ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

בעקבות המחדלים ביונט וגיבוי: רשות ני"ע בודקת את כל התחום

מוטב מאוחר מלעולם לא: מחלקת ביקורת והערכה ברשות ניירות ערך פתחה בביקורת רוחב בחברות מתחום האשראי החוץ בנקאי שנועדה להבטיח כי הגילוי הניתן למשקיעים בחברות הפועלות בענף זה הינו אמין ונאות

דור עצמון |

בוקר טוב לרשות לניירות ערך. לאחר שנים של שינה עמוקה החלה הרשות לערוך ביקורות בחברות שעוסקות בתחום האשראי החוץ בנקאי. במסגרת הביקורת בוחנת הרשות מספר סוגיות ביניהן: נאותות המדידה והגילוי של חברות הפועלות בענף ביחס להלוואות וליתרת אשראי ללקוחות בדוחות הכספיים ונאותות ההפרשות להפסדי אשראי.

לטענת הרשות, הביקורות בענף "נמצאות בתכנית העבודה שלה כבר זמן רב, לאור העובדה שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר החברות הפועלות בתחום האשראי החוץ בנקאי אשר גייסו כספים מציבור המשקיעים". בפועל, הרשות לניירות ערך השתהתה זמן רב והזניחה את התחום. כעת, ונוכח האירועים שאירעו לאחרונה בחברות האשראי החוץ בנקאי, השינויים בתנאי השוק ועליית הריבית המשפיעה באופן מהותי על פעילות חברות אלו ויכולת ההחזר של לקוחותיהם, החלה כאמור הרשות בביקורת.

מהלך זה מצטרף לצעדים נוספים בהם נקטה הרשות: הוראה שפרסם סגל הרשות לחברות נסחרות בתחום האשראי החוץ בנקאי אודות הגילוי הנדרש בכל הקשור לסיכונים המאפיינים את פעילות הענף ופעילות אכיפה שמתבצעת בימים אלה.

על אף העיכוב בעדות הרשות, יש לברך עליה כיוון שהיא כלי חשוב בארגז הכלים הפיקוחי ומאפשרת לבחון באופן מעמיק את אופן הציות של גופים מפוקחים להוראות הדין וכללי הרגולציה החלים עליהם, ובכך היא מגבירה את ההרתעה ורמת הציות של המפוקחים. בנוסף היא מאפשרת בחינה מעמיקה של התנהלות מפוקחים בתחום או בנושא מסוים ומאפשרת לרשות לנטרל עמדות המכוונות את השוק בניגוד לעמדת הרשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.