דעה

המהלך החשוב של ענת גואטה

גואטה מונתה על ידי משה כחלון לתפקידה ובכל זאת רשות לנירות ערך שבניהולה זימנה את כחלון לחקירה באזהרה; עכשיו צריך הבהרה שהיא אינה מעורבת בהחלטות המתקבלות בעניינו
גיא טל | (3)

שוק האשראי החוץ בנקאי עובר זעזועים גדולים. לאט לאט הולכת ועולה התמונה - מדובר בשוק לא מפוקח רגולטורית שכל עוד הוא צמח ושגשג, ניתן היה לטאטא את הבעיות-מחדלים מתחת לשטיח, כשיש התחלה של האטה, השקרים נחשפים. זה התחיל עם יונט קרדיט וגיבוי וזה לא ייגמר שם. 

הסיפור ביונט התחיל עם ידיעה על שוד מפוקפק של כספי החברה, המשיך עם אי סדרים כספיים וצ'קים במיליונים שנעלמו, הלוואות בעשרות מיליונים שלא משולמות מבלי שאף אחד שם לב, ועם מעילה לכאורה של המנכ"ל, שמפוטר על ידי החברה. לאחר מכן נודע על תרמית נוספת לכאורה של הנפקת מניות בדיסקאונט עבור בעלי השליטה תוך כדי שהחברה מעניקה הלוואה שרשומה על שם צדדים שלישיים אך מגיעה באמת לאותם בעלי השליטה, ומי יודע מה עוד מצפה לנו בחברה המפוקפקת שהצליחה לגייס לשורותיה את שר האוצר משה כחלון. 

רשות לניירות ערך החליטה כצפוי לפתוח בחקירות נגד החברה ומנהליה, לרבות נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל שלמה אייזיק, ובשבוע שעבר זומן גם יו"ר החברה לשעבר, משה כחלון. כחלון התפתה להיות הפרונט של חברת האשראי הקטנטונת בזכות שכר בשמיים. הוא לא הבין לאן הוא נכנס, הוא חשב רק על הכסף בכיס, וככה הוא הרס את השם שלו ובדרך (זה בחקירה) הסתבך.

כחלון הוא גם זה שמינה את ענת גואטה, להיות יו"ר הרשות לניירות ערך. גואטה מילאה את חובתה וקראה לו לחקירה, ובכל זאת, צריך להגיד לה - שאפו, כי במערכות הציבוריות שלנו היו גם כאלו שהיו בוחרים למסמס, לבטל, לדחות ולא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, במיוחד לאור מערכת היחסים. 

שר האוצר לשעבר נחקר השבוע ברשות, כפי שהערכנו שיקרה. כחלון ניסה להתחמק מאחריות במסגרת מנוסת העכברים מהספינה הטובעת, כשגם רואי החשבון של החברה מנסים להתחמק (וגם אותם יש לחקור), ואף מושכים את חתימתם מהדוחות (חבל שלא בדקו קצת יותר טוב לפני ששמו את החתימות, אולי אז לא היו צריכים למשוך אותן) ולבסוף, התפטרתו של בעל השליטה שלמה אייזיק מהדירקטוריון, אולם בסופו של דבר הניסיון הזה להתחמק לא צלח, וכחלון בילה בימים האחרונים בחדרי החקירות. על כך מגיעה מילה טובה ליו"ר הרשות שלא מנעה את חקירתו למרות היחסים הקודמים ביניהם. 

אבל זה לא הכל. יש צורך, במיוחד במקרה הזה שערער את אמון המשקיעים, בשקיפות ציבורית ובזהירות יתירה בכל הנוגע לניקיון כפיים וניגודי עניינים. גואטה צריכה להימנע  מעיסוק ישיר שלה בכל הנושא של החקירה. צריך שכל החלטה בענייניו של כחלון ושל המעורבים האחרים תתקבל על ידי אנשים אחרים ולא על ידה באופן אישי. סביר מאוד שזה המצב, אבל צריך גם לדברר אותו לציבור. כך נדע שהחקירה נעשית על הצד הטוב ביותר מתוך שקיפות ואחריות וניקיון כפיים, לטובת החזרת אמון הציבור. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ברבור שחור 21/07/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו גם רוצים הצהרה של יור הרשות שאינה מתערבת בעניינו, דרישה שלא עלתה בעבר מול אף יור רשות למרות שהיו מקרים דומים בעבר בהם נחקרו בכירים. אולי תגלו לנו מה הסיפור ? למה דוקא כחלון ? (יש שם ערימה של חדלי אישים ומתמקדים באופן בלעדי בכחלון) ככה נראית רדיפה נמוכה אולי בעבור כמה קליקים.. לא שזה משנה לתדמית הממלא נמוכה של האתר. תודה ביזפורטל
  • 2.
    גואטה 21/07/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    הסוסים כבר ברחו. פה שטד מפוקפק, שם הלוואה שלא דיווחו עליה, פה צ'קים שנעלמו. הפנסיות שלנו יתכווצו, הרשות צריכה לעשות כאילו שהיא חוקרת, וזה ממש אכפת לה. בינתיים עוד כמה חברות דיווחו על צ'קים שנעלמו. רו"ח שחגגו שנים, התפטרו, שומרי הסף נזכרו אחרי כמה חודשים לנהל חקירה ( שחלילה לא יבואו בטענות). נו באמת..... שנה שעברה הנפיקו שורה של חברות במאות מיליונים,.ישר לפנסיות שלנו, שירדו בשנה האחרונה ב 80-90%, שיחקרו גם את סה, הם נהנים לחקור שהכל נגמר
  • 1.
    את החקירה צריך להעביר לחוקר אחר כי נראה שתהיה "מריחה" (ל"ת)
    קש 21/07/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.