האיחוד האירופי אופטימי לגבי המשק הישראלי ב-2005
סקר מקיף על כלכלת ישראל פורסם לראשונה השבוע מעל במה ארופאית מרכזית. הסקר, שבוצע על ידי - אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר הישראלי, פורסם במסגרת תחזית כלכלית בינלאומית של ארגון היורוצ'ימברס לשנת 2005. עד השנה מדינת ישראל לא השתתפה בסקר כלכלי זה. לפי הסקר - 70% מבעלי העסקים בישראל מאמינים, כי ישראל הולכת לקראת שנת צמיחה, במהשך לשיפור הכלכלי של השנה שעברה.
הסקר מקיף כ-600 חברות במשק, כשמנהלי החברות התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לביצועים של חברותיהם בכל הקשור לששה אינדיקטורים כלכליים: הכנסות כוללות, מכירות לשוק המקומי, מכירות לייצוא, מועסקים, השקעות והסביבה העסקית הכוללת. תוצאות הסקר נותחו על ידי אגף הכלכלה באיגוד והועברו לארגון היורוצ'ימברס.
לפי התנתונים, 72% מבעלי החברות העריכו כי יסיימו את 2005 עם גידול בהכנסות. 12% מעריכים כי השנה תסתיים ללא גידול בתחום זה בארגונם. 555 מעריכים כי ירשמו גידול במכירות בישראל ב-2004, וגידול נוסף ב-2005. כמו כן, 60% מבעלי החברות מעריכים כי יגדילו בסיכום 2004 מייצא ו-71% צופים כי ב-2005 יגדלו ההכנסות שלהם מייצוא.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לכך ואמר: "הוספת מדינת ישראל לסקר של היורוצ'ימברס על האיחוד האירופי מבטאת את האמון ואת החשיבות שמיחסות המדינות האירופאיות לכלכלת ישראל וליכולתה להשתלב לצד כלכלות המדינות המפותחות". היורוצ'מברס פנה לאיגוד לשכות המסחר הישראלי בבקשה ליטול חלק בסקר. לין אגב, נבחר לאחרונה למועצת המנהלים של הארגון באוקטובר 2004.
בנוסף לפרסום התוצאות, ערך הארגון השוואה בין התוצאות הישראליות לאלה של האיחוד האירופי. מההשוואה עולה, כי התחזית של ישראל לשנת 2005 בנוגע לשינויים בתעסוקה דומה לזו של האיחוד האירופי. לעומת זאת, סעיף המכירות שבסקר הישראלי צפוי לגדול יותר מהצפי שבאיחוד האירופי, ובסעיף ההשקעות החברות הישראליות צופות עלייה הנמוכה מזו הצפויה באיחוד האירופי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
