המהלך החשוב של ענת גואטה
שוק האשראי החוץ בנקאי עובר זעזועים גדולים. לאט לאט הולכת ועולה התמונה - מדובר בשוק לא מפוקח רגולטורית שכל עוד הוא צמח ושגשג, ניתן היה לטאטא את הבעיות-מחדלים מתחת לשטיח, כשיש התחלה של האטה, השקרים נחשפים. זה התחיל עם יונט קרדיט וגיבוי וזה לא ייגמר שם.
הסיפור ביונט התחיל עם ידיעה על שוד מפוקפק של כספי החברה, המשיך עם אי סדרים כספיים וצ'קים במיליונים שנעלמו, הלוואות בעשרות מיליונים שלא משולמות מבלי שאף אחד שם לב, ועם מעילה לכאורה של המנכ"ל, שמפוטר על ידי החברה. לאחר מכן נודע על תרמית נוספת לכאורה של הנפקת מניות בדיסקאונט עבור בעלי השליטה תוך כדי שהחברה מעניקה הלוואה שרשומה על שם צדדים שלישיים אך מגיעה באמת לאותם בעלי השליטה, ומי יודע מה עוד מצפה לנו בחברה המפוקפקת שהצליחה לגייס לשורותיה את שר האוצר משה כחלון.
רשות לניירות ערך החליטה כצפוי לפתוח בחקירות נגד החברה ומנהליה, לרבות נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל שלמה אייזיק, ובשבוע שעבר זומן גם יו"ר החברה לשעבר, משה כחלון. כחלון התפתה להיות הפרונט של חברת האשראי הקטנטונת בזכות שכר בשמיים. הוא לא הבין לאן הוא נכנס, הוא חשב רק על הכסף בכיס, וככה הוא הרס את השם שלו ובדרך (זה בחקירה) הסתבך.
כחלון הוא גם זה שמינה את ענת גואטה, להיות יו"ר הרשות לניירות ערך. גואטה מילאה את חובתה וקראה לו לחקירה, ובכל זאת, צריך להגיד לה - שאפו, כי במערכות הציבוריות שלנו היו גם כאלו שהיו בוחרים למסמס, לבטל, לדחות ולא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, במיוחד לאור מערכת היחסים.
- כתב אישום הוגש נגד שי ליפמן אנליסט בכיר לשעבר בווליו בייס
- השינוי שיאפשר לכל משקיע ואנליסט לנתח דוחות כספיים בפשטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר לשעבר נחקר השבוע ברשות, כפי שהערכנו שיקרה. כחלון ניסה להתחמק מאחריות במסגרת מנוסת העכברים מהספינה הטובעת, כשגם רואי החשבון של החברה מנסים להתחמק (וגם אותם יש לחקור), ואף מושכים את חתימתם מהדוחות (חבל שלא בדקו קצת יותר טוב לפני ששמו את החתימות, אולי אז לא היו צריכים למשוך אותן) ולבסוף, התפטרתו של בעל השליטה שלמה אייזיק מהדירקטוריון, אולם בסופו של דבר הניסיון הזה להתחמק לא צלח, וכחלון בילה בימים האחרונים בחדרי החקירות. על כך מגיעה מילה טובה ליו"ר הרשות שלא מנעה את חקירתו למרות היחסים הקודמים ביניהם.
אבל זה לא הכל. יש צורך, במיוחד במקרה הזה שערער את אמון המשקיעים, בשקיפות ציבורית ובזהירות יתירה בכל הנוגע לניקיון כפיים וניגודי עניינים. גואטה צריכה להימנע מעיסוק ישיר שלה בכל הנושא של החקירה. צריך שכל החלטה בענייניו של כחלון ושל המעורבים האחרים תתקבל על ידי אנשים אחרים ולא על ידה באופן אישי. סביר מאוד שזה המצב, אבל צריך גם לדברר אותו לציבור. כך נדע שהחקירה נעשית על הצד הטוב ביותר מתוך שקיפות ואחריות וניקיון כפיים, לטובת החזרת אמון הציבור.
- 3.ברבור שחור 21/07/2022 10:54הגב לתגובה זועכשיו גם רוצים הצהרה של יור הרשות שאינה מתערבת בעניינו, דרישה שלא עלתה בעבר מול אף יור רשות למרות שהיו מקרים דומים בעבר בהם נחקרו בכירים. אולי תגלו לנו מה הסיפור ? למה דוקא כחלון ? (יש שם ערימה של חדלי אישים ומתמקדים באופן בלעדי בכחלון) ככה נראית רדיפה נמוכה אולי בעבור כמה קליקים.. לא שזה משנה לתדמית הממלא נמוכה של האתר. תודה ביזפורטל
- 2.גואטה 21/07/2022 08:57הגב לתגובה זוהסוסים כבר ברחו. פה שטד מפוקפק, שם הלוואה שלא דיווחו עליה, פה צ'קים שנעלמו. הפנסיות שלנו יתכווצו, הרשות צריכה לעשות כאילו שהיא חוקרת, וזה ממש אכפת לה. בינתיים עוד כמה חברות דיווחו על צ'קים שנעלמו. רו"ח שחגגו שנים, התפטרו, שומרי הסף נזכרו אחרי כמה חודשים לנהל חקירה ( שחלילה לא יבואו בטענות). נו באמת..... שנה שעברה הנפיקו שורה של חברות במאות מיליונים,.ישר לפנסיות שלנו, שירדו בשנה האחרונה ב 80-90%, שיחקרו גם את סה, הם נהנים לחקור שהכל נגמר
- 1.את החקירה צריך להעביר לחוקר אחר כי נראה שתהיה "מריחה" (ל"ת)קש 21/07/2022 08:55הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןמנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?
במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.
בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.
הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.
ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך
חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.
