השנה יגדל מספר חברות התעשיה שינפיקו ב-15%-20%
בשנת 2005 צפוי גידול של 15%-20% לעומת 2004, במספר החברות התעשייתיות שייצאו להנפקה בבורסה, מכל ענפי התעשייה. מספר זה יגיע לכ-200 חברות בקירוב. כך מעריך (ב') סמנכ"ל הכספים של אסם, פנחס קימלמן, המשמש יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים.
לקראת מפגש של פורום מנהלי הכספים בתעשייה עם בכירים ברשות ניירות ערך אומר קימלמן, כי צפוי השנה גידול של יותר מ-25% בהיקף גיוסי הון של מפעלי תעשייה באמצעות הבורסה לניירות ערך שיסתכם בכ-3 מיליארד שקל.
קימלמן מציין שההערכה זו מבוססת על כך שמגמת הצמיחה במשק שהחלה בסוף 2003 ונמשכה בשנת 2004 - צמיחה של 4.2% בתוצר, תמשיך גם בשנת 2005. זאת, בנוסף לרגיעה בטחונית יחסית והתעוררות בתהליכים המדיניים. לטענתו, שינויי החקיקה בתחום הפנסיוני יחד עם הרפורמה בשוק ההון בעקבות המלצות ועדת בכר, יתרמו גם הם להתעוררות בפעילות בשוק ההון. לעליות המשמעותיות בבורסה בשנתיים האחרונות ולירידת הריבית, סבור קימלמן, תהיה השפעה חיובית על הכוונות של חברות תעשייתיות לצאת להנפקה. זאת לאחר תקופה ארוכה שבה חברות תעשייתיות הדחיקו כוונות אלה עקב המצב הביטחוני, המיתון והקיפאון בבורסה.
יצויין, כי כיום נסחרות בבורסה יותר מ-180 חברות תעשייה מכל ענפי המשק. מתוכן - 54 חברות בתחום האלקטרוניקה 22 חברות בתחום המתכת 21 חברות - בתחום המזון והטבק 17 - בתחום החשמל 17 - בתחום הכימיה 16 חברות בתחום הטקסטיל וההלבשה 13 חברות בתחום הנייר והדפוס 13 מפעלים בתחום הפלסטיק והגומי ו-5 חברות בתחום מוצרי בניה.
נזכיר, כי מסיכומי הבורסה, הרי שהיקף ההנפקות של החברות התעשייתיות בבורסה הסתכם בשנת 2004 בכ-2.35 מיליארד שקל, מתוך הנפקות של כ-4.9 מיליארד שקל בסכך הכל. היקף ההקצאות הפרטיות של החברות התעשייתיות הציבוריות הסתכם בשנת 2004 בכ-9.4 מיליארד שקל, מתוך סך הקצאות פרטיות של כ-10.6 מיליארד שקל.
קימלמן מציין, כי מדד מניות התעשייה בבורסה טיפס מאז תחילת שנת 2003 בכ-83%. הוא הביע חשש מפני גידול של יותר מ-10% גם במספר החברות התעשייתיות שיהיו מעוניינות לצאת מהבורסה ולפנות לציבור בהצעות רכש, וזאת בעקבות יישום המלצות ועדת ברנע.
להערכתו, דרישות הדיווח כפי שעולות מהמלצות ועדת ברנע, מציבות את החברות הציבוריות בעמדת נחיתות מול החברות הפרטיות בהיבטים של חשיפת סודות מסחריים הרחבת האחריות האישית של דירקטורים, מנכ"לים ובעלי שליטה, וכן בהיבט של הנטל הכספי המשמעותי הכרוך בהכנת החומר לדרישות הדיווח החדשות, שהן במתכונת של מיני תשקיף.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
