"לא צריך למהר עם הורדות הריבית" - עדות פאוול בקונגרס
נגיד הפד' נושא דברים מול הקונגרס האמריקני: "הכלכלה בארה"ב חזקה בסה"כ, אנחנו מחויבים למאבק באינפלציה", ציין פאוול; האינפלציה בארה"ב עומדת על 2.9%, מעל יעד הפד' של 2%
יו"ר הפד' ג'רום פאוול הבהיר בעדותו לקונגרס כי הבנק המרכזי נותר מחויב להורדת האינפלציה ואינו ממהר להפחית את הריבית. פאוול תיאר את הכלכלה האמריקאית כ"יציבה באופן כללי" עם שוק עבודה "חזק" ואינפלציה שנחלשת, אך עדיין נותרת מעל היעד של 2% שהציב הפד'.
פאוול הבהיר כי אין הכרח למהר לשנות את המדיניות המוניטרית. "עם עמדת המדיניות שלנו שכבר פחות מגבילה מבעבר והכלכלה שממשיכה להציג חוזקה, אין צורך שנמהר להתאים את המדיניות שלנו", אמר פאוול. "אנו מודעים לכך שהפחתת ריבית מיהרה או בצורה אגרסיבית מדי עלולה לעכב את ההתקדמות במאבק באינפלציה, אך מנגד, האטה איטית מדי עלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית ובתעסוקה".
דבריו של פאוול נשמעים בעיצומה של החלת מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ. טראמפ יצא במהלך תקיף להטלת מכסים על השותפות המסחריות המרכזיות
של ארה"ב, כמו קנדה, מקסיקו וסין, מצד אחד בניסיון לאזן את יחסי הסחר, ומצד שני ככלי לקידום מדיניות חוץ, בעיקר מול סוגיות של הגירה בלתי חוקית וסחר בסמים, במיוחד פנטניל. פאוול עצמו לא התייחס ישירות לסוגיית המכסים בעדותו, אך צפוי להישאל בנושא במהלך הדיונים שצפויים
להימשך גם מחר.
הפרשנים בשווקים פירשו את המסרים האחרונים של בכירי הפד' כהבעת כוונה לשמור על הריבית ללא שינוי, ככל הנראה עד הקיץ. זאת, לאחר שהפד' הפחית את הריבית באחוז שלם במהלך המחצית השנייה של 2024.
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פאוול ציין
כי המדיניות הנוכחית, עם שיעור ריבית שנע בטווח של 4.25%-4.5%, מספקת גמישות למקבלי ההחלטות. הפד' הותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו האחרונה בסוף ינואר. "אנו קשובים
לסיכונים, והמדיניות שלנו ערוכה להתמודד עם האתגרים והאי-ודאות הניצבים בפנינו", אמר פאוול.
טראמפ שולח מסרים מעורבים
עם כניסתו לתפקיד, הבהיר טראמפ כי בכוונתו "לדרוש" הפחתה מיידית של הריבית. אולם, בהמשך התבטא באופן פחות תקיף
וציין כי הוא מסכים עם החלטת הפד' להותיר את הריבית על כנה. שר האוצר, סקוט בסנט, הוסיף כי הממשל שם דגש רב יותר על ירידת התשואה על אג"ח ל-10 שנים מאשר על החלטות הפ'ד, שמשפיעות בעיקר על הריביות לטווח הקצר.
בשלב זה, נראה שהפד' ממשיך
לדבוק בגישתו הזהירה, תוך התמקדות בבלימת האינפלציה ושימור היציבות הכלכלית, בעוד הבית הלבן מפנה את תשומת הלב לזירה הפיסקלית והשווקים הפיננסיים.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
