כלל פיננסים בטוחה: אל על מתקשה להמריא

האנליסטית יסכה ארז מעניקה למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל. "ענף התעופה תנודתי מאוד ומשופע מגורמים רבים, להם השפעה מכרעת על החברה. כל עוד היא לא תצטרף לאחת מבריתות התעופה - צמיחתה מוגבלת"
שרון שפורר |

אל מתקשה להמריא - זו הכותרת שהעניקה האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה להמלצתה על מניית אל על. ארז מעניקה לאל על המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל - גבוה בכ-6% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בתל אביב.

ארז מפנה את תשומת הלב בהמלצתה לכך ששוק התעופה חווה משבר גדול בעקבות התקפת הטרור בארה"ב בספטמבר 2001 ומאז, היא אומרת, חברות תעופה רבות מתקשות להתאושש. מעבר למשבר זה, היא מציינת, ענף התעופה סובל מבעיות כגון עונתיות, הוצאות מימון גבוהות ולאחרונה - עליה גם במחיר הדלק הסילוני. לאור זאת, היא סבורה, קשה מאוד לשרוד בענף ורוב החברות מתקשות להציג רווחיות תפעולית. ולמרות זאת, היא מציינת, אל על דווקא הצליחה להציג שיפור בתוצאותיה.

בשנים האחרונות, יודעת האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה לספר, אל על הצליחה לצמוח בשורה העליונה, כתוצאה מגידול איטי בתנועת הנוסעים, כתוצאה משיפור המצב הכלכלי ושקט יחסי) ושיתופי פעולה עם חברות תעופות זרת. בנוסף לכך, היא מזכירה לנו, החברה התייעלה וקיצצה בהוצאותיה.

לדעתה של ארז, הפרטת אל על לפני כשנה וחצי תרמה להתייעלות, אם כי להערכתם, ההתייעלות עומדת לפני מיצוי. פן נוסף להתייעלות החברה, אשר ארז מונה, היה שיפור התזרים בעיקר על ידי הורדת החוב הבנקאי. על אף שהורדת החוב הבנקאי היא צעד מבורך, אומרת האנליסטית, כי הוא נובע בעיקר מהפסקת רכישת מטוסים חדשים. היא מוצאת לנכון לציין גם, כי רענון צי המטוסים של החברה הכרחי בשנתיים הקרובות על מנת שהיא תוכל להמשיך ולהתפתח.

ואף על פי כן. ארז סבורה, כי למרות השיפור המהותי בתוצאות החברה בשנתיים האחרונות, ההשקעה באל על טומנת בחובה סיכונים, שכן היא מושפעת מגורמים שלא תמיד תלויים בה: אחד מהם הוא הדלק הסילוני - שזהו בעיני האנליסטית של כלל פיננסים בטוחה, האיום העיקרי על החברה, שכן מחירי הדס"ל עלו בלמעלה מ-40% בשנה האחרונה שמשפיע באופן מהותי על תוצאות החברה ללהערכתה, גם אם תהיה ירידה במחירים, סביבת מחירים של 35 דולר לחבית נפט לא תחזור.

הגורם הנוסף שאינו תלו בחברה המצב הגיאופוליטי באזור - ענף התעופה בכלל ואל על בפרט, אומרת יסכה ארז, רגישים להתפתחויות פוליטיות ובטחוניות. המצב היכה באל על בייחוד בשלוש שנות האינתיפאדה האחרונות, אם כי לאחרונה חלה התאוששות מסוימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: