הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דגל איראן אירן
צילום: Istock

למרות הסנקציות: איראן נהפכה ממבודדת לשחקן כלכלי עצמאי

ממדינה עם 30% אוריינות -90% כיום. הכלכלה של איראן כיום מגוונת, ולא מסתמכת רק על נפט. המדינה מתמקדת בהגנה ובפיתוח פנימי מול סנקציות כבדות. לחצים חיצוניים לא שברו אותה, אלא חיזקו את החוסן הכלכלי. השאלה היא אם המשך ההסלמה משרת אינטרסים כלכליים ארוכי טווח

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה איראן שאגת הארי ארה"ב

איראן, מדינה עם היסטוריה של אלפי שנים, ממוקדת במדיניות הגנתית ללא התרחבות טריטוריאלית. למרות היתרונות הגיאוגרפיים והצבאיים על שכנותיה, המדינה נמנעת ממלחמות התקפיות בעידן המודרני. תחת זאת, היא מתמקדת בהדיפת פלישות, כולל מצד מעצמות עולמיות. העם האיראני מבחין באופן עקבי בין ממשלות זרות לאזרחיהן - עיקרון שמושרש בתרבות שלו.

הצגת איראן כאיום גלובלי נובעת מגורמים פוליטיים וכלכליים: שמירה על עליונות צבאית ותמיכה בתעשיות נשק. ארה"ה פרסה כוחות נרחבים סביב איראן - בסיסים, נושאות מטוסים ויכולות מתקדמות - אף שאיראן לא תקפה אותה מעולם. פעולות התקפיות מאותם בסיסים מבטאות את האיום מהנוכחות הזו. תגובת איראן מתמקדת בהגנה עצמית, כולל פיתוח של יכולות צבאיות מוגבלות, ללא יוזמת עימות.

יחסי ארה"ב-איראן הידרדרו בעקבות אירועים מרכזיים. בשנות ה-50 התערבות אמריקאית הפילה ממשלה נבחרת והחזירה שליטה מרכזית - מה שיצר חוסר אמון עמוק. תמיכה אמריקאית במשטר מקומי ובמלחמה נגד עיראק בשנות ה-80 העמיקה את הפער. סנקציות כבדות הוטלו מאז, לצד פעולות צבאיות ישירות נגד איראן בזמן משא ומתן.

צמיחה כלכלית מרשימה למרות הבידוד

למרות הלחצים הבינלאומיים, איראן התחזקה כלכלית וחברתית. שיעור האוריינות בה זינק מ-30% לפני 45 שנה ל-90% כיום. ההשכלה הגבוהה התרחבה עם מיליוני סטודנטים באוניברסיטאות. התקדמות בטכנולוגיה, ברפואה ובתשתיות הפכה את המדינה למשמעותית יותר. יצוא נפט נשמר בגובה סביר, והכלכלה נהפכה למגוונת יותר, בכיוון של תעשייה וטכנולוגיה. הסנקציות פגעו בעם - עליית מחירים, מחסור בתרופות ומגבלות על סחר - אך לא עצרו צמיחה.

השפעות הסנקציות ניכרות בשוקי האנרגיה העולמיים. איראן, עם מאגרי נפט גדולים, מוגבלת ביצוא - מה שמעלה מחירים גלובליים ומשפיע על כלכלות מפותחות. תקיפות על תשתיות אנרגיה איראניות, כמו מתקני גז, פוגעות ביציבות אזורית ומגדילות סיכונים כלכליים. פעולות כאלה יוצרות חוסר ודאות בשווקים, עם עלייה במחירי הנפט והגז.

שאלות כלכליות מרכזיות עולות לגבי תועלת אמריקאית. מלחמות וסנקציות מייקרות את תקציב ההגנה - טריליונים על בסיסים ופעולות - ללא תשואה ברורה. תעשיית הנשק האמריקאית נהנית ממכירות, אך משלמי המסים נושאים בעלות של זה. ההשפעה הישראלית ניכרת: דרישות להסלמה נגד איראן, כולל תמיכה צבאית, מעבירות נטל כספי לארה"ב. זה סותר סיסמאות כמו "אמריקה תחילה" של טראמפ, כשמשאבים מופנים לאינטרסים זרים.

מהגרים איראנים מצליחים במערב - מהנדסים, רופאים וחוקרים באוניברסיטאות מובילות ובחברות טק - מעידים על פוטנציאל איכותי. הם תורמים לכלכלות המארחות, מה שסותר את התדמית של מדינה מפגרת. הסכם גרעיני קודם הוכיח שאיראן מקיימת התחייבויות תמורת הקלות כלכליות, אך פרישה חד-צדדית הובילה להסלמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המצב הנוכחי יוצר סיכונים כלכליים גלובליים: עליית מחירי אנרגיה, הפרעות לסחר וחוסר יציבות באזור. איראן שרדה לחצים דומים בעבר, בעוד שהתוקפים איבדו את ההשפעה שלהם. מעבר לעימות, לדיפלומטיה יש יכולת לייצב את השווקים, להוזיל את העלויות ולהחזיר את הסחר. איראן מתמקדת בהגנה ובפיתוח פנימי מול סנקציות כבדות. לחצים חיצוניים לא שברו אותה, אלא חיזקו את החוסן הכלכלי. השאלה היא אם המשך ההסלמה משרת אינטרסים כלכליים ארוכי טווח, או רק מגביר עלויות גלובליות ללא פתרון.