של 3 מיליארד דולר או 1.59 דולר למניה, לעומת רווח מתואם של 3.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בהפסד הרבעוני הגדול ביותר שרשמה החברה מאז 1989. 

בתוך כך, בשברון מציינים כי "הביקוש והמחיר של הסחורות אמנם מראים סימנים של התאוששות, אך הם לא בדרך לחזור לרמות של לפני פרוץ המגיפה. לפיכך, ייתכן שהלחץ על ביצועי החברה ימשך גם ברבעון ה-3". 

בתגובה לדוחות, מניות אקסון מובייל (סימול:XOM) מאבדת במסחר המוקדם כ-2.4% ומניית שברון (סימול:CVX) משילה כ-4%. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    sus 31/07/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    הכרשים גרפים את הכסף של הציבור הממשלה לא מבינה מה מה קורה בבורסה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.


היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

משרד ביטחון המולדת האמריקאי

הצעת בעלי המניות מתייחסת גם לפעילות של אמזון מול משרד הביטחון המולדת האמריקאי. לפי ההצעה, שירותי AWS משמשים לאחסון מאגרי מידע ביומטריים וביוגרפיים, המשמשים יחידות שנשמעות כלפיהן טענות על פגיעה בזכויות אזרח. המסמך מציין טענות על מעצרים שרירותיים, פגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי, והיעדר הליך הוגן. לטענת יוזמי ההצעה, שימוש בטכנולוגיות של אמזון בהקשרים אלה מחייב בחינה מעמיקה של התאמתם לערכי החברה.