כלל פיננסים בטוחה מורידים את המלצתם לאלביט מערכות
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי עסקת אלביט מערכות, כור, תדיראן קשר ואלישרא מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בעיקר לחברת אלביט מערכות. לדברי כלכלני בית ההשקעות, אלביט מערכות נהפכת בין לילה לקונצרן הביטחוני הפרטי הגדול ביותר בארץ עם מכירות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר וצבר הזמנות קשיח של כ-3 מיליארד דולר (במאזן מאוחד).
בעקבות האמור ובהמשך לעליות השערים שנרשמו במחיר מניית החברה מתחילת השנה, מורידים בבית ההשקעות את המלצתם לאלביט מערכות ל"תשואת שוק" ומותירים את מחיר היעד על 27 דולר. בבית ההשקעות מדגישים כי מניית החברה יכולה ליהנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים כתוצאה מהעסקה ומפרסום של חוזה ה-Watch Keeper שטרם בא לידי ביטוי בצבר הזמנות של החברה.
בבית ההשקעות סבורים, כי העסקה מחזקת את אלביט מערכות בסגמנטים שבהם לחברה היו יכולות נמוכות (קשר), מחזקת סגמנטים נוספים (מערכות ל"א), מקטינה תחרות על מכרזים ביטחוניים עתידיים ומעמידה את החברה בנקודת פתיחה טובה לקראת ההפרטה של התעשייה הביטחונית בארץ.
לדברי האנליסט רן ישראלי, בד"כ אלביט מערכות מעדיפה להגיע לשליטה מלאה בחברות המוחזקות שלה, אך כיום אין לחברה שליטה בחברה ציבורית, עובדה שתצריך היערכות חדשה מצד החברה והנהלתה, כמו כן מעריך (וגם לפי התבטאויות של מנהלי החברה) כי החברה תפעל להגדיל את אחזקותיה בתדיראן קשר בעתיד על מנת להגיע לשליטה של כ-50% לפחות.
לגבי רכישת אלישרא משוכנעים בבית ההשקעות שהעסקה תתבצע במזומן וייתכן שתכלול גם את חלקה של אלתא באלישרא (30%). בבית ההשקעות מעריכים כי מיזוג עם אלביט מערכות היה ראוי יותר מאשר מיזוג עם תדיראן קשר אך ייתכן שהאילוצים של תוואי העסקה מחייבים מיזוג שכזה ולכן בשנים הקרובות יחול להערכת בית ההשקעות שינוי נוסף במבנה החברה.
בכלל פיננסים בטוחה מעריכים שחברת אלביט מערכות תוכל למנף באופן משמעותי את פעילותה בשנים הקרובות כתוצאה מהעסקה הנוכחית כמו גם לשפר את תוצאותיה הפיננסיות ובעיקר את שיעורי הרווח (כתוצאה מהאיחוד עם תוצאות חברת תדיראן קשר שלה שיעורי רווח גבוהים יותר). יחד עם זאת מדובר במהלך ארוך טווח שנושא בחובו סימני שאלה רבים בטווח הקצר של הרבעונים הקרובים עד להשלמת המהלך הכולל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
