90% מבקשות המיזוגים הוכרעו ב-2004 תוך 30 ימים
מדו"ח סטטיסטי שנערך עם סיום שנת העבודה עולה, כי 90% מבקשות המיזוגים המוגשות להכרעת הממונה על הגבלים עסקיים הוכרעו בשנת 2004 בתוך 30 ימים. מדובר בגידול של משמעותי בטיפול במיזוגים במסגרת סד הזמנים שקוצב החוק, לעומת הטיפול בשנת 2003 שעמד על 79%.
פילוח מדוייק יותר של הנתונים מראה כי 50% מהמיזוגים מוכרעים עד 20 יום. מן הדו"ח עולה כי בשנה שחלפה טופלו כ-116 בקשות מיזוג, מתוכן אושרו 102 מיזוגים ו-11 מיזוגים אושרו בתנאים, זאת לעומת 82 אישורים שניתנו בשנת 2003 ו-19 אישורים בכפוף לתנאים. לראשונה מזה שנים רבות, לא התנגד הממונה למתן אישור מיזוג באף לא אחד מהמקרים שהוגשו להכרעתו. (בשנים שחלפו היקף ההתנגדויות היה יציב ועמד על 1.5% מהמיזוגים לשנה וכאמור שיעור ההתנגדויות ב- 2004 עמד על 0%).
נתונים אלה הם תוצאת רפורמה משולבת שיזמה רשות ההגבלים העסקיים, שכללה שלושה נדבכים מרכזיים: האחד, שינוי הנהלים הפנימיים ברשות לזירוז הטיפול בבקשות מיזוג. השני, השקת טפסי הודעת מיזוג חדשים. והשלישי, פרסום נוהל לבקשות פרה רולינג.
היוזמות נעשו ברוח המלצות ארגון התחרות הבינלאומי המוביל בעולם ה- International Competition Network, אשר הגדיר עקרונות מנחים ופרקטיקות מומלצות לטיפול במיזוגים אשר אומצו על ידי רשויות התחרות המתקדמות בעולם ובכללן גם הרשות הישראלית. המרכזיים שבעקרונות הם: שקיפות פעילותה של הרשות, הגינותה כלפי הצדדים וטיפולה המהיר והיעיל של הרשות בבקשות מיזוג.
במסגרת הנוהל הפנימי ברשות, המיזוגים מסווגים עם הגעתם למיזוגים שעל פניו אינם מעוררים חששות תחרותיים ("מיזוגים ירוקים") ולכאלה שדורשים עיון מעמיק יותר. המיזוגים הירוקים עוברים למסלול בדיקה מזורז על ידי כלכלני הרשות בהנחייתו של הכלכלן הראשי, פרופ' אבי וייס, ולאחר מכן עוברים לדיון מזורז בוועדה לפטורים ולמיזוגים בראשות רן קרול. המסלול ה"ירוק" מאפשר לממונה להכריע במהירות בבקשת המיזוג באופן שמאפשר העברת ההחלטה לצדדים ללא עיכוב.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
