כלל פיננסים בטוחה מורידים את המלצתם לאלביט מערכות
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי עסקת אלביט מערכות, כור, תדיראן קשר ואלישרא מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בעיקר לחברת אלביט מערכות. לדברי כלכלני בית ההשקעות, אלביט מערכות נהפכת בין לילה לקונצרן הביטחוני הפרטי הגדול ביותר בארץ עם מכירות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר וצבר הזמנות קשיח של כ-3 מיליארד דולר (במאזן מאוחד).
בעקבות האמור ובהמשך לעליות השערים שנרשמו במחיר מניית החברה מתחילת השנה, מורידים בבית ההשקעות את המלצתם לאלביט מערכות ל"תשואת שוק" ומותירים את מחיר היעד על 27 דולר. בבית ההשקעות מדגישים כי מניית החברה יכולה ליהנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים כתוצאה מהעסקה ומפרסום של חוזה ה-Watch Keeper שטרם בא לידי ביטוי בצבר הזמנות של החברה.
בבית ההשקעות סבורים, כי העסקה מחזקת את אלביט מערכות בסגמנטים שבהם לחברה היו יכולות נמוכות (קשר), מחזקת סגמנטים נוספים (מערכות ל"א), מקטינה תחרות על מכרזים ביטחוניים עתידיים ומעמידה את החברה בנקודת פתיחה טובה לקראת ההפרטה של התעשייה הביטחונית בארץ.
לדברי האנליסט רן ישראלי, בד"כ אלביט מערכות מעדיפה להגיע לשליטה מלאה בחברות המוחזקות שלה, אך כיום אין לחברה שליטה בחברה ציבורית, עובדה שתצריך היערכות חדשה מצד החברה והנהלתה, כמו כן מעריך (וגם לפי התבטאויות של מנהלי החברה) כי החברה תפעל להגדיל את אחזקותיה בתדיראן קשר בעתיד על מנת להגיע לשליטה של כ-50% לפחות.
לגבי רכישת אלישרא משוכנעים בבית ההשקעות שהעסקה תתבצע במזומן וייתכן שתכלול גם את חלקה של אלתא באלישרא (30%). בבית ההשקעות מעריכים כי מיזוג עם אלביט מערכות היה ראוי יותר מאשר מיזוג עם תדיראן קשר אך ייתכן שהאילוצים של תוואי העסקה מחייבים מיזוג שכזה ולכן בשנים הקרובות יחול להערכת בית ההשקעות שינוי נוסף במבנה החברה.
בכלל פיננסים בטוחה מעריכים שחברת אלביט מערכות תוכל למנף באופן משמעותי את פעילותה בשנים הקרובות כתוצאה מהעסקה הנוכחית כמו גם לשפר את תוצאותיה הפיננסיות ובעיקר את שיעורי הרווח (כתוצאה מהאיחוד עם תוצאות חברת תדיראן קשר שלה שיעורי רווח גבוהים יותר). יחד עם זאת מדובר במהלך ארוך טווח שנושא בחובו סימני שאלה רבים בטווח הקצר של הרבעונים הקרובים עד להשלמת המהלך הכולל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן -0.58% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
