האיחוד האירופי אופטימי לגבי המשק הישראלי ב-2005
סקר מקיף על כלכלת ישראל פורסם לראשונה השבוע מעל במה ארופאית מרכזית. הסקר, שבוצע על ידי - אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר הישראלי, פורסם במסגרת תחזית כלכלית בינלאומית של ארגון היורוצ'ימברס לשנת 2005. עד השנה מדינת ישראל לא השתתפה בסקר כלכלי זה. לפי הסקר - 70% מבעלי העסקים בישראל מאמינים, כי ישראל הולכת לקראת שנת צמיחה, במהשך לשיפור הכלכלי של השנה שעברה.
הסקר מקיף כ-600 חברות במשק, כשמנהלי החברות התבקשו לחוות את דעתם בנוגע לביצועים של חברותיהם בכל הקשור לששה אינדיקטורים כלכליים: הכנסות כוללות, מכירות לשוק המקומי, מכירות לייצוא, מועסקים, השקעות והסביבה העסקית הכוללת. תוצאות הסקר נותחו על ידי אגף הכלכלה באיגוד והועברו לארגון היורוצ'ימברס.
לפי התנתונים, 72% מבעלי החברות העריכו כי יסיימו את 2005 עם גידול בהכנסות. 12% מעריכים כי השנה תסתיים ללא גידול בתחום זה בארגונם. 555 מעריכים כי ירשמו גידול במכירות בישראל ב-2004, וגידול נוסף ב-2005. כמו כן, 60% מבעלי החברות מעריכים כי יגדילו בסיכום 2004 מייצא ו-71% צופים כי ב-2005 יגדלו ההכנסות שלהם מייצוא.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לכך ואמר: "הוספת מדינת ישראל לסקר של היורוצ'ימברס על האיחוד האירופי מבטאת את האמון ואת החשיבות שמיחסות המדינות האירופאיות לכלכלת ישראל וליכולתה להשתלב לצד כלכלות המדינות המפותחות". היורוצ'מברס פנה לאיגוד לשכות המסחר הישראלי בבקשה ליטול חלק בסקר. לין אגב, נבחר לאחרונה למועצת המנהלים של הארגון באוקטובר 2004.
בנוסף לפרסום התוצאות, ערך הארגון השוואה בין התוצאות הישראליות לאלה של האיחוד האירופי. מההשוואה עולה, כי התחזית של ישראל לשנת 2005 בנוגע לשינויים בתעסוקה דומה לזו של האיחוד האירופי. לעומת זאת, סעיף המכירות שבסקר הישראלי צפוי לגדול יותר מהצפי שבאיחוד האירופי, ובסעיף ההשקעות החברות הישראליות צופות עלייה הנמוכה מזו הצפויה באיחוד האירופי.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
