כלל פיננסים בטוחה: אל על מתקשה להמריא

האנליסטית יסכה ארז מעניקה למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל. "ענף התעופה תנודתי מאוד ומשופע מגורמים רבים, להם השפעה מכרעת על החברה. כל עוד היא לא תצטרף לאחת מבריתות התעופה - צמיחתה מוגבלת"
שרון שפורר |

אל מתקשה להמריא - זו הכותרת שהעניקה האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה להמלצתה על מניית אל על. ארז מעניקה לאל על המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל - גבוה בכ-6% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בתל אביב.

ארז מפנה את תשומת הלב בהמלצתה לכך ששוק התעופה חווה משבר גדול בעקבות התקפת הטרור בארה"ב בספטמבר 2001 ומאז, היא אומרת, חברות תעופה רבות מתקשות להתאושש. מעבר למשבר זה, היא מציינת, ענף התעופה סובל מבעיות כגון עונתיות, הוצאות מימון גבוהות ולאחרונה - עליה גם במחיר הדלק הסילוני. לאור זאת, היא סבורה, קשה מאוד לשרוד בענף ורוב החברות מתקשות להציג רווחיות תפעולית. ולמרות זאת, היא מציינת, אל על דווקא הצליחה להציג שיפור בתוצאותיה.

בשנים האחרונות, יודעת האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה לספר, אל על הצליחה לצמוח בשורה העליונה, כתוצאה מגידול איטי בתנועת הנוסעים, כתוצאה משיפור המצב הכלכלי ושקט יחסי) ושיתופי פעולה עם חברות תעופות זרת. בנוסף לכך, היא מזכירה לנו, החברה התייעלה וקיצצה בהוצאותיה.

לדעתה של ארז, הפרטת אל על לפני כשנה וחצי תרמה להתייעלות, אם כי להערכתם, ההתייעלות עומדת לפני מיצוי. פן נוסף להתייעלות החברה, אשר ארז מונה, היה שיפור התזרים בעיקר על ידי הורדת החוב הבנקאי. על אף שהורדת החוב הבנקאי היא צעד מבורך, אומרת האנליסטית, כי הוא נובע בעיקר מהפסקת רכישת מטוסים חדשים. היא מוצאת לנכון לציין גם, כי רענון צי המטוסים של החברה הכרחי בשנתיים הקרובות על מנת שהיא תוכל להמשיך ולהתפתח.

ואף על פי כן. ארז סבורה, כי למרות השיפור המהותי בתוצאות החברה בשנתיים האחרונות, ההשקעה באל על טומנת בחובה סיכונים, שכן היא מושפעת מגורמים שלא תמיד תלויים בה: אחד מהם הוא הדלק הסילוני - שזהו בעיני האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה, האיום העיקרי על החברה, שכן מחירי הדס"ל עלו בלמעלה מ-40% בשנה האחרונה שמשפיע באופן מהותי על תוצאות החברה ללהערכתה, גם אם תהיה ירידה במחירים, סביבת מחירים של 35 דולר לחבית נפט לא תחזור.

הגורם הנוסף שאינו תלו בחברה המצב הגיאופוליטי באזור - ענף התעופה בכלל ואל על בפרט, אומרת יסכה ארז, רגישים להתפתחויות פוליטיות ובטחוניות. המצב היכה באל על בייחוד בשלוש שנות האינתיפאדה האחרונות, אם כי לאחרונה חלה התאוששות מסוימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.