טים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרטים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מאיים על אפל - המניה יורדת 3.5%

בכמה עלולה להיפגע אפל עם איום המכסים של טראמפ ייושם,  האם הדרישה תהיה גם לחברות טכנולוגיה אמריקאיות נוספות ואיך זה צפוי להיגמר?

רוי שיינמן |

טראמפ מטיל איום תעריפים חדש על אפל - 25% מכס על אייפונים שלא ייוצרו בארה"ב – מה זה אומר לעתיד החברה? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז ברשת החברתית Truth Social כי חברת אפל תחויב בתעריף מכס של 25% לפחות על כל אייפון שיימכר בארצות הברית אך לא ייוצר בתחומה. הוא כבר התבטא בעבר נגד אפל והעומד בראשה, טים קוק: טראמפ נגד טים קוק: "אתה מגיע עם 500 מיליארד דולר ובונה הכול בהודו?", הפעם זה נראה חזק יותר ומוחשי יותר.


מיד לאחר הציוץ נגד אפל פורסם כי טראמפ מתכוון להטיל מכסים של 50% על האיחוד האירופי שלטענתו מנצל את אמריקה ולא מתקדם במו"מ על המכסים - טראמפ טען כי "הדיונים שלנו איתם לא מובילים לשום מקום; האיחוד האירופי הוקם כדי לנצל את ארצות הברית" בתגובה  החוזים נופלים 1.8% אחרי חידוש מלחמת המכסים ומי המניות הבולטות היום?   וכאן על המלחמה מול האיחוד האירופי - טראמפ קם על צד שמאל - מטיל מכסים של 50% על האיחוד האירופי


 "כבר לפני זמן רב אמרתי לטים קוק, מנכ"ל אפל, שאני מצפה שהאייפונים שיימכרו בארצות הברית ייוצרו וייבנו בארצות הברית, לא בהודו ולא בשום מקום אחר", כתב טראמפ, והוסיף: "אם זה לא יקרה, אפל תצטרך לשלם מכס של לפחות 25% לארצות הברית." ההודעה, גורמת לירידה של 3.5% במניית אפל. 


ההכרזה של טראמפ היא חלק ממדיניות הסחר התקיפה שהוא מוביל מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2025, שמטרתה להחזיר מקומות עבודה לייצור בארצות הברית ולצמצם את התלות של חברות אמריקאיות בייצור זר. בשבועות האחרונים, טראמפ כבר הטיל תעריפים הדדיים על מדינות רבות, כולל סין והודו, שבהן אפל מייצרת חלק ניכר ממוצריה. רק לאחרונה, ב-12 במאי, הושג הסכם זמני בין ארצות הברית לסין להפחתת תעריפים ל-90 יום, מה שנתן לאפל מעט אוויר לנשימה. עם זאת, ההודעה החדשה של טראמפ מצביעה על כך שהלחץ על החברה לא נפסק, אלא מתגבר.

אפל, תחת ניהולו של טים קוק, ניסתה להתמודד עם מדיניות המכסים של טראמפ בשנים האחרונות על ידי גיוון שרשרת האספקה שלה. בעבר, כ-90% מהאייפונים יוצרו בסין, בעיקר על ידי שותפות כמו פוקסקון, אך בשנים האחרונות החברה העבירה חלק גדול מהייצור להודו, שבה התעריפים האמריקאיים נמוכים יותר והממשלה המקומית מציעה תמריצים משמעותיים. לפי דיווח של רויטרס מהחודש שעבר, אפל מתכננת שרוב האייפונים הנמכרים בארצות הברית יגיעו מהודו עד סוף 2025, כאשר כ-25% מהייצור העולמי כבר מתבצע שם. ואולם, טראמפ רואה במהלך הזה התרסה ישירה למדיניות שלו, ומבקש לכפות על אפל להעביר את הייצור כולו, או רובו לארצות הברית.

ההשלכות המיידיות: עלויות גבוהות יותר וירידה במניה

האיום של טראמפ בתעריף של 25% מגיע בתזמון מאתגר עבור אפל. החברה כבר מתמודדת עם עלויות גבוהות בשל תעריפים קודמים שהוטלו על סין, שבה עדיין מיוצרים דגמי הפרימיום כמו סדרת ה-Pro וה-Pro Max של האייפון. טים קוק עצמו אמר בשיחת משקיעים לאחרונה כי התעריפים על סין צפויים לעלות לחברה כ-900 מיליון דולר ברבעון השני של 2025. כעת, התעריף החדש על ייצור מחוץ לארצות הברית מאיים להעלות את העלויות עוד יותר.

אנליסטים בוול סטריט מעריכים כי העברת ייצור האייפונים לארצות הברית – כפי שטראמפ דורש – תגרום לעליית מחירים של לפחות 25% במחירי האייפונים. דגם בסיס של אייפון 16, שעולה כיום 799 דולר, עלול להגיע למחיר של למעלה מ-1,000 דולר אם הייצור יועבר לארצות הברית, שבה עלויות העבודה גבוהות משמעותית מאשר בסין או בהודו. עלייה כזו עלולה לפגוע קשות במכירות, במיוחד בשוק האמריקאי שבו אפל שולטת עם נתח שוק של כ-55%. בנוסף, עליית מחירים עלולה לדחוף לקוחות פוטנציאליים למתחרות כמו סמסונג, שמייצרת חלק ממכשיריה בווייטנאם, שם התעריפים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אפל נחשבת לאחת החברות היציבות ביותר בוול סטריט, עם שווי שוק של כ-3 טריליון דולר, אך מדיניות המכסים של טראמפ עלולה לאיים על מעמדה ולמחוק משמעותית משוויה. הפגיעה ברווחים עלולה לעלות לכמה מיליארדים ברבעון וזה משמעותי. גם אם נניח שהפגיעה תעלה מ-900 מיליון דולר ברבעון ל-2-2.5 מיליארד דולר בלבד, הרי שמדובר בפגיעה של קרוב ל-10 מיליארד דולר בשנה שזה קרוב ל-10% מרווחי החברה. וזו הערכה שמרנית. 


 אם התעריפים ייושמו, החברה תצטרך לבחור בין שתי אפשרויות: לספוג את עלויות המכס בעצמה – מה שיפגע בשולי הרווח שלה, שנעים כיום סביב 30% – או להעביר את העלות לצרכנים, מה שיכול להוביל לירידה בביקוש. נראה שכמו תמיד הפתרון יהיה "באמצע". קוק יעביר ייצור לארה"ב בהיקף משמעותי, אך לא את כל הייצור של אפל וכך הוא יירצה את טראמפ. זה יעלה בעלייה במחיר אבל בגלל השילוב של ייצור בארה"ב לצד המשך ייצור בהודו, המחירים יעלו בפחות והפגיעה תהיה פחות דרמטית, אם כי, זה עלול לפגוע בתנועת מספריים - גם בכמויות הנמכרות כי המחיר יעלה וגם במרווחים שיתכווצו. 



הדרישה של טראמפ לייצר את כל האייפונים בארצות הברית מעלה שאלות רבות לגבי היתכנות המהלך. אפל השקיעה מיליארדים במהלך העשור האחרון בבניית שרשרת אספקה יעילה במזרח אסיה, שבה היא נהנית מעלויות עבודה נמוכות, תשתיות ייצור מתקדמות וגישה מהירה לרכיבים כמו שבבים, מסכים וסוללות. העברת הייצור לארצות הברית תדרוש השקעה עצומה בתשתיות חדשות, גיוס עובדים מיומנים והתמודדות עם עלויות עבודה גבוהות בהרבה. מומחים מעריכים כי הקמת מפעל ייצור משמעותי בארצות הברית תארך שנים, אם לא עשורים, ותגרום לשיבושים משמעותיים בשרשרת האספקה של החברה.

יתרה מזו, ארצות הברית חסרה כיום את האקוסיסטם התעשייתי הדרוש לייצור המוני של מוצרים אלקטרוניים מתקדמים כמו האייפון. רוב הספקים של אפל, כמו יצרניות השבבים TSMC וסמסונג, ממוקמים בטייוואן ובדרום קוריאה, והעברת כל שרשרת האספקה לארצות הברית תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית בטווח הקצר. גם אם אפל תצליח להקים מפעלים בארצות הברית, היא תתמודד עם מחסור בעובדים מיומנים, שכן תעשיית הייצור האמריקאית התכווצה משמעותית בעשורים האחרונים, והכשרת כוח עבודה חדש תדרוש זמן ומשאבים רבים.

השפעות צפויות על אפל ועל השוק

ההשלכות של מדיניות המכסים של טראמפ על אפל צפויות להיות מרחיקות לכת. ראשית, אם התעריף ייושם, אפל עשויה להיאלץ להעלות את מחירי האייפונים בשווקים שבהם היא כבר נחשבת למותג יקר, מה שעלול לפגוע בתחרותיות שלה מול יצרניות אנדרואיד כמו שיאומי ו-OPPO, שמציעות מכשירים מתקדמים במחירים נמוכים יותר. בשווקים מתפתחים כמו הודו ודרום מזרח אסיה, שבהם אפל מנסה להרחיב את נוכחותה, עליית מחירים עלולה להאט משמעותית את הצמיחה.

שנית, התעריף עלול להאיץ את המגמה של גיוון שרשרת האספקה של אפל, אך לא בהכרח לכיוון ארצות הברית. החברה עשויה להעמיק את השקעותיה במדינות כמו וייטנאם, שבה היא כבר מייצרת חלק מהמוצרים שלה, כמו אייפדים ואפל ווטש, או לחפש יעדים חדשים כמו אינדונזיה או מקסיקו, שבהן התעריפים נמוכים יותר. עם זאת, כל שינוי כזה ידרוש השקעות נוספות ויהיה כרוך בסיכונים, במיוחד אם טראמפ ירחיב את מדיניות התעריפים גם למדינות אלה.

שלישית, הלחץ של טראמפ עלול לערער את היחסים בין אפל לממשל האמריקאי. טים קוק ניסה במהלך השנים לשמור על יחסים טובים עם טראמפ, כולל באמצעות תרומה של מיליון דולר לטקס ההשבעה שלו ב-2025 והכרזה על השקעה של 500 מיליארד דולר בהרחבת פעילות החברה בארצות הברית. ואולם, ההצהרות החריפות של טראמפ מצביעות על כך שמאמצים אלה לא הצליחו להרגיע את הנשיא, והלחץ על אפל עשוי לגרום למתיחות נוספת בין הצדדים.

השפעה רחבה יותר על תעשיית הטכנולוגיה

התעריף החדש של טראמפ לא ישפיע רק על אפל, אלא על כל תעשיית הטכנולוגיה. חברות כמו גוגל, שמייצרת את מכשירי הפיקסל שלה בסין, ומיקרוסופט, שמייצרת חלק ממחשבי ה-Surface בוויייטנאם, עלולות למצוא את עצמן תחת אותו לחץ להעביר את הייצור לארצות הברית. הדבר עשוי להוביל לעליית מחירים כללית בשוק הסמארטפונים והמוצרים האלקטרוניים, מה שיפגע בצרכנים האמריקאים וייתכן שגם יגרום לירידה בביקוש.

בנוסף, התעריפים עלולים לעודד מדינות אחרות להגיב בתעריפים נגדיים על מוצרים אמריקאיים, מה שיפגע בחברות כמו אפל שמייצאות חלק ניכר מהמוצרים שלהן. הודו, למשל, שבה אפל משקיעה רבות, כבר נמצאת במשא ומתן מורכב עם ארצות הברית על הפחתת תעריפים, והלחץ של טראמפ עלול לסבך את המגעים ולהוביל לתגובה הודית שתפגע בייצוא האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.