אלכס קארפ פלנטיר
צילום: טוויטר
דוחות

פלנטיר עם תחזיות חזקות ל-2025 - מזנקת ב-15% באפטר

החברה דיווחה על רווח למניה של 14 סנט והכנסות של 828 מיליון דולר ברבעון הרביעי; צופה הכנסות של 3.75 מיליארד דולר ב-2025, גבוה משמעותית מהערכות האנליסטים
אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה פלנטיר

פלנטיר טכנולוגיות  Palantir -2.12%  רשמה רווח למניה של 14 סנט, על הכנסות של 828 מיליון דולר בתוצאותיה לרבעון הרביעי של 2024. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 11 סנט על הכנסות של 778.89 מיליון דולר. עם זאת, מה שהלהיב ככל הנראה את המשקיעים הייתה התחזית של פלנטיר, כאשר החברה צופה הכנסות של 3.74-3.76 מיליארד דולר בשנת 2025, גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים שעמדו על 3.52 מיליארד דולר. לרבעון הראשון של השנה, החברה צופה הכנסות של 858-862 מיליון דולר, לעומת תחזיות השוק של 799.4 מיליון דולר.


ברבעון הרביעי של 2024 רשמה פלנטיר צמיחה מרשימה בכל המגזרים, כאשר ההכנסות בארה"ב זינקו ב-52% ל-558 מיליון דולר. במגזר המסחרי האמריקאי נרשמה צמיחה של 64% להכנסות של 214 מיליון דולר, בעוד שההכנסות מהממשל האמריקאי צמחו ב-45% ל-343 מיליון דולר. סך ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-828 מיליון דולר, עלייה של 36% בהשוואה לרבעון המקביל.


אלכסנדר קארפ, מייסד ומנכ"ל פלנטיר, הדגיש את מיצוב החברה במרכז מהפכת הבינה המלאכותית ואמר: "התוצאות העסקיות שלנו ממשיכות להדהים, ומדגימות את העמקת מעמדנו במרכז מהפכת ה-AI. התובנות המוקדמות שלנו לגבי הפיכת מודלי השפה הגדולים לסחורה התפתחו מתיאוריה לעובדה".


החברה הציגה עוצמה בחתימת עסקאות חדשות, כשסגרה 129 עסקאות בשווי של לפחות מיליון דולר, 58 עסקאות של לפחות 5 מיליון דולר, ו-32 עסקאות של לפחות 10 מיליון דולר. במגזר המסחרי האמריקאי נחתמו חוזים בשווי כולל של 803 מיליון דולר, עלייה של 134% בהשוואה לרבעון המקביל ו-170% בהשוואה לרבעון הקודם.


בסיכום שנת 2024 כולה, פלנטיר רשמה הכנסות של 2.87 מיליארד דולר, עלייה של 29% בהשוואה לשנה הקודמת. החברה ייצרה תזרים מזומנים חופשי מתואם של 1.25 מיליארד דולר, המשקף שולי רווח של 44%. נכון לסוף 2024, לחברה יתרות מזומנים, שווי מזומנים ואגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר בהיקף של 5.2 מיליארד דולר.


ריאן טיילור, סמנכ"ל ההכנסות של פלנטיר, ציין בראיון כי הצמיחה מגיעה הן מלקוחות חדשים והן מהרחבת פעילות של לקוחות קיימים באמצעות פלטפורמת AIP של החברה, המשמשת לבדיקה ואיתור באגים בקוד ולהערכת תרחישים הקשורים לבינה מלאכותית. מספר הלקוחות של החברה צמח ב-43% ברבעון הרביעי. לפי טיילור, המכסים החדשים שהוטלו על ידי הנשיא טראמפ בסוף השבוע עשויים להגביר את הביקוש לשירותי הניתוח של פלנטיר בתחום ניהול שרשרת האספקה והלוגיסטיקה.


פלנטיר, שנוסדה על ידי המיליארדר פיטר ת'יל, הפיקה יותר מ-40% מהכנסותיה ברבעון הרביעי מהממשל האמריקאי, אך פועלת להפחית את התלות בתקציבים ממשלתיים. החברה צופה כי ההכנסות מחברות בארה"ב יצמחו בלפחות 54% בשנת 2025 ליותר מ-1.80 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


החברה נסחרת כעת לפי שווי של 190.3 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ביותר מ-8% מתחילת השנה וב-390% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המניה הזו לא נגמרת... (ל"ת)
    סרבנטו 04/02/2025 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין מלבדו 04/02/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה לאלכס ולכל החברה המצויינים של פלנטיר על התמיכה בישראל
  • 2.
    אנונימי 04/02/2025 06:49
    הגב לתגובה זו
    ואכתוב שובפלאנטיר היא המלכה הבלי מעורערת של הבינה המלאכותית.מי שהפנים הרוויח
  • 1.
    יוסי 04/02/2025 06:13
    הגב לתגובה זו
    רב הערכות האנליסטים כלפי פלנטיר לא מתקרבות למציאות ברב המקרים ההמלצה למכור. הם לא רואים את פוטנציאל במניה וזה מצביע על רמה מקצועית שלהם לכו ללמוד עמ לתת המלצה מקצועית נכונה
  • אנונימי 04/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים לא אנליסטים בינתיים נתנה ריצה מטורפת
לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב

בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים

עידן אזולאי |

לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון. 

בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים. 

אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות. 

חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.

בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.