השותף שנשאר ביזראל סיד: נותר לנו פורטפוליו מלהיב
השותף שנותר ביזראל סיד פרטנרס, ניל כהן, מציין כי בקרן יעדיפו להתמקד כעת בחברות שנותרו בפורטפוליו. בקרן לדבריו לא יעסקו בעת הקרובה בגיוסים, הרעיון לגיוס הקרן החמישית נזנח עקב עזיבתם של מייקל אייזנברג ו-- לעיסוקים אחרים בהייטק.
"אנחנו לא עומדים לגייס קרן חדשה. יש לנו פורטפוליו שמלא חברות מבטיחות ומלהיבות. אנו עומדים לטפח אותן להצלחות מאוד גדולות. הרשימה מאוד ארוכה של חברות מאוד ארוכות", אומר כהן ומוסיף כי נותרו לקרן למעלה מ-50 מיליון דולר, שיתאפשר לה להשקיע בחברות הקיימות בהן היא מושקעת, כך שאחזקתה לא תדולל ותהפוך לחסרת ערך בסיבובי גיוסים נוספים.
ש:האם העזיבה באה על רקע משבר בגיוסים בענף?
כהן שולל זאת. להיפך, "אנחנו היינו ממש בתחילת התהליך של גיוס ודיברנו עם מספר קטן של משקיעים. קיבלנו תגובות מאוד טובות", מסביר כהן, ומזכיר את ההצלחות האחרונות של הקרן, ביניהן חברות כגון שופינג.קום וגורונט.
אז מדוע עזבו השותפים? כהן מתבטא בדיפלומטיות. "השותפויות לפעמים מגיעות לסופן, על בסיס שלא קשור להבטחה העסקית של השותפות." כהן חזר והדגיש כי ביזראל סיד פרטנרס מתכוונים "לדאוג לילדים שיש לנו, וכשנקבל אותן ונראה אותן מתבגרות להיות חברות מוצלחות ולא רק מבטיחות. אז נתחיל לחשוב על דור חדש. אנחנו מתרכזים בקיים, ולא על עוד יותר."
ש:יש שמות בולטים שאתה מסמן כהנפקה קרובה?
כהן מסביר כי בפורטפוליו של הקרן ישנן מספר השקעות מבטיחות. ביניהן: דיגיטל פיול, פינג'אן, וברואדלייט. אבל הוא לא מסגיר מי מתכוונת לצאת ל-IPO. לדבריו אין משבר בשוק ה-VC, לנוכח הטלטלה הפרסונלית העוברת עליו בימים האחרונים. "זה ההיפך ממשבר בתחום, גם הטכנולוגיה בארץ מאוד מבטיחה", הוא מסביר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
