השוק מתקרר? הגיוס של CoreWeave צפוי לרדת ל-1.5 מיליארד דולר
ספקית שירותי הענן, CoreWeave, שנתמכת על ידי אנבידיה ו-OpenAI הנמיכה את יעדי הגיוס שלה לקראת ההנפקה הראשונית שלה; מה המשמעות עבור שוק ההנפקות?
ספקית שירותי הענן, CoreWeave, צפויה להנפיק את מניותיה בוול סטריט לפי שווי של עד 1.5 מיליארד דולר, כך על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס. זאת, לאחר שבעבר דווח כי המהלך של החברה, שנתמכת על ידי ענקית השבבים אנבידיה, יעשה לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. הורדת השווי, מהווה מכה לציפיות שההנפקה תפיח רוח חדשה בשוק ההנפקות הטכנולוגיות, שלא הצליח להתרומם מאז הגאות בשווקים במהלך שנת 2021.
על פי הדיווח, ספקית שירותי הענן, תנסה להנפיק 37.5 מיליון מניות במחיר של 40 דולר למניה. מדובר במחירים נמוכים ביחס לדיווחים האחרונים, שהעריכו שהחברה תמכור 49 מיליון מניות במחיר של בין 47-55 דולר. ברקע, החששות ההולכים וגוברים, בנוגע לכך שההוצאות על מרכזי נתונים יהיו לא אחידות. כלומר, ההשקעות ירוכזו בקרב ענקיות בודדות בעוד החברות הקטנות יותר יתקשו לעמוד בקצב. לכך, ניתן לצרף את התנודתיות הגדול בשווקים בחודשים האחרונים, בעיקר בשל המדיניות הבלתי צפויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
לקראת ההנפקה, חברה CoreWeave לאחת השחקניות הגדולות ביותר בתחום הבינה המלאכותית, OpenAI, עמה חתמה על חוזה תשתית של 11.9 מיליארד דולר. בנוסף, הצדדים הסכימו, כי CoreWeave, תנפיק עבור OpenAI מניות בשווי 350 מיליון דולר, במסגרת הנפקה פרטית. ברקע, אחת המשקיעות הגדולות ביותר בחברה היא אנבידיה שמחזיקה כיום ב-5.96% ממניות החברה וצפויה לרדת לאחר ההנפקה להחזקה של 5.05% בחברה המספקת גישה למרכזי נתונים ושבבים בעלי עוצמה גבוהה המיועדים בין השאר לבינה מלאכותית, שוק בו אנבידיה שולטת כמעט ללא עוררין.
יקבע לאן מועדות פני השוק?
במידה וההנפקה של CoreWeave תתברר כמוצלחת היא עשויה להצית מחדש את האמון של המשקיעים בהנפקות ולעודד חברות נוספות לקדם מהלך דומה. מנגד, כשלון של המהלך עשוי להחמיר את החשש של החברות שהתיאבון של המשקיעים עדין שברירי למרות השיפור בתנאי השוק. כל זאת, בזמן שהשוק מנסה להבין מה הפוטנציאל של מהפכת הבינה המלאכותית והאופן שבו היא תשפיע על החברות השונות.
- פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
- הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הדיווחים, Cerebras, יצרנית הציוד ליישומי בינה מלאוכתית, נערכת גם היא לקראת רישום של מניותיה למסחר כבר בשנת 2025 לפי שווי שטרם נקבע. בנוסף, בשנה שעברה דווח, כי מפעילת מרכזי הנתונים Switch שוקלת הנפקה לפי שווי של כ-40 מיליארד דולר, כך דיווחה רויטרס בספטמבר. בגזרה הישראלית, אם כי בקנה מידה קטן בהרבה, ניתן למצוא את חברת הטכנולוגיה אודיסייט (Odysight.ai) של מורי ארקין שמתמחה בפיתוח פתרונות חיישנים מבוססי AI, ונסחרת בוול סטריט ברשימה המשנית (OTC). על פי הדיווחים החברה צפויה לגייס 21 מיליון דולר, לפי שווי של 129 מיליון דולר ולעבור להסחר בנאסד"ק.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים לייצר גל הנפקות טכנולוגיות ללא הצלחה יתרה. בפעם האחרונה, לפני כשנה הונפקו שורה של חברות כולל חברת הסייבר רובריק, חברת השבבים אסטרה לאבס ופלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט. על אף שההנפקות הללו זכו להצלחה ולעניין מצד המשקיעים הן לא הצליחו לגרור אחריהן שטף של חברות שירשמו את מניותיהן למסחר.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במהלך השנה החולפת אמנם בוצעו 225 הנפקות ראשוניות, עליה של כ-46% ביחס לשנת 2023 אז עמד מספר ההנפקות על 155. עם זאת, הנתונים עדיין רחוקים בהרבה מאלו שנרשמו במהלך גל ההנפקות הקודם, שהביא למספר שיא של 1035 הנפקות במהלך שנת 2021. זאת לאחר שבמהלך שנת 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, בוצעו 480 הנפקות.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
