התמ"ת מסייע לייצואנים: קרן מאגדים בהיקף 9.4 מ' ש'
קרן המאגדים בהיקף של 9.4 מיליון שקל יצאה לדרך. כך הודיע היום המשנה למנכ"ל התמ"ת, עודי שינטל והסביר, כי הקרן מהווה אחד ממסלולי הסיוע ליצואנים הפועלים במשרד.
שינטל ציין, כי הקרן מיועדת לתמיכה ביצוא באמצעות מענקים ליצואנים אשר התאגדו יחד לשם יצוא משותף לשווקים חדשים גיאוגרפיים או ענפיים. הקרן אושרה והחלה לתמוך בהתאגדויות אשר פנו אליה במרוכז.
ניהול המאגדים והפניות המרוכזות נעשים על ידי מכון היצוא, אשר נבחר כמארגן המאגדים.
שינטל הוסיף, כי הקרן הפועלת בתמ"ת תתמוך בפעילות יצוא כמו חקרי שוק, פרסום, תערוכות, נסיעות, שכירת משרדים ושירותי הנספח המסחרי בארץ היעד.
לקרן עקרונות מספר. ראישת, הפעילות החברות תתבצע במסגרת המאגד ותהייה מוסדרת בהסכם בין החברות המשתתפות. שנית, המאגד כולל 5 חברות לפחות שאינן צדדים קשורים. בנוסף, במסגרת כל תקופת פעילות המאגד לא יפחת מספר החברות המשתתפות מ-3 וכן בין החברות המשתתפות זכאיות להשתתף חברות שמחזור המכירות שלהן עולה על 30 מיליון דולר, ובלבד שחלקן היחסי מהמאגד לא יעלה על 25%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
