כלל פיננסים בטוחה: אל על מתקשה להמריא
אל מתקשה להמריא - זו הכותרת שהעניקה האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה להמלצתה על מניית אל על. ארז מעניקה לאל על המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל - גבוה בכ-6% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בתל אביב.
ארז מפנה את תשומת הלב בהמלצתה לכך ששוק התעופה חווה משבר גדול בעקבות התקפת הטרור בארה"ב בספטמבר 2001 ומאז, היא אומרת, חברות תעופה רבות מתקשות להתאושש. מעבר למשבר זה, היא מציינת, ענף התעופה סובל מבעיות כגון עונתיות, הוצאות מימון גבוהות ולאחרונה - עליה גם במחיר הדלק הסילוני. לאור זאת, היא סבורה, קשה מאוד לשרוד בענף ורוב החברות מתקשות להציג רווחיות תפעולית. ולמרות זאת, היא מציינת, אל על דווקא הצליחה להציג שיפור בתוצאותיה.
בשנים האחרונות, יודעת האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה לספר, אל על הצליחה לצמוח בשורה העליונה, כתוצאה מגידול איטי בתנועת הנוסעים, כתוצאה משיפור המצב הכלכלי ושקט יחסי) ושיתופי פעולה עם חברות תעופות זרת. בנוסף לכך, היא מזכירה לנו, החברה התייעלה וקיצצה בהוצאותיה.
לדעתה של ארז, הפרטת אל על לפני כשנה וחצי תרמה להתייעלות, אם כי להערכתם, ההתייעלות עומדת לפני מיצוי. פן נוסף להתייעלות החברה, אשר ארז מונה, היה שיפור התזרים בעיקר על ידי הורדת החוב הבנקאי. על אף שהורדת החוב הבנקאי היא צעד מבורך, אומרת האנליסטית, כי הוא נובע בעיקר מהפסקת רכישת מטוסים חדשים. היא מוצאת לנכון לציין גם, כי רענון צי המטוסים של החברה הכרחי בשנתיים הקרובות על מנת שהיא תוכל להמשיך ולהתפתח.
ואף על פי כן. ארז סבורה, כי למרות השיפור המהותי בתוצאות החברה בשנתיים האחרונות, ההשקעה באל על טומנת בחובה סיכונים, שכן היא מושפעת מגורמים שלא תמיד תלויים בה: אחד מהם הוא הדלק הסילוני - שזהו בעיני האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה, האיום העיקרי על החברה, שכן מחירי הדס"ל עלו בלמעלה מ-40% בשנה האחרונה שמשפיע באופן מהותי על תוצאות החברה ללהערכתה, גם אם תהיה ירידה במחירים, סביבת מחירים של 35 דולר לחבית נפט לא תחזור.
הגורם הנוסף שאינו תלו בחברה המצב הגיאופוליטי באזור - ענף התעופה בכלל ואל על בפרט, אומרת יסכה ארז, רגישים להתפתחויות פוליטיות ובטחוניות. המצב היכה באל על בייחוד בשלוש שנות האינתיפאדה האחרונות, אם כי לאחרונה חלה התאוששות מסוימת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
