פרויקט קויפר של אמזון
פרויקט קויפר של אמזון

אמזון משיקה אינטרנט לוויני

הלוויינים הראשונים של רשת האינטרנט הלוויני של אמזון שוגרו אתמול לחלל מתחנת החלל קייפ קנברל שבפלורידה




רן קידר |

באיחור לא אופנתי, אמזון שיגרה אתמול את הסט הראשון של הלוויינים שלה לחלל. 27 הלווינים הם הסנונית הראשונה של מערכת שתכלול 3,236 לוויינים שיספקו רשת אינטרנט ותקשורת רחבה ועולמית. הלקוחות היעודיים הם צרכנים, עסקים וממשלות – בדיוק אותם הלקוחות ש-SpaceX של מאסק מחזרת אחריהם בשנים האחרונות.

השיגור, על גבו של טיל אטלס V של ULA, שהוא מיזם משותף של בואינג ולוקהיד מרטין, היה אמור להתבצע ב-9 באפריל, אך נדחה בעקבות תנאי מזג אוויר. קויפר היא ההימור הגדול ביותר של אמזון, והוא מיועד להתחרות לא רק בסטארלינק אלא גם ב-AT&T וב-T-Mobile. שירותי התקשורת של קויפר אמורים לענות על צרכיהם של אזורים כפריים, שבהם החיבוריות חלשה או לא קיימת.



שיגור 27 לווינים של פרויקט קויפר של אמזון
שיגור 27 לווינים של פרויקט קויפר של אמזון - קרדיט: רשתות חברתיות


מתי כבר מתחילים?

השיגור וההשקה היו אמורים להתבצע כבר בתחילת 2024, כך שהפרויקט מתעכב במשך יותר משנה. החברה עומדת בפני דדליין של ועדת תקשורת פדרלית לשגר חצי מהמערכת, 1,618 לוויינים, עד אמצע 2026, אבל כנראה שהעיכוב יוביל את אמזון לבקש דחייה.

אמזון שיגרה שני אבי טיפוס של הלוויינים ב-2023 ולאחר שהמבחן עבר בהצלחה, הורידו אותם מהמסלול ב-2024. מאז ועד עכשיו היה שקט יחסי על התפתחות התכנית.

תוך מספר ימים (או אפילו שעות), אמזון צפויה להכריז רשמית על מגע ראשוני עם כל הלוויינים ממרכז המשימה שלה ברדמונד, וושינגטון. אם הכל ילך ע"פ התכניות, החברה מצפה "להתחיל לספק שירות לצרכנים בהמשך השנה הנוכחית".



חברת ULA צפויה לשגר עוד חמש משימות קויפר עוד השנה, כך מסר החודש מנכ"ל החברה טורי ברונו לרויטרס. באחת מוועדות התקשורת ב-2020 הכריזה אמזון שהיא יכולה להתחיל לספק שירות מצפון ודרום הגלובוס כבר עם 578 לוויינים, וככל שישוגרו יותר לוויינים כך יתקדמו לכיוון אספקה עד לקו המשווה ובהדרגה לכסות את העולם כולו.

קיראו עוד ב"גלובל"


האם זה מאוחר מדי?

פרויקט קויפר מהווה כניסה שאפתנית לתחום החלל, ואמנם הוא מלווה בהתחלה מאוחרת בשוק שנשלט ע"י SpaceX, אבל מנהלי אמזון רואים את חווית הלקוח שצברה החברה וכן ואת עסקי הענן של אמזון ככאלה שיתנו לקויפר יתרון על פני סטארלינק. 


להבדיל מאמזון, SpaceX נמצאת כבר 5 שנים באוויר (או בחלל) עם סטארלינק. לסטארלינק יש יתרון ייחודי של היותה גם מפעילת לוויינים וגם חברת שיגור. בנוסף יש לה את הפלקון 9, שהוא טיל רב שימוש. סטארלינק שיגרה לחלל יותר מ-8,000 לוויינים וחגגה את השיגור ה-250 שלה ביום שני. קצב ההשמה שלה הואץ למשימת סטארלינק אחת בשבוע, לכל הפחות, ועל כל טיל יש בערך 24 לוויינים, כדי להגדיל את רוחב הרשת שהיא מציעה ולהחליף לוויינים מיושנים.


הקצב המהיר הזה סייע לחברה של מאסק לצבור יותר מ-5 מליון משתמשי אינטרנט ב-125 מדינות, להפוך על ראשו את שוק התקשורת הגלובלי ולחזר אחרי שירותי ביון וצבא שביקשו להשתמש בסטארלינק ובקווי הייצור שלה עבור תכניות בטחון לאומי רגישות וסודיות.


בראיון לרויטרס בינואר האחרון, אמר בבטחה מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס "יש ביקוש בלי נגמר  לשירותי אינטרנט. יש מקום להרבה מנצחים. אני צופה שסטארלינק תמשיך להצליח ואני צופה שקויפר גם היא תצליח".


ב-2022 אמזון הזמינה 83 שיגורי טילים מ-ULA, אריאנספייס של צרפת ומ-BLUE ORIGIN, חברת החלל של בזוס, וכך עשתה את עסקת השיגור הגדולה ביותר אי פעם, כדי להתחיל עם יישום פרויקט קויפר.

ב-2023 אמזון חשפה את המסוף הצרכני של השירות, כשהמכשיר הגדול הוא בגודל של תקליט והקטן בגודל של מכשיר קינדל. החברה מצפה לייצר עשרות מליונים של המכשירים האלה, שיימכרו בפחות מ-400 דולר.





מסוף לוויני של קויפר של אמזון
מסוף לוויני של קויפר של אמזון - קרדיט: רשתות חברתיות


מה אומרים האנליסטים ואיך הביצועים של סטארלינק?

ואחרי כל זה, האנליסטים של אמזון בוול סטריט מודאגים לגבי הכניסה שלה לשוק. השאלה המרכזית היא האם זה מאוחר מדי להתחרות ב-SpaceX. "קויפר תצטרך לעבור דרך ארוכה כדי שתוכל לשרת חקל משמעותי מהשוק", אומר מנהל בכיר באחת מחברות המחקר. "נראה שיש סיכוי גבוה מאד שזה מאוחר מדי כדי להתקרב להיות השקעה אטרקטיבית".


הכנת התשתית למערכת הדור הראשון של קויפר, עם למעלה מ-3,200 לווינים היא בעלות משוערת של כ-17 מיליארד דולר, ע"פ דוח של אחד האנליסטים באוקטובר 2024. ואפילו אם אמזון תכסה את ההוצאות האלה עם הכנסה ראויה, לאחר השקת השירות התפעול של קויפר יעלה לחברה בין 1 ל-2 מיליארד דולר בשנה.


מאסק השיק את SpaceX לפני כ-5 שנים ובהתחלה החברה עמדה על הכנסות של אפס. עם זאת, ב-2004 ההכנסה של ספייס אקס עמדה על 8.2 מיליארד דולר, שכמעט הכפילה את נתוני 2023 שעמדו על 4.2 מיליארד דולר. מס' המשתמשים גדל מ-2.3 מליון ב-2023 ל-4.6 ב-2024 והכפיל את עצמו.



ההכנסות של סטארלינק מגיעות מכמה אפיקים:  צרכנים, ממשלות. השירות שנקרא סטארשילד, מתמקד על תקשורת מוצפנת שנמכרת לממשלת ארה"ב ולצבא שלה, ובשנתיים מאז שהושק מהווה את אפיק ההכנסה השני בגודלו.

מבחינת צרכנים, בעוד שב-2023 59% מהמשתמשים היו אמריקאיים, ב-2024 52% מהמשתמשים הם מחוץ לארה"ב, כך שהצמיחה הצפויה גדולה ועם זאת ההכנסה פר משתמש תקטן (היות וסטארלינק גובה תעריף מופחת בחלק מהמדינות).

עוד אפיק הכנסה הוא ציוד, והוא היווה 21% מההכנסות של סטארלינק. הציוד הוא מכירה חד פעמית, כך שרוב ההכנסות הם מהשירותים שמוכרת סטארלינק. המשמעות היא שיש כרגע 6.5 מיליארד של הכנסה שנתית ניתנת לחיזוי, וזה בדיוק התנאי בו נקב מאסק כדרישת סף להנפקה ציבורית של סטארלינק. ככל הנראה הוא מחכה לתנאי השוק הנכונים להנפקה שתגיע מתישהו בקרוב.


המספרים האלה לא מפיחים הרבה אמונה בתחרות של אמזון מול סטארלינק. ייתכן ופרויקט קויפר יתן לענק הטק את כל החסרונות של תפעול צי עצום של לווינים, מבלי ליהנות מהיתרונות שלו.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.