אוצר החייל: ירידה של 7% ברווח הרבעוני ל-10 מ' ש'
הרווח הנקי של בנק אוצר החייל הסתכם ברבעון הראשון של 2005 ב-10 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 10.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004 - ירידה בשיעור של 7.2%. תשואת הרווח הנקי להו ןהעצמי הגיעה ברבעון החולף ל-7.1% לעומת 8.3% ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.
את הירידה ברווח הנקי מסבירים בבנק בירידה ברווח מפעילות מימון ומעליה בהוצאות התפעוליות, בעיקר בהוצאות שכר ופרסום. הירידה בהוצאות לחובות מסופקים והגידול בהכנסות התפעוליות קיזזו בחלקה את הירידה ברווח.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס הסתכם ברבעון הראשון ב-70.8 מיליון שקל, לעומת 74.5 מיליון שקל במקביל - ירידה בשיעור של 5. הירידה נבעה בעיקר מהשלכת הירידה במדד המחירים לצרכן והשפעת השינויים בשערי החליפין על הנכסים במטבע חוץ.
והיו, כאמור, גם בשורות חיוביות בדו"ח. ההפרשה לחובות מסופקים של הבנק הסתכמה ברבעון הראשון של 2004 הגיעה ל-2.4 מיליון שקל, צניחה חדה בשיעור של 75.3% לעומת 9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם ההכנסות התפעוליות הציגו תמונה דומה, עת צמחו ב-3.6% ל-45.2 מיליון שקל, עליה הנובעת מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בניירות ערך.
ההוצאות התפעוליות של אוצחר החייל צמחו ברבעון החולף ב-9.4% ל-92.8 מיליון שקל, בעיקר בשל הגידול בהוצאות השכר והוצאות הפרסום.
וקצת נתוני מאזן. פקדונות הציבור אשר באוצר החייל הגיעו בתום הרבעון ל-8.297 מיליארד שקל, לעומת 8.1 מיליארד בתום השנה החולפת האשראי לצביור הסתכם ב-6.57 מיליארד שקל, לעומת 6.569 מיליארד בתום 2004.
ההון העצמי של בנק אוצר החייל גדל ב-2% והסתכם ב-592.3 מיליון שקל, לעומת 580.6 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2004.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
