שילר משגר אזהרה חריפה לשווקים: "השקט שלפני הסערה"

גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה רוברט שילר

הכלכלן הנודע וזוכה פרס נובל לכלכלה רוברט שילר, שידוע כמי שחזה את בועת הדוט קום ב-2001 ואת בועת הדיור טרום משבר הסאב פריים, שוב מודאג. בראיון ל-CNBC בסוף השבוע האחרון הביע שילר חשש מפני מפולת אפשרית בשווקים על רקע הטענה כי מצבם דומה לזה שנראה ב-1929 וסביב שנת 2000 עם היווצרות בועת הדוט קום.

לדבריו, הצניחה של מדד הפחד (VIX) לשפל, מה שמשקף תנודתיות נמוכה על האופציות הגלומות על מדד S&P 500, מדירה שינה מעיניו וייתכן שמדובר "בשקט שלפני הסערה". שילר מבסס את החשש על מדד מכפיל הרווח שיצר (CAPE), לפיו מכפיל הרווח הנוכחי בהתבסס על הרווח הממוצע המותאם לאינפלציה ב-10 השנים האחרונות נמצא ברמה של מעל 30. שילר מציין כי רמה זו לא נראתה מאז השפל הכלכלי הגדול בשנת 1929 ובין אמצע 1997 עד אמצע 2001, עם התפתחות בועת הטכנולוגיה.

בזמן שהמדדים המובילים בוול סטריט נסחרים כעת ברמות שיא, ויש שיגידו כי מדובר בתמחור גבוה מדי, שילר מבהיר כי מדובר בדאגה כנה. נזכיר כי במארס האחרון שילר הביע דאגה מפני 'ראלי טראמפ' שנרשם לאחר הניצחון בבחירות בארה"ב על רקע התכנית השאפתנית של טראמפ, אותה הגדירו רבים כבלתי ניתנת ליישום. בשבועות שלאחר מכן מדד S&P 500 רשם ירידה של 2% בטווח הקצר (עד אותו סוף מארס), אך לאחר מכן פתח במגמת עלייה שנמשכה עד השבוע שעבר. באמצע חודש ספטמבר של 2015 שילר הזהיר מפני בועה בשוק המניות. אחרי אותה אזהרה מדד S&P 500 רשם תיקון של 4% מטה בטווח הקצר (עד סוף אותו חודש). מוקדם יותר באותה שנה, ה-18 בפברואר, שילר הכריז בראיון ל-CNBC כי הוא שוקל לצאת משוק המניות בטענה לתמחור יתר וכי שוקי אירופה נראים אטרקטיביים יותר. ואכן, ב-12 החודשים שלאחר מכן מדד S&P 500 רשם ירידה של יותר מ-13%.

בהתחשב בנתוני המאקרו הכלכליים שפורסמו מעבר לים, והמשך התמיכה של הבנקים המרכזיים בשווקים, אלו יחד תומכים בהמשך מגמת העלייה של המדדים בוול סטריט. מנגד, על רקע הטענה כי יכולת ההשפעה של בנקים מרכזים על השווקים באמצעות מדיניות מוניטרית נעלמת, עולה השאלה בדבר סיום תקופת הכסף הזול שמוזרם לשוק בעוד ה-ECB צפוי להיתקל בקרוב במכשול שיפריע להמשיך מדיניות הרכישות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ר.ב 31/07/2017 23:43
    הגב לתגובה זו
    אבל ברצוני לאומר לכם בתעודות הנל אם אתה טועה במגמה אתה מפסיד הרבה הם מסוכנות וכמובן הפוך אם תפסת את המגמה אתה מרוויח הרבה ... תמיד כדאי להיות זהירים ולא להשקיע הרבה כסף בתעודות בעלי סיכון גבוה
  • 4.
    ע 31/07/2017 21:56
    הגב לתגובה זו
    קנו זהב
  • 3.
    עוד לא הבנתם ??!! הולכים להפיל את הבנקים בישראל !!! (ל"ת)
    sha007 31/07/2017 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בבם 31/07/2017 15:17
    הגב לתגובה זו
    הדאו ונסד"ק כמעט לא מתממשים. יש אמנם נתונים כלכליים אבל זה נראה מוגזם שלא לוקחים רווחים. מזכיר מה שקרה בארץ ב1993 ובשנים קודמות בארה"ב. בקיצור, המצב עלול להשתנות בזמן קצר, אולי עוד פחות מחודש. אירוע עם צפון קוריאה, אירן או כדומה. הלוואי שאני טועה...
  • אתה לא טועה SP500 לקראת 700 נק. (ל"ת)
    אבי 31/07/2017 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קותי 31/07/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    מתכוון להתבצר במט"ח.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.