השותף שנשאר ביזראל סיד: נותר לנו פורטפוליו מלהיב
השותף שנותר ביזראל סיד פרטנרס, ניל כהן, מציין כי בקרן יעדיפו להתמקד כעת בחברות שנותרו בפורטפוליו. בקרן לדבריו לא יעסקו בעת הקרובה בגיוסים, הרעיון לגיוס הקרן החמישית נזנח עקב עזיבתם של מייקל אייזנברג ו-- לעיסוקים אחרים בהייטק.
"אנחנו לא עומדים לגייס קרן חדשה. יש לנו פורטפוליו שמלא חברות מבטיחות ומלהיבות. אנו עומדים לטפח אותן להצלחות מאוד גדולות. הרשימה מאוד ארוכה של חברות מאוד ארוכות", אומר כהן ומוסיף כי נותרו לקרן למעלה מ-50 מיליון דולר, שיתאפשר לה להשקיע בחברות הקיימות בהן היא מושקעת, כך שאחזקתה לא תדולל ותהפוך לחסרת ערך בסיבובי גיוסים נוספים.
ש:האם העזיבה באה על רקע משבר בגיוסים בענף?
כהן שולל זאת. להיפך, "אנחנו היינו ממש בתחילת התהליך של גיוס ודיברנו עם מספר קטן של משקיעים. קיבלנו תגובות מאוד טובות", מסביר כהן, ומזכיר את ההצלחות האחרונות של הקרן, ביניהן חברות כגון שופינג.קום וגורונט.
אז מדוע עזבו השותפים? כהן מתבטא בדיפלומטיות. "השותפויות לפעמים מגיעות לסופן, על בסיס שלא קשור להבטחה העסקית של השותפות." כהן חזר והדגיש כי ביזראל סיד פרטנרס מתכוונים "לדאוג לילדים שיש לנו, וכשנקבל אותן ונראה אותן מתבגרות להיות חברות מוצלחות ולא רק מבטיחות. אז נתחיל לחשוב על דור חדש. אנחנו מתרכזים בקיים, ולא על עוד יותר."
ש:יש שמות בולטים שאתה מסמן כהנפקה קרובה?
כהן מסביר כי בפורטפוליו של הקרן ישנן מספר השקעות מבטיחות. ביניהן: דיגיטל פיול, פינג'אן, וברואדלייט. אבל הוא לא מסגיר מי מתכוונת לצאת ל-IPO. לדבריו אין משבר בשוק ה-VC, לנוכח הטלטלה הפרסונלית העוברת עליו בימים האחרונים. "זה ההיפך ממשבר בתחום, גם הטכנולוגיה בארץ מאוד מבטיחה", הוא מסביר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
