האיחוד האירופי אופטימי לגבי המשק הישראלי ב-2005

על פי הנתונים שאסף איגוד לשכות המסחר עבור האיחוד - 70% מבעלי העסקים בישראל מאמינים, כי ישראל הולכת לקראת שנת צמיחה, במהשך לשיפור הכלכלי של השנה שעברה
שי פאוזנר |

סקר מקיף על כלכלת ישראל פורסם לראשונה השבוע מעל במה ארופאית מרכזית. הסקר, שבוצע על ידי - אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר הישראלי, פורסם במסגרת תחזית כלכלית בינלאומית של ארגון היורוצ'ימברס לשנת 2005. עד השנה מדינת ישראל לא השתתפה בסקר כלכלי זה. לפי הסקר - 70% מבעלי העסקים בישראל מאמינים, כי ישראל הולכת לקראת שנת צמיחה, במהשך לשיפור הכלכלי של השנה שעברה.

הסקר מקיף כ-600 חברות במשק, כשמנהלי החברות התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לביצועים של חברותיהם בכל הקשור לששה אינדיקטורים כלכליים: הכנסות כוללות, מכירות לשוק המקומי, מכירות לייצוא, מועסקים, השקעות והסביבה העסקית הכוללת. תוצאות הסקר נותחו על ידי אגף הכלכלה באיגוד והועברו לארגון היורוצ'ימברס.

לפי התנתונים, 72% מבעלי החברות העריכו כי יסיימו את 2005 עם גידול בהכנסות. 12% מעריכים כי השנה תסתיים ללא גידול בתחום זה בארגונם. 555 מעריכים כי ירשמו גידול במכירות בישראל ב-2004, וגידול נוסף ב-2005. כמו כן, 60% מבעלי החברות מעריכים כי יגדילו בסיכום 2004 מייצא ו-71% צופים כי ב-2005 יגדלו ההכנסות שלהם מייצוא.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לכך ואמר: "הוספת מדינת ישראל לסקר של היורוצ'ימברס על האיחוד האירופי מבטאת את האמון ואת החשיבות שמיחסות המדינות האירופאיות לכלכלת ישראל וליכולתה להשתלב לצד כלכלות המדינות המפותחות". היורוצ'מברס פנה לאיגוד לשכות המסחר הישראלי בבקשה ליטול חלק בסקר. לין אגב, נבחר לאחרונה למועצת המנהלים של הארגון באוקטובר 2004.

בנוסף לפרסום התוצאות, ערך הארגון השוואה בין התוצאות הישראליות לאלה של האיחוד האירופי. מההשוואה עולה, כי התחזית של ישראל לשנת 2005 בנוגע לשינויים בתעסוקה דומה לזו של האיחוד האירופי. לעומת זאת, סעיף המכירות שבסקר הישראלי צפוי לגדול יותר מהצפי שבאיחוד האירופי, ובסעיף ההשקעות החברות הישראליות צופות עלייה הנמוכה מזו הצפויה באיחוד האירופי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.