מדד שילר: מה הוא צופה למדד ה-S&P?
כדי להימנע משינויים עונתיים ועיוותים נקודתיים שונים ברווחי החברות, פיתח חתן פרס נובל לכלכלה רוברט שילר את מדד ה-CAPE למכפילי רווח מותאמי מחזוריות ואינפלציה. המדד נועד להעמיד תמונה יציבה ואמינה יותר של רווחי החברות לאורך זמן. באמצעות האינדיקטור, נוכל להשוות לממוצע הרווחים בעשור האחרון, וכך לזהות תמחור יתר או חסר בשוק המניות בטווח הארוך. הנתון מאוד נפוץ לשימוש בקרב המשקיעים לצורכי אנליזה מקיפה על החברה ועל המדד בכלל.
שילר ידוע בשתי תחזיות מדויקות שנתן בעבר. באחת מהן תיאר בפירוט את התפתחות בועת הדוט.קום עוד בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת, לפני שזו התפוצצה והרעידה את הכלכלה העולמית. הוא היה גם זה שהתריע מפני בועת הדיור בארה"ב כבר ב־2005, לפני שזו התפוצצה ב-2008 וגררה את העולם למשבר פיננסי ולמיתון.
מדד מכפילי הרווח מודד את מכפיל הרווח המותאם למחזוריות. כלומר, במקום לבחון את מכפיל הרווח ב-12 החודשים האחרונים, ביחס לעבר וביחס לצפוי, בוחנים את מכפיל הרווח ביחס לממוצע של 10 השנים האחרונות. כך נוכל לקבל תמונה של העשור האחרון ולהתעלם משנים חד פעמיות טובות/רעות.
בעבר, החישוב היה באמצעות מדידת הערך של מדד 500 S&P וחלוקתו בערך הממוצע של הרווחיות לאורך עשר שנים. לפי שילר, כך ניתן לחזות בצורה מדויקת הרבה יותר את התשואה הצפויה בשוק המניות בשנים הבאות. אך כיום, אנליסטים משתמשים במדד זה גם לצורך ניתוח ומחקר של חברות בודדות. הם בעצם מחפשים את מכפיל הרווח המייצג דרך המכפיל שמופיע במדד שילר.
- השנה שבה לא היה מיתון: מה קרה לאינדיקטורים שהצביעו על מיתון ב-2023?
- מיתון או נחיתה רכה: מה אומר המדד רחב ההיקף שמנבא מיתון בהצלחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אפשר לדעת מה התשואה ״לפי הספר״ שניתן לקבל ממניה לפי מכפיל הרווח?
מה זה בעצם מכפיל רווח? נתחיל בהדגמה. במידה ומכפיל הרווח עומד על 20, משמע, ייקח 20 שנה ״כביכול״ להחזיר את ההשקעה על ידי הרווחים שהיא מייצרת (במידה והחברה לא צומחת, הרווחים יציבים). אם החברה שווה 200 מיליון, והיא מרוויחה 10 מיליון בשנה, ייקח לבעלי המניות 20 שנה כאמור להחזיר את ההשקעה. תיאורטית אם כל שנה החברה תחלק את הרווחים שלה כדיבידנדים - 5% בשנה (10 מתוך 200), הרי שב-20 שנה היא תחזיר 100% מההשקעה לבעלי המניות.
מפה גם אפשר להבין למה אנשים מחפשים את החברות עם המכפילים הנמוכים, שיכולים להחזיר להם את ההשקעה במהרה. אלו המקרים שהתשואה השנתית צפויה להיות גדולה. אבל צריך להזהיר - לא כל מה שנוצץ - זהב. מכפילים נמוכים יכולים להחביא צרות בעתיד. המשקיעים לא סתם מתמחרים חברה במכפיל נמוך-זול. וההיפך - מכפילים גבוהים מחביאים לפעמים צמיחה מואצת ומכפילים יורדים בעתיד.
מכפילים שונים מהנורמה מתרחשים כי הרבה פעמים המסחר לא קשור לנתונים הכלכליים; לפעמים השוק מושפע מהייפ, אופנה וכמובן - יש השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות, לרבות האינפלציה והריבית.
- פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מכפיל הרווח הממוצע של שילר (CAPE) מאז 1881 עומד על 16.8. כלומר, אם המכפיל רווח הנוכחי מעל המספר המדובר, פירוש הדבר הוא שהשוק נסחר מעל הממוצע ארוך הטווח שלו וייתכן שמוערך ביתר. אם התוצאה נמוכה מהממוצע, פירוש הדבר שהשוק מוערך בחסר.
על אף הירידות בשווקים בחצי שנה האחרונה, מדד שילר עדיין מעל הממוצע ועומד כעת על 28, כשבבועת הדוט קום בשנת 2000 לפני הירידות הרחבות בשווקים, עמד המדד על 44.
המכפיל הזה עוזר לנו לחשב באופן מתואם אינפלציה, את פוטנציאל התשואה שאנחנו, שוב, ״על פי הספר״, אמורים לקבל ממדד ה-S&P 500. מכפיל שילר על 38? אז התשואה הפוטנציאלית השנתית הצפויה במדד הסנופי הוא 2.63% בשנה, מתואם אינפלציה. במכפיל של 28 התשואה הצפויה היא 3.57%.
יש כאן מעט סתירה כי ב-22 שנים האחרונות (מאז משבר הדוט קום) מדד ה-S&P עלה ב6.45% בשנה, הרבה מעבר למה שביטא המכפיל בזמנו (2.63%) וזאת בשל עליית הרווחים של החברות במכפיל, ועדיין, על פי האינידקטור ניתן להבין אם ומתי צריך להיכנס לשוק ועל פניו, המדד אומר כעת - יקר. צריך לחכות. צפויה תשואה חיובית, וזאת עוד לפני הגידול ברווחי החברות, ועדיין זה לא מה שהיה בשנים האחרונות.
על בסיס מדד שילר, התפתחה שיטת השקעות שמתבססת על המדד. מאז 2002 הצליחה השיטה להשיג תשואה מצטברת של 775% לעומת כ-440% שהשיג מדד ה-500 S&P, זאת באמצעות שיתוף פעולה עם חברת הפיננסים ברקליס (מדד שנקרא Shiller Barclays CAPE US Core Mid-Month).
- 3.פרופ' איצ100 22/08/2022 15:55הגב לתגובה זוכעמית לפרופסור שילר...יש לו רק הלל ושבח על האיש ומציין שהוא מטובי הכלכלנים שחיים בקירבנו וגם כאלו שכבר הלכו לדרכם...שילר נחשב תמיד כפנומן המקדים את זמנו...
- 2.איפה השוורים 22/08/2022 15:15הגב לתגובה זוהשוק גבוהה נקודה.
- 1.דר' דום 22/08/2022 13:56הגב לתגובה זוככה זה שהפד מתחיל לשורף את המאזן בקצב כפול והפעילים חוזרים מהחופשה. לא מפתיע שרב המפולות בהיסטוריה התרחשו בספטמבר. חבשו קסדה
- דני 22/08/2022 18:02הגב לתגובה זואוקטובר הוא החודש הכי מסוכן בהסטוריה.
- 15.9.2008 קריסת ליהמן ברדרס (ל"ת)דר' דום 23/08/2022 07:34
- בנימין 22/08/2022 16:26הגב לתגובה זויתכן שהיום השוק ירד חזק אבל בלונג הוא יכול להמשיך ולעלות.מדד שילר,בשנים האחרונות,בגלל מניות הטכנולוגיה,תמיד היה גבוה.
- ישאר דובי כל 22, היה ידוע מה חדש... (ל"ת)רפי 22/08/2022 17:02
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
