השותף שנשאר ביזראל סיד: נותר לנו פורטפוליו מלהיב
השותף שנותר ביזראל סיד פרטנרס, ניל כהן, מציין כי בקרן יעדיפו להתמקד כעת בחברות שנותרו בפורטפוליו. בקרן לדבריו לא יעסקו בעת הקרובה בגיוסים, הרעיון לגיוס הקרן החמישית נזנח עקב עזיבתם של מייקל אייזנברג ו-- לעיסוקים אחרים בהייטק.
"אנחנו לא עומדים לגייס קרן חדשה. יש לנו פורטפוליו שמלא חברות מבטיחות ומלהיבות. אנו עומדים לטפח אותן להצלחות מאוד גדולות. הרשימה מאוד ארוכה של חברות מאוד ארוכות", אומר כהן ומוסיף כי נותרו לקרן למעלה מ-50 מיליון דולר, שיתאפשר לה להשקיע בחברות הקיימות בהן היא מושקעת, כך שאחזקתה לא תדולל ותהפוך לחסרת ערך בסיבובי גיוסים נוספים.
ש:האם העזיבה באה על רקע משבר בגיוסים בענף?
כהן שולל זאת. להיפך, "אנחנו היינו ממש בתחילת התהליך של גיוס ודיברנו עם מספר קטן של משקיעים. קיבלנו תגובות מאוד טובות", מסביר כהן, ומזכיר את ההצלחות האחרונות של הקרן, ביניהן חברות כגון שופינג.קום וגורונט.
אז מדוע עזבו השותפים? כהן מתבטא בדיפלומטיות. "השותפויות לפעמים מגיעות לסופן, על בסיס שלא קשור להבטחה העסקית של השותפות." כהן חזר והדגיש כי ביזראל סיד פרטנרס מתכוונים "לדאוג לילדים שיש לנו, וכשנקבל אותן ונראה אותן מתבגרות להיות חברות מוצלחות ולא רק מבטיחות. אז נתחיל לחשוב על דור חדש. אנחנו מתרכזים בקיים, ולא על עוד יותר."
ש:יש שמות בולטים שאתה מסמן כהנפקה קרובה?
כהן מסביר כי בפורטפוליו של הקרן ישנן מספר השקעות מבטיחות. ביניהן: דיגיטל פיול, פינג'אן, וברואדלייט. אבל הוא לא מסגיר מי מתכוונת לצאת ל-IPO. לדבריו אין משבר בשוק ה-VC, לנוכח הטלטלה הפרסונלית העוברת עליו בימים האחרונים. "זה ההיפך ממשבר בתחום, גם הטכנולוגיה בארץ מאוד מבטיחה", הוא מסביר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
