טראמפ מאיים על אפל - המניה יורדת 3.5%

בכמה עלולה להיפגע אפל עם איום המכסים של טראמפ ייושם,  האם הדרישה תהיה גם לחברות טכנולוגיה אמריקאיות נוספות ואיך זה צפוי להיגמר?

רוי שיינמן |

טראמפ מטיל איום תעריפים חדש על אפל - 25% מכס על אייפונים שלא ייוצרו בארה"ב – מה זה אומר לעתיד החברה? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז ברשת החברתית Truth Social כי חברת אפל תחויב בתעריף מכס של 25% לפחות על כל אייפון שיימכר בארצות הברית אך לא ייוצר בתחומה. הוא כבר התבטא בעבר נגד אפל והעומד בראשה, טים קוק: טראמפ נגד טים קוק: "אתה מגיע עם 500 מיליארד דולר ובונה הכול בהודו?", הפעם זה נראה חזק יותר ומוחשי יותר.


מיד לאחר הציוץ נגד אפל פורסם כי טראמפ מתכוון להטיל מכסים של 50% על האיחוד האירופי שלטענתו מנצל את אמריקה ולא מתקדם במו"מ על המכסים - טראמפ טען כי "הדיונים שלנו איתם לא מובילים לשום מקום; האיחוד האירופי הוקם כדי לנצל את ארצות הברית" בתגובה  החוזים נופלים 1.8% אחרי חידוש מלחמת המכסים ומי המניות הבולטות היום?   וכאן על המלחמה מול האיחוד האירופי - טראמפ קם על צד שמאל - מטיל מכסים של 50% על האיחוד האירופי


 "כבר לפני זמן רב אמרתי לטים קוק, מנכ"ל אפל, שאני מצפה שהאייפונים שיימכרו בארצות הברית ייוצרו וייבנו בארצות הברית, לא בהודו ולא בשום מקום אחר", כתב טראמפ, והוסיף: "אם זה לא יקרה, אפל תצטרך לשלם מכס של לפחות 25% לארצות הברית." ההודעה, גורמת לירידה של 3.5% במניית אפל. 


ההכרזה של טראמפ היא חלק ממדיניות הסחר התקיפה שהוא מוביל מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2025, שמטרתה להחזיר מקומות עבודה לייצור בארצות הברית ולצמצם את התלות של חברות אמריקאיות בייצור זר. בשבועות האחרונים, טראמפ כבר הטיל תעריפים הדדיים על מדינות רבות, כולל סין והודו, שבהן אפל מייצרת חלק ניכר ממוצריה. רק לאחרונה, ב-12 במאי, הושג הסכם זמני בין ארצות הברית לסין להפחתת תעריפים ל-90 יום, מה שנתן לאפל מעט אוויר לנשימה. עם זאת, ההודעה החדשה של טראמפ מצביעה על כך שהלחץ על החברה לא נפסק, אלא מתגבר.

אפל, תחת ניהולו של טים קוק, ניסתה להתמודד עם מדיניות המכסים של טראמפ בשנים האחרונות על ידי גיוון שרשרת האספקה שלה. בעבר, כ-90% מהאייפונים יוצרו בסין, בעיקר על ידי שותפות כמו פוקסקון, אך בשנים האחרונות החברה העבירה חלק גדול מהייצור להודו, שבה התעריפים האמריקאיים נמוכים יותר והממשלה המקומית מציעה תמריצים משמעותיים. לפי דיווח של רויטרס מהחודש שעבר, אפל מתכננת שרוב האייפונים הנמכרים בארצות הברית יגיעו מהודו עד סוף 2025, כאשר כ-25% מהייצור העולמי כבר מתבצע שם. ואולם, טראמפ רואה במהלך הזה התרסה ישירה למדיניות שלו, ומבקש לכפות על אפל להעביר את הייצור כולו, או רובו לארצות הברית.

ההשלכות המיידיות: עלויות גבוהות יותר וירידה במניה

האיום של טראמפ בתעריף של 25% מגיע בתזמון מאתגר עבור אפל. החברה כבר מתמודדת עם עלויות גבוהות בשל תעריפים קודמים שהוטלו על סין, שבה עדיין מיוצרים דגמי הפרימיום כמו סדרת ה-Pro וה-Pro Max של האייפון. טים קוק עצמו אמר בשיחת משקיעים לאחרונה כי התעריפים על סין צפויים לעלות לחברה כ-900 מיליון דולר ברבעון השני של 2025. כעת, התעריף החדש על ייצור מחוץ לארצות הברית מאיים להעלות את העלויות עוד יותר.

אנליסטים בוול סטריט מעריכים כי העברת ייצור האייפונים לארצות הברית – כפי שטראמפ דורש – תגרום לעליית מחירים של לפחות 25% במחירי האייפונים. דגם בסיס של אייפון 16, שעולה כיום 799 דולר, עלול להגיע למחיר של למעלה מ-1,000 דולר אם הייצור יועבר לארצות הברית, שבה עלויות העבודה גבוהות משמעותית מאשר בסין או בהודו. עלייה כזו עלולה לפגוע קשות במכירות, במיוחד בשוק האמריקאי שבו אפל שולטת עם נתח שוק של כ-55%. בנוסף, עליית מחירים עלולה לדחוף לקוחות פוטנציאליים למתחרות כמו סמסונג, שמייצרת חלק ממכשיריה בווייטנאם, שם התעריפים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אפל נחשבת לאחת החברות היציבות ביותר בוול סטריט, עם שווי שוק של כ-3 טריליון דולר, אך מדיניות המכסים של טראמפ עלולה לאיים על מעמדה ולמחוק משמעותית משוויה. הפגיעה ברווחים עלולה לעלות לכמה מיליארדים ברבעון וזה משמעותי. גם אם נניח שהפגיעה תעלה מ-900 מיליון דולר ברבעון ל-2-2.5 מיליארד דולר בלבד, הרי שמדובר בפגיעה של קרוב ל-10 מיליארד דולר בשנה שזה קרוב ל-10% מרווחי החברה. וזו הערכה שמרנית. 


 אם התעריפים ייושמו, החברה תצטרך לבחור בין שתי אפשרויות: לספוג את עלויות המכס בעצמה – מה שיפגע בשולי הרווח שלה, שנעים כיום סביב 30% – או להעביר את העלות לצרכנים, מה שיכול להוביל לירידה בביקוש. נראה שכמו תמיד הפתרון יהיה "באמצע". קוק יעביר ייצור לארה"ב בהיקף משמעותי, אך לא את כל הייצור של אפל וכך הוא יירצה את טראמפ. זה יעלה בעלייה במחיר אבל בגלל השילוב של ייצור בארה"ב לצד המשך ייצור בהודו, המחירים יעלו בפחות והפגיעה תהיה פחות דרמטית, אם כי, זה עלול לפגוע בתנועת מספריים - גם בכמויות הנמכרות כי המחיר יעלה וגם במרווחים שיתכווצו. 



הדרישה של טראמפ לייצר את כל האייפונים בארצות הברית מעלה שאלות רבות לגבי היתכנות המהלך. אפל השקיעה מיליארדים במהלך העשור האחרון בבניית שרשרת אספקה יעילה במזרח אסיה, שבה היא נהנית מעלויות עבודה נמוכות, תשתיות ייצור מתקדמות וגישה מהירה לרכיבים כמו שבבים, מסכים וסוללות. העברת הייצור לארצות הברית תדרוש השקעה עצומה בתשתיות חדשות, גיוס עובדים מיומנים והתמודדות עם עלויות עבודה גבוהות בהרבה. מומחים מעריכים כי הקמת מפעל ייצור משמעותי בארצות הברית תארך שנים, אם לא עשורים, ותגרום לשיבושים משמעותיים בשרשרת האספקה של החברה.

יתרה מזו, ארצות הברית חסרה כיום את האקוסיסטם התעשייתי הדרוש לייצור המוני של מוצרים אלקטרוניים מתקדמים כמו האייפון. רוב הספקים של אפל, כמו יצרניות השבבים TSMC וסמסונג, ממוקמים בטייוואן ובדרום קוריאה, והעברת כל שרשרת האספקה לארצות הברית תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית בטווח הקצר. גם אם אפל תצליח להקים מפעלים בארצות הברית, היא תתמודד עם מחסור בעובדים מיומנים, שכן תעשיית הייצור האמריקאית התכווצה משמעותית בעשורים האחרונים, והכשרת כוח עבודה חדש תדרוש זמן ומשאבים רבים.

השפעות צפויות על אפל ועל השוק

ההשלכות של מדיניות המכסים של טראמפ על אפל צפויות להיות מרחיקות לכת. ראשית, אם התעריף ייושם, אפל עשויה להיאלץ להעלות את מחירי האייפונים בשווקים שבהם היא כבר נחשבת למותג יקר, מה שעלול לפגוע בתחרותיות שלה מול יצרניות אנדרואיד כמו שיאומי ו-OPPO, שמציעות מכשירים מתקדמים במחירים נמוכים יותר. בשווקים מתפתחים כמו הודו ודרום מזרח אסיה, שבהם אפל מנסה להרחיב את נוכחותה, עליית מחירים עלולה להאט משמעותית את הצמיחה.

שנית, התעריף עלול להאיץ את המגמה של גיוון שרשרת האספקה של אפל, אך לא בהכרח לכיוון ארצות הברית. החברה עשויה להעמיק את השקעותיה במדינות כמו וייטנאם, שבה היא כבר מייצרת חלק מהמוצרים שלה, כמו אייפדים ואפל ווטש, או לחפש יעדים חדשים כמו אינדונזיה או מקסיקו, שבהן התעריפים נמוכים יותר. עם זאת, כל שינוי כזה ידרוש השקעות נוספות ויהיה כרוך בסיכונים, במיוחד אם טראמפ ירחיב את מדיניות התעריפים גם למדינות אלה.

שלישית, הלחץ של טראמפ עלול לערער את היחסים בין אפל לממשל האמריקאי. טים קוק ניסה במהלך השנים לשמור על יחסים טובים עם טראמפ, כולל באמצעות תרומה של מיליון דולר לטקס ההשבעה שלו ב-2025 והכרזה על השקעה של 500 מיליארד דולר בהרחבת פעילות החברה בארצות הברית. ואולם, ההצהרות החריפות של טראמפ מצביעות על כך שמאמצים אלה לא הצליחו להרגיע את הנשיא, והלחץ על אפל עשוי לגרום למתיחות נוספת בין הצדדים.

השפעה רחבה יותר על תעשיית הטכנולוגיה

התעריף החדש של טראמפ לא ישפיע רק על אפל, אלא על כל תעשיית הטכנולוגיה. חברות כמו גוגל, שמייצרת את מכשירי הפיקסל שלה בסין, ומיקרוסופט, שמייצרת חלק ממחשבי ה-Surface בוויייטנאם, עלולות למצוא את עצמן תחת אותו לחץ להעביר את הייצור לארצות הברית. הדבר עשוי להוביל לעליית מחירים כללית בשוק הסמארטפונים והמוצרים האלקטרוניים, מה שיפגע בצרכנים האמריקאים וייתכן שגם יגרום לירידה בביקוש.

בנוסף, התעריפים עלולים לעודד מדינות אחרות להגיב בתעריפים נגדיים על מוצרים אמריקאיים, מה שיפגע בחברות כמו אפל שמייצאות חלק ניכר מהמוצרים שלהן. הודו, למשל, שבה אפל משקיעה רבות, כבר נמצאת במשא ומתן מורכב עם ארצות הברית על הפחתת תעריפים, והלחץ של טראמפ עלול לסבך את המגעים ולהוביל לתגובה הודית שתפגע בייצוא האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: