השנה יגדל מספר חברות התעשיה שינפיקו ב-15%-20%
בשנת 2005 צפוי גידול של 15%-20% לעומת 2004, במספר החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה, מכל ענפי התעשייה. מספר זה יגיע לכ-200 חברות בקירוב. כך מעריך (ב') סמנכ"ל הכספים של אסם, פנחס קימלמן, המשמש יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים.
לקראת מפגש של פורום מנהלי הכספים בתעשייה עם בכירים ברשות ניירות ערך אומר קימלמן, כי צפוי השנה גידול של יותר מ-25% בהיקף גיוסי הון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה לניירות ערך שיסתכם בכ-3 מיליארד שקל.
קימלמן מציין שההערכה זו מבוססת על כך שמגמת הצמיחה במשק שהחלה בסוף 2003 ונמשכה בשנת 2004 - צמיחה של 4.2% בתוצר, תמשיך גם בשנת 2005. זאת, בנוסף לרגיעה בטחונית יחסית והתעוררות בתהליכים המדיניים. לטענתו, שינויי החקיקה בתחום הפנסיוני יחד עם הרפורמה בשוק ההון בעקבות המלצות ועדת בכר, יתרמו גם הם להתעוררות בפעילות בשוק ההון. לעליות המשמעותיות בבורסה בשנתיים האחרונות ולירידת הריבית, סבור קימלמן, תהיה השפעה חיובית על הכוונות של חברות תעשייתיות לצאת להנפקה. זאת לאחר תקופה ארוכה שבה חברות תעשייתיות הדחיקו כוונות אלה עקב המצב הביטחוני, המיתון והקיפאון בבורסה.
יצויין, כי כיום נסחרות בבורסה יותר מ-180 חברות תעשייה מכל ענפי המשק. מתוכן - 54 חברות בתחום האלקטרוניקה 22 חברות בתחום המתכת 21 חברות - בתחום המזון והטבק 17 - בתחום החשמל 17 - בתחום הכימיה 16 חברות בתחום הטקסטיל וההלבשה 13 חברות בתחום הנייר והדפוס 13 מפעלים בתחום הפלסטיק והגומי ו-5 חברות בתחום מוצרי בניה.
נזכיר, כי מסיכומי הבורסה, הרי שהיקף ההנפקות של החברות התעשייתיות בבורסה הסתכם בשנת 2004 בכ-2.35 מיליארד שקל, מתוך הנפקות של כ-4.9 מיליארד שקל בסכך הכל. היקף ההקצאות הפרטיות של החברות התעשייתיות הציבוריות הסתכם בשנת 2004 בכ-9.4 מיליארד שקל, מתוך סך הקצאות פרטיות של כ-10.6 מיליארד שקל.
קימלמן מציין, כי מדד מניות התעשייה בבורסה טיפס מאז תחילת שנת 2003 בכ-83%. הוא הביע חשש מפני גידול של יותר מ-10% גם במספר החברות התעשייתיות שיהיו מעוניינות לצאת מהבורסה ולפנות לציבור בהצעות רכש, וזאת בעקבות יישום המלצות ועדת ברנע.
להערכתו, דרישות הדיווח כפי שעולות מהמלצות ועדת ברנע, מציבות את החברות הציבוריות בעמדת נחיתות מול החברות הפרטיות בהיבטים של חשיפת סודות מסחריים הרחבת האחריות האישית של דירקטורים, מנכ"לים ובעלי שליטה, וכן בהיבט של הנטל הכספי המשמעותי הכרוך בהכנת החומר לדרישות הדיווח החדשות, שהן במתכונת של מיני תשקיף.
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
