אוצר החייל: ירידה של 7% ברווח הרבעוני ל-10 מ' ש'

את הירידה ברווח מסבירים בבנק בירידה ברווח מפעילות מימון ובעליה בהוצאות התפעוליות. קיזזו את הירידה: צניחה חדה בהפרשה לחומ"ס ועליה בהכנסות התפעוליות, בעיקר בשל גידול בהכנסות מפעילות בני"ע. התשואה על ההון- 7.1%
שרון שפורר |

הרווח הנקי של בנק אוצר החייל הסתכם ברבעון הראשון של 2005 ב-10 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 10.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004 - ירידה בשיעור של 7.2%. תשואת הרווח הנקי להו ןהעצמי הגיעה ברבעון החולף ל-7.1% לעומת 8.3% ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

את הירידה ברווח הנקי מסבירים בבנק בירידה ברווח מפעילות מימון ומעליה בהוצאות התפעוליות, בעיקר בהוצאות שכר ופרסום. הירידה בהוצאות לחובות מסופקים והגידול בהכנסות התפעוליות קיזזו בחלקה את הירידה ברווח.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם ברבעון הראשון ב-70.8 מיליון שקל, לעומת 74.5 מיליון שקל במקביל - ירידה בשיעור של 5. הירידה נבעה בעיקר מהשלכת הירידה במדד המחירים לצרכן והשפעת השינויים בשערי החליפין על הנכסים במטבע חוץ.

והיו, כאמור, גם בשורות חיוביות בדו"ח. ההפרשה לחובות מסופקים של הבנק הסתכמה ברבעון הראשון של 2004 הגיעה ל-2.4 מיליון שקל, צניחה חדה בשיעור של 75.3% לעומת 9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם ההכנסות התפעוליות הציגו תמונה דומה, עת צמחו ב-3.6% ל-45.2 מיליון שקל, עליה הנובעת מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בניירות ערך.

ההוצאות התפעוליות של אוצחר החייל צמחו ברבעון החולף ב-9.4% ל-92.8 מיליון שקל, בעיקר בשל הגידול בהוצאות השכר והוצאות הפרסום.

וקצת נתוני מאזן. פקדונות הציבור אשר באוצר החייל הגיעו בתום הרבעון ל-8.297 מיליארד שקל, לעומת 8.1 מיליארד בתום השנה החולפת האשראי לצביור הסתכם ב-6.57 מיליארד שקל, לעומת 6.569 מיליארד בתום 2004.

ההון העצמי של בנק אוצר החייל גדל ב-2% והסתכם ב-592.3 מיליון שקל, לעומת 580.6 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףעדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"

עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה

זיו וולף |
נושאים בכתבה ביטוח

חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.

"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.

לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".

"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".

ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות

"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".