כלל פיננסים בטוחה מורידים את המלצתם לאלביט מערכות

קובעים המלצתם על "תשואת שוק" ומותירים את מחיר היעד על 27 דולר. מדגישים כי מניית החברה יכולה ליהנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים כתוצאה מהעסקה. סבורים, כי העסקה מחזקת את אלביט מערכות בסגמנטים שבהם לחברה היו יכולות נמוכות
דרור איטח |

בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי עסקת אלביט מערכות, כור, תדיראן קשר ואלישרא מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בעיקר לחברת אלביט מערכות. לדברי כלכלני בית ההשקעות, אלביט מערכות נהפכת בין לילה לקונצרן הביטחוני הפרטי הגדול ביותר בארץ עם מכירות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר וצבר הזמנות קשיח של כ-3 מיליארד דולר (במאזן מאוחד).

בעקבות האמור ובהמשך לעליות השערים שנרשמו במחיר מניית החברה מתחילת השנה, מורידים בבית ההשקעות את המלצתם לאלביט מערכות ל"תשואת שוק" ומותירים את מחיר היעד על 27 דולר. בבית ההשקעות מדגישים כי מניית החברה יכולה ליהנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים כתוצאה מהעסקה ומפרסום של חוזה ה-Watch Keeper שטרם בא לידי ביטוי בצבר הזמנות של החברה.

בבית ההשקעות סבורים, כי העסקה מחזקת את אלביט מערכות בסגמנטים שבהם לחברה היו יכולות נמוכות (קשר), מחזקת סגמנטים נוספים (מערכות ל"א), מקטינה תחרות על מכרזים ביטחוניים עתידיים ומעמידה את החברה בנקודת פתיחה טובה לקראת ההפרטה של התעשייה הביטחונית בארץ.

לדברי האנליסט רן ישראלי, בד"כ אלביט מערכות מעדיפה להגיע לשליטה מלאה בחברות המוחזקות שלה, אך כיום אין לחברה שליטה בחברה ציבורית, עובדה שתצריך היערכות חדשה מצד החברה והנהלתה, כמו כן מעריך (וגם לפי התבטאויות של מנהלי החברה) כי החברה תפעל להגדיל את אחזקותיה בתדיראן קשר בעתיד על מנת להגיע לשליטה של כ-50% לפחות.

לגבי רכישת אלישרא משוכנעים בבית ההשקעות שהעסקה תתבצע במזומן וייתכן שתכלול גם את חלקה של אלתא באלישרא (30%). בבית ההשקעות מעריכים כי מיזוג עם אלביט מערכות היה ראוי יותר מאשר מיזוג עם תדיראן קשר אך ייתכן שהאילוצים של תוואי העסקה מחייבים מיזוג שכזה ולכן בשנים הקרובות יחול להערכת בית ההשקעות שינוי נוסף במבנה החברה.

בכלל פיננסים בטוחה מעריכים שחברת אלביט מערכות תוכל למנף באופן משמעותי את פעילותה בשנים הקרובות כתוצאה מהעסקה הנוכחית כמו גם לשפר את תוצאותיה הפיננסיות ובעיקר את שיעורי הרווח (כתוצאה מהאיחוד עם תוצאות חברת תדיראן קשר שלה שיעורי רווח גבוהים יותר). יחד עם זאת מדובר במהלך ארוך טווח שנושא בחובו סימני שאלה רבים בטווח הקצר של הרבעונים הקרובים עד להשלמת המהלך הכולל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.