לקראת פרוטוקול הפד' - למה אפשר לצפות?
פרוטוקול הפד יפורסם על רקע עולם כלכלי משתנה; תוכנית המכסים של טראמפ והחששות ממיתון יוצרים פער בין החלטות העבר לאתגרי ההווה
המשקיעים ממתינים בדריכות לפרסום פרוטוקול ישיבת הפדרל ריזרב מחודש מרץ, אבל כנראה מאוד שהוא כבר לא ממש רלוונטי. הפרוטוקול, שיפורסם היום (יום רביעי) בשעה 21:00 (שעון ישראל), מתעד את פרטי ישיבת המדיניות שהתקיימה ב-19-20 במרץ, בה הותירו הבנקאים המרכזיים את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%-4.50%, ואותתו על שלוש הפחתות ריבית של רבע אחוז עד סוף השנה. אולם מאז אותה ישיבה, התרחשו שינויים משמעותיים בזירה הכלכלית והפוליטית, ההופכים את הפרוטוקול למסמך היסטורי כמעט, המשקף תקופה שונה לחלוטין מהמציאות הנוכחית.
המניות צנחו באופן חד מאז שהנשיא דונלד טראמפ חשף את תוכנית המכסים הגלובלית שלו ב-2 באפריל, וכלכלנים רבים כעת חוזים מיתון במהלך השנה הנוכחית. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, נקט בטון ניצי יותר בנאום שנשא ב-4 באפריל,
כאשר
הזהיר כי "אנו עומדים בפני תחזית לא ודאית עם סיכונים מוגברים הן לאבטלה גבוהה יותר והן לאינפלציה גבוהה יותר." החוזים על ריבית הפד' מתמחרים כעת ארבע הפחתות ריבית השנה, בניגוד לשלוש הפחתות שסומנו בבעבר.
למרות שהפרוטוקול מייצג תמונת מצב מתקופה אחרת, טרום תוכנית המכסים, הוא עדיין מספק הצצה לרמת האחידות בקרב בכירי הפד באשר להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בחודש מרץ. "הייתה פיזור רב וחוסר ודאות סביב תחזיות בכירי הפד בישיבה [במרץ]," אמרה אידנה אפיו, אנליסטית בכירה בצוות First Eagle Global Value. אפיו מציינת כי היא תחפש סימנים למחלוקות פנימיות, במיוחד סביב ההשפעה של המכסים, סיכוני האינפלציה, וחוזק שוק העבודה. כל רמז לחשיבה של הפד עשוי לקבל משמעות חדשה, בהתחשב בשינוי המהיר בתחזית הכלכלית והשוק.
חששות בנוגע ליציבות הפיננסית
וול סטריט תקרא גם את הפרוטוקול בחיפוש אחר סימנים לכך שבכירי הפד היו מודאגים מיציבות פיננסית. שוקי האשראי הפכו שבריריים יותר מאז מרץ, והתנודתיות עולה. אם הפד כבר היה מודאג מלחץ בסיסי במערכת, משקיעים עשויים להעריך מחדש עד כמה בכירי הפד מחויבים להחזיק את הריבית ללא שינוי.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סוגיה נוספת היא עתיד המאזן של הפד. הבנק המרכזי מצמצם את אחזקותיו באגרות חוב במאמץ להדק את התנאים הפיננסיים, אך פאוול אותת לאחרונה שהתהליך עשוי להאט או להיעצר כבר ביוני. הפרוטוקול עשוי להראות עד כמה קרובים בכירי הפד לקבלת החלטה זו. משקיעים יחפשו כל סימן לכך שהפד מוכן לשנות כיוון, במיוחד כאשר חששות לגבי נזילות מתחילים לחזור לשווקים.
פאוול עומד על כך שהפד תלוי בנתונים. הפרוטוקול היום עשוי להבהיר לאילו סוגי נתונים בכירי הפד התמקדו במרץ. אך לעתים התובנות המשמעותיות ביותר מגיעות מהניואנסים של השפה בה משתמשים.
הפרטים הקטנים
"מה שצופי הפד המנוסים יחפשו הם משפטים גרועים ומסובכים," אמר ג'ייק שורמאייר, מנהל תיקים ב-Harbor Capital שעבד בעבר בפדרל ריזרב של ניו יורק. "מניסיוני בפד, ראיתי שיצירת משפטים כאלה נובעת מהרבה מחלוקות בין קובעי המדיניות."
- מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?
אפיו, שגם עבדה למעלה מ-15 שנה בבנק הפדרל ריזרב של ניו יורק, תחפש מילות מפתח כמו "זמני" או "מתמשך" כדי לראות כיצד בכירי הפד ממסגרים את האינפלציה. והיא תשים לב למילות ספירה כגון "מעטים," "רבים," או "רוב," המכמתות את החלוקות בין קובעי המדיניות.
הישיבה הבאה של הוועדה לשוק הפתוח הפדרלית (FOMC) של קובעי המדיניות של הפד מתוכננת ל-6-7 במאי, כאשר בכירי הפד יצטרכו להתמודד עם מציאות כלכלית חדשה בהשוואה למרץ. ההחלטות העתידיות של הפד יושפעו משמעותית מהנתונים שיפורסמו בשבועות הקרובים, כאשר השווקים ימשיכו לנסות ולפענח את התפתחות המדיניות המוניטרית בתקופה של אי-ודאות גבוהה.
אנטליה טורקיה (AI)קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.
מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?
הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.
יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.
אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.
שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.
- מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא?
- כדי להקטין את ההשפעה של המוסדיים: שינוי בתגמול של סוכני ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.
