הנשיא לשעבר שטראמפ מעריץ ומה הוא יכול לרמוז על הממשל החדש?
דונלד טראמפ רואה בנשיא ה-25 של ארה"ב, ויליאם מקינלי, מודל לחיקוי - משימוש במכסים ככלי כלכלי ועד שאיפות התפשטות טריטוריאלית; מה אפשר ללמוד ממדיניות החוץ של מקינלי על המהלכים של טראמפ בגרינלנד ובתעלת פנמה, ואילו השלכות עלולות להיות לחזון החדש של ארה"ב?
br="" />
ויליאם מקינלי, הנשיא ה-25 של ארצות הברית, לא היה דמות מרכזית בשיח הציבורי כבר למעלה ממאה שנה. אך לאחרונה הוא חזר לשיח כשדונלד טראמפ הזכיר אותו בנאום ההשבעה שלו, כשהוא משבח את תרומתו לכלכלת ארה"ב באמצעות מכסים ואת תפקידו בהנחת היסודות להקמת תעלת פנמה.
זמן קצר לאחר מכן, טראמפ חתם על צו נשיאותי שהילל את הישגיו של מקינלי, בדגש על ניצחונו במלחמת ארה"ב-ספרד. מקינלי היה זה שסיפח את הפיליפינים, גואם ופוארטו ריקו בסיומה של אותה מלחמה בשנת 1898, בתקופה שבה ארה"ב עוד כינתה שטחים כאלה "קולוניות"
במקום "טריטוריות". כמו כן, הוא זה שסיפח את הוואי - מהלך שבאופן אירוני אפשר לימים את הקמת מלון טראמפ אינטרנשיונל בווייקיקי.
בין הצעדים הראשונים של טראמפ עם חזרתו לבית הלבן היה שינוי שמה של הפסגה הגבוהה ביותר באמריקה הצפונית חזרה
לשם "הר מקינלי", אחרי שברק אובמה שינה אותו ל"דן-אלי", שמה המקורי של הפסגה בפי הילידים. מה משותף לטראמפ ומקינלי ומה אפשר ללמוד מהנשיא המנוח על מה שצפוי תחת הכהונה השנייה של טראמפ?

- טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
- "יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפות הטריטוריאליות של טראמפ ומקינלי
תקופתו של הנשיא ה-25 מתוארת לעיתים כנשכחת בין כהונתם של
גרובר קליבלנד ותיאודור רוזוולט. אולם טראמפ רואה בו מודל לחיקוי בשל חזונו להרחבת שטחי ארה"ב, בין אם בגרינלנד, בפנמה ואפילו, כמו שרמז בעבר, על פני כוכב מאדים.
"לא ראינו התייחסות כזו למקינלי מזה עשורים", אמר ג'סטין פ. ג'קסון, פרופסור
במכללת בארד ומחבר הספר "עבודת האימפריה", שחוקר את תקופתו של מקינלי. לדבריו, טראמפ אולי אינו בקיא בפרטי תקופתו של מקינלי, אך הוא מזהה נכון את הישגיו הכלכליים והפוליטיים, כולל חיזוק כוחה של המפלגה הרפובליקנית בסוף המאה ה-19.
נראה כי טראמפ רציני מאוד לגבי הרחבת השפעתה של ארה"ב, במיוחד בנוגע לשליטה בגרינלנד ובתעלת פנמה. בעוד שבנוגע לגרינלנד הוא דיבר בגלוי על רכישתה, מטרתו הסופית נותרה לא ברורה: האם הוא באמת מעוניין בבעלות על האי, או שמדובר במנוף לחץ לשיפור עמדות צבאיות וכלכליות באזור? בינואר, במהלך מסיבת עיתונאים באחוזתו במאר-א-לאגו, טראמפ הצהיר כי הוא אינו שולל שימוש באמצעים כלכליים או צבאיים כדי לקדם את שאיפותיו. לדבריו, יש צורך במעורבות אמריקאית נרחבת בגרינלנד בשל נוכחותם הגוברת של כלי שיט וצוללות רוסיות וסיניות באזור הארקטי, כמו גם בשל מאגרי המחצבים הטבעיים והגז הטבעי שבשטחו.
- מנצלת את הירידות: צ׳יפוטלה ממשיכה עם הבייבאקים
- מטא מהמרת על המשקפיים החכמים החדשים שלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בכל הנוגע לתעלת פנמה, טראמפ טוען בעקביות כי היא "נפלה לידיים סיניות" - אמירה לא מדויקת, שכן השליטה בה נתונה לרשויות פנמה, בעוד שסין מחזיקה בנמלים מסחריים משני צידי התעלה אך אינה מפעילה אותה בפועל. אף
על פי כן, טראמפ הצהיר שוב ושוב כי בכוונתו "להשיב" את התעלה לשליטת ארה"ב.
האם טראמפ חוזר על טעויותיו של מקינלי?
בתקופתו של מקינלי, סיפוח השטחים החדשים עורר קשיים עבור ארה"ב. לאחר כיבוש הפיליפינים, לדוגמה, החלה מלחמה ממושכת
ועקובה מדם בין הכוחות האמריקאיים לכוחות המקומיים שהתנגדו לשלטון החדש. גם מקינלי עצמו הודה כי לא היה בטוח שהחלטתו הייתה נכונה, ואמר באחד הראיונות: "אם האדמירל דיואי פשוט היה מפליג משם אחרי שהשמיד את הצי הספרדי, כמה צרות זה היה חוסך לנו".
בהסתכלות היסטורית, תקופתו של מקינלי מסמלת נקודת מפנה שבה ארצות הברית ביססה את עצמה כמעצמה כלכלית וצבאית עולמית, תוך הסתמכות על מכסים, מדיניות חוץ אגרסיבית והתפשטות טריטוריאלית. ממשל טראמפ, בהשראת אותן מגמות, מציג עקרונות דומים: דגש על פרוטקציוניזם כלכלי,
התערבות גוברת במדינות זרות, והניסיון להחזיר את ארה"ב למה שהוא רואה כגדולתה ההיסטורית.
מקינלי ראה במכסים כלי מרכזי לפיתוח התעשייה האמריקאית ולהגנה עליה מתחרות זרה, בדיוק כפי שטראמפ עשה עם מלחמת הסחר מול סין והגבלות שהטיל על חברות
טכנולוגיה זרות. במידה מסוימת, ניתן לראות בממשל טראמפ המשך של אותה תפיסה כלכלית-לאומית ששלטה בסוף המאה ה-19.
מבחינה גיאופוליטית, שני הנשיאים שאפו להרחיב את השפעתה של ארה"ב מחוץ לגבולותיה, אך בעוד שמקינלי עשה זאת בכוח הזרוע באמצעות
סיפוחים ישירים, טראמפ מנסה להשיג שליטה באמצעות מנופי לחץ כלכליים ודיפלומטיים. ההצעות לרכישת גרינלנד, האיומים להחזיר את השליטה בתעלת פנמה והעימותים מול סין ורוסיה משקפים רצון לחזק את מעמד ארה"ב בזירה הבינלאומית, מבלי להיכנס לעימותים צבאיים ישירים.
עם זאת, למרות קווי הדמיון, יש הבדל מהותי בגישה האישית: מקינלי נתפס כמנהיג שקול וזהיר, שפעל מתוך גישה פרגמטית גם אם בסופו של דבר הוביל את ארה"ב למלחמה. טראמפ, לעומתו, נוקט בסגנון תוקפני ורועש, תוך יצירת משברים מתוקשרים שמשרתים את תפיסת "אמריקה תחילה". השאלה שנותרה פתוחה היא האם, כמו מקינלי, גם טראמפ ייאלץ להתמודד עם ההשלכות הבלתי צפויות של מדיניותו - או שהוא ישיג את מטרותיו ללא תג מחיר כבד.
למרות החיבה שהביע טראמפ כלפי מקינלי, יש מי שסבורים כי הנשיא לשעבר היה מעדיף להיות מושווה
דווקא לת'יאודור רוזוולט. "רוזוולט דומה יותר לטראמפ - הוא הרבה לאיים, אבל בסופו של דבר היה פחות לוחמני ממקינלי", אמר פרופסור ג'קסון. אך דבר אחד בטוח - כמו מקינלי, גם טראמפ מאמין בכוחה של מדיניות מכסים ככלי ליצירת עוצמה כלכלית.

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי
הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.
המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.
פיץ' הורידה דירוג
חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.
הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- בפעם החמישית: מקרון מינה ראש ממשלה חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזיות החדשות
התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.
מנצלת את הירידות: צ׳יפוטלה ממשיכה עם הבייבאקים
רשת המסעדות האמריקנית הודיעה על תוכנית לרכישת מניות ב־500 מיליון דולר, כחלק מהוצאה כוללת של כמעט מיליארד דולר השנה
מניית צ'יפוטלה איבדה השנה כ־36% מערכה בעקבות תוצאות מאכזבות וחשש שהשווי שלה גבוה מדי. כשהמניה קרובה לרמות שפל של כמה שנים, מתעוררת השאלה האם זהו הזמן הנכון להוציא סכומים גדולים על רכישות עצמיות.
החברה עמדה בציפיות הרווח לרבעון השני אך פספסה בתחזיות המכירות בחנויות זהות, שירדו ב־4% לעומת צפי לירידה של 2.9%. הנתון הזה מצביע על ירידה בקצב הביקורים בסניפים. בארצות הברית – השוק המרכזי של צ'יפוטלה – נרשמה צמיחה מתונה מהצפוי. עבור חברה שהכנסותיה מבוססות ברובן על השוק המקומי, זהו סימן מאתגר. הניסיונות להתרחב לשווקים בינלאומיים מתקדמים לאט ודורשים השקעות משמעותיות.
מבחינה חשבונאית, רכישות עצמיות מגדילות את הרווח למניה, משום שהרווח מחולק על מספר מצומצם יותר של מניות. פעולה זו מאפשרת להציג שיפור בדוחות גם בלי צמיחה אמיתית בפעילות העסקית. עם זאת, מחקר של מקינזי מ־2016 העלה כי רכישות חזרה נוטות שלא להשפיע באופן משמעותי ומתמשך על התשואה הכוללת לבעלי המניות. כלומר, למשקיעים אין בהכרח רווח נוסף לאורך זמן.
- המשבר של צ'יפוטלה: כשאיכות ומותג חזק לא מספיקים נגד הלחץ הכלכלי
- צ'יפוטלה צפויה להציג האטה משמעותית בצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה נוספת היא עיתוי הרכישות. חברות רבות קונות מניות כשהמחיר גבוה ומפסיקות כשמחיר המניה נמוך – ההפך מהתנהגות שהייתה נחשבת להשקעה נבונה. לפי מחקרים, כעשרה אחוזים מהחברות הרוכשות מניות כלל אינן רושמות רווח מהמהלך.