השותף שנשאר ביזראל סיד: נותר לנו פורטפוליו מלהיב
השותף שנותר ביזראל סיד פרטנרס, ניל כהן, מציין כי בקרן יעדיפו להתמקד כעת בחברות שנותרו בפורטפוליו. בקרן לדבריו לא יעסקו בעת הקרובה בגיוסים, הרעיון לגיוס הקרן החמישית נזנח עקב עזיבתם של מייקל אייזנברג ו-- לעיסוקים אחרים בהייטק.
"אנחנו לא עומדים לגייס קרן חדשה. יש לנו פורטפוליו שמלא חברות מבטיחות ומלהיבות. אנו עומדים לטפח אותן להצלחות מאוד גדולות. הרשימה מאוד ארוכה של חברות מאוד ארוכות", אומר כהן ומוסיף כי נותרו לקרן למעלה מ-50 מיליון דולר, שיתאפשר לה להשקיע בחברות הקיימות בהן היא מושקעת, כך שאחזקתה לא תדולל ותהפוך לחסרת ערך בסיבובי גיוסים נוספים.
ש:האם העזיבה באה על רקע משבר בגיוסים בענף?
כהן שולל זאת. להיפך, "אנחנו היינו ממש בתחילת התהליך של גיוס ודיברנו עם מספר קטן של משקיעים. קיבלנו תגובות מאוד טובות", מסביר כהן, ומזכיר את ההצלחות האחרונות של הקרן, ביניהן חברות כגון שופינג.קום וגורונט.
אז מדוע עזבו השותפים? כהן מתבטא בדיפלומטיות. "השותפויות לפעמים מגיעות לסופן, על בסיס שלא קשור להבטחה העסקית של השותפות." כהן חזר והדגיש כי ביזראל סיד פרטנרס מתכוונים "לדאוג לילדים שיש לנו, וכשנקבל אותן ונראה אותן מתבגרות להיות חברות מוצלחות ולא רק מבטיחות. אז נתחיל לחשוב על דור חדש. אנחנו מתרכזים בקיים, ולא על עוד יותר."
ש:יש שמות בולטים שאתה מסמן כהנפקה קרובה?
כהן מסביר כי בפורטפוליו של הקרן ישנן מספר השקעות מבטיחות. ביניהן: דיגיטל פיול, פינג'אן, וברואדלייט. אבל הוא לא מסגיר מי מתכוונת לצאת ל-IPO. לדבריו אין משבר בשוק ה-VC, לנוכח הטלטלה הפרסונלית העוברת עליו בימים האחרונים. "זה ההיפך ממשבר בתחום, גם הטכנולוגיה בארץ מאוד מבטיחה", הוא מסביר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
