על רקע ההסלמה הביטחונית בין ישראל לאיראן, ממשלת בריטניה עדכנה את הנחיות המסע שלה והוציאה אזהרה גורפת נגד כל נסיעה לישראל ולשטחים הפלסטיניים. במקביל, הודיע ראש הממשלה, סר קיר סטארמר, על שיגור מטוסי קרב נוספים של חיל האוויר המלכותי (RAF) למזרח התיכון, כחלק מהיערכות למצב חירום אזורי. המהלך מגיע על רקע חילופי מהלומות אוויריות בין ישראל לאיראן, שמעוררים חשש ממלחמה אזורית רחבת היקף.

אזהרת מסע מחמירה: "המצב מתפתח במהירות ומסוכן"

משרד החוץ הבריטי (FCDO) עדכן את הנחיות המסע שלו, והמליץ לאזרחים הבריטים להימנע לחלוטין מנסיעות לישראל ולשטחים הפלסטיניים. ההנחיה החדשה מחליפה את האזהרה הקודמת, שקראה להימנע מנסיעות לא חיוניות, ומשווה את רמת הסיכון בישראל לזו שבאיראן. בהודעה נכתב: "המצב מתפתח במהירות ומציב סיכונים משמעותיים. יש פוטנציאל להידרדרות נוספת ללא התרעה מוקדמת".

האזהרה פורסמה לאחר שישראל הכריזה על מצב חירום ארצי ב־13 ביוני, בעקבות מתקפות אוויריות נרחבות על מתקנים צבאיים וגרעיניים באיראן. בתגובה, שיגרה איראן גלי טילים ורחפנים לעבר ישראל, שפגעו באזורים מרכזיים וגרמו לנפגעים – בהם שלושה הרוגים ו־172 פצועים באזור תל אביב. המרחב האווירי נותר סגור, וחברת אל על הודיעה על ביטול טיסות לעשרות יעדים עד 23 ביוני, תוך היערכות למבצעי חילוץ מלרנקה ומאתונה. בפועל, נקבע על ידי הממשלה תקופת חירום עד 30 ביוני. 

ה־FCDO המליץ לאזרחים שכבר שוהים בישראל לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף ולציית להוראות הרשויות. עוד הזהיר המשרד מפני שברי טילים שעלולים ליפול באזורים אזרחיים, וקרא להתרחק מחפצים חשודים ולפנות לרשויות המקומיות. בנוסף צוין כי המצב עשוי לשבש את התחבורה האווירית והיבשתית, ובשטחים הפלסטיניים נדרשים האזרחים לעקוב אחר הנחיות ההגנה האזרחית הפלסטינית.

• חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
• החברה מדובאי שמזנקת פי 3 בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל להחמרת אזהרת המסע, הודיע ראש ממשלת בריטניה על שיגור מטוסי טייפון, מטוסי תדלוק וכוחות נוספים למזרח התיכון – מהלך שמטרתו לספק "תמיכה למקרה חירום" (contingency support) ולהתכונן לאפשרות של התדרדרות נוספת. ההחלטה התקבלה ביום שישי, לאחר שישראל פתחה במבצע אווירי נרחב על יעדים באיראן, כולל תקיפות על מתקני גרעין וחיסול בכירים במשמרות המהפכה.

סטארמר, שדיבר עם עיתונאים בדרכו לפסגת ה־G7 בקנדה, הדגיש כי המהלך נועד "להגן על האינטרסים הבריטיים ולהבטיח יציבות אזורית". הוא לא שלל במפורש אפשרות למעורבות בריטית פעילה בהגנה על ישראל, אך גם לא אישר זאת. "אקבל תמיד את ההחלטות הנכונות עבור בריטניה", אמר, והוסיף כי המצב "מתפתח במהירות ומסלים", תוך קריאה ברורה להרגעה באמצעות דיפלומטיה.

שרת האוצר הבריטית, רייצ'ל ריבס, הסבירה כי מדובר בצעד זהיר שנועד להגן על נכסים בריטיים באזור, לרבות בסיסים בקפריסין ובמפרץ הפרסי. לדבריה, "בעבר סייענו לישראל ליירט טילים. כרגע לא היינו מעורבים, אך אנו שולחים נכסים כדי להגן על עצמנו ולתמוך פוטנציאלית בבעלות בריתנו".

• חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
• מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

הסלמה חסרת תקדים בין ישראל לאיראן

ההתפתחויות האחרונות החלו עם מבצע "עם כלביא" – מתקפה אווירית ישראלית על מתקני גרעין וצבא באיראן, בהשתתפות יותר מ־100 מטוסי קרב. לפי גורמים ישראליים, המבצע נועד למנוע איום גרעיני מיידי ולפגוע ביכולות הצבאיות של טהרן. אחת התקיפות הבולטות הייתה על מתקן הגרעין בנתנז,כשבמקביל נהרגו בכירים בצבא, במודיעים ובתוכנית הגרעין האיראנית. 

בתגובה, איראן שיגרה גלים של טילים בליסטיים ורחפנים לעבר ערים מרכזיות בישראל. האבדות כבדות בשני הצדדים.

המשבר כבר מורגש בשווקים: מחירי הנפט זינקו בכ־10% על רקע חשש משיבוש באספקה דרך מצרי הורמוז. ריבס הזהירה מפני השפעה ישירה על משפחות בריטיות עקב עליות מחירים, וסטארמר הוסיף כי המתיחות משפיעה על הכלכלה הבריטית ועל שוקי ההון.

במישור המדיני, ראש הממשלה הבריטי שוחח עם מנהיגים רבים, בהם נתניהו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מקרון, מרץ ובן סלמאן. שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי שוחח עם מקבילו האיראני וקרא להרגעה. בפסגת ה־G7 בקנדה, צפוי הנושא להוביל את סדר היום.

מזכ"ל האו"ם גוטרש קרא להפסקת אש מידית, והביע דאגה עמוקה מתקיפות ישראליות על מתקני גרעין ומירי טילים איראני על מרכזי אוכלוסייה. טראמפ הזהיר את איראן מפני תגובה "ברמות שלא נראו", אך ציין כי יש דרך להסכם מדיני.

מומחים מזהירים כי טהרן, שחש עצמה מותקפת, עלולה לבחור בצעדים חריגים. חוקרת בכירה ממכון RUSI, בורקו אוזצ'ליק, אמרה כי המשטר פועל מתוך "מצב הישרדות" ועלול לנסות לשבור כללי משחק. לדבריה, כל תגובה של איראן תתבסס גם על ההערכה אם ניתן לחדש את שיחות הגרעין מול ארה"ב.