מדד מלניק עלה ב-0.4% בחודש דצמבר
"מדד מלניק" למצב המשק עלה בחודש דצמבר ב-0.4%. המדד שהורכב על ידי דיקן בי"ס לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, פרופסור רפי מלניק, עליית המדד משקפת את תנופת הצמיחה של הפעילות המשקית. פרופסור מלניק מוסיף כי הייצור התעשייתי ממשיך להוביל כגורם המשפיע על עליות המדד. לדבריו, עליית המדד ברבעון האחרון של שנת 2004, בשיעור של 2.5%, מבטאת האצה של הפעילות המשקית, לאחר האטה יחסית בחודשי הקיץ.
רכיבי מדד דצמבר כוללים: עלייה של 1% במדד הייצור התעשייתי בחודש נובמבר, לאחר עלייה של 1.0% בחודש אוקטובר ירידה של 4.0% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 4.4% בחודש אוקטובר ירידה של 1.1% במדד היבוא בחודש דצמבר לאחר ירידה של 1.0% בחודש נובמבר, ועלייה של 0.1% במשרות השכירים בסקטור העסקי בחודש אוקטובר, לאחר ירידה של 0.2% בספטמבר.
עלייה של 7.2% בממוצע של "מדד מלניק" בשנת 2004 "מדד מלניק" למצב המשק עלה בשנת 2004 ב-7.2% בממוצע, לאחר ירידות של 0.8% ו-2.6% בשנים 2003 ו-2002 בהתאמה. התפתחויות המדד במהלך שנת 2004 מהוות המשך לתפנית החיובית של הפעילות המשקית, שזוהתה על ידי "מדד מלניק" כבר בחודש אוגוסט 2003.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
