אביגדור ליברמן אמיר ירון
צילום: דוברות משרד האוצר

הכלכלנים מגיבים להעלאת הריבית החדה מהצפוי: "הריבית תמשיך לעלות"

הכלכלנים מדגישים את נימוקי בנק ישראל: שוק תעסוקה וכלכלה חזקה והתגברות הלחצים האינפלציונים, ומעריכים שהריבית תמשיך לעלות בחודשים הקרובים, אך חלוקים לגבי גובה ההעלאה הצפויה בהחלטה הקרובה
גיא טל | (15)

בנק ישראל העלה את הריבית באופן אגרסיבי יותר מהצפוי זה החודש השני ברציפות. כעת, לאחר העלאה של 0.4%, עומדת הריבית במשק על 0.75%. הכלכלנים מיהרו להביע את דעתם על המהלך של בנק ישראל.

הכלכלנים הדגישו שבנק ישראל בהודעתו שם דגש על הפעילות הכלכלית החזקה במשק ואת העובדה שהמשק קרוב לתעסוקה מלאה, כמו גם את המשך הלחצים האינפלציונים. הכלכלנים חלוקים בדעתם האם בהודעות הבאות יש סיכוי להעלאת ריבית של 0.5% או שמא הריבית תעלה ב-0.25%, אך ישנו קונצנזוס שמתווה העלאת הריבית ימשך. 

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל אמר: "למרות השיח הגובר בעולם (וגם בארץ לאחר הרבעון הראשון) על האטה כלכלית, האינדיקאטורים החזקים האחרונים בדגש על שוק העבודה, תומכים להערכתנו בהמשך עלייה עקבית של הריבית גם בחודשים הקרובים. אחרי ההפתעות האחרונות, אנחנו לא פוסלים שבנק ישראל יבחר להעלות את הריבית גם ב-0.5 נקודת אחוז בהודעה הבאה (אז האינפלציה במבט לאחור תהיה כבר 4.3% והצפי שגם אירופה תצטרף לעליית הריבית), דבר שיכול לחזק את השקל ולהוריד את הציפיות לאינפלציה באופן משמעותי".

ד"ר רן בן מלכה, מרצה במחלקה לכלכלה במכללה האקדמית ספיר הגיב אף הוא: "13 שנים של ריביות נמוכות אולי קצת השכיחו את העובדה שישראל מבחינה היסטורית היא מדינה של ריביות גבוהות, זה היה נחוץ בזמנו לשמירה על שער החליפין גבוה וכנראה עזר בדרך לרסן את מחירי הדיור. סביבות אינפלציה נמוכות בעשור האחרון איפשרו לריבית להיות אפסית ולהשאר שם לתקופה ארוכה. למה זה גרם? לסביבות נמוכות של שער חליפין (מה שאיפשר קניות זולות מחו״ל), לעלייה במחירי הנכסים ובראשם הדירות ולהרבה כסף זול שנלקח בהלוואות. סוף החגיגה? אולי, הריבית עדין נמוכה היסטורית ולדעתי לא תשפיע על ההחלטות הכלכליות של האנשים בטווח הקצר, אבל ככל שנגיע לריבית גבוהות יותר, אז נראה את מחירי הדיור יורדים ואת הזוגות הצעירים משלמים יותר על המשכנתאות, מחירי ההלוואות יעלו ולכן הביקושים לרכבים כנראה גם ירדו ובאופן כללי נתחיל לקחת פחות הלוואות ולחסוך יותר. האם זה רע? לא בהכרח, לא לכולם, אבל כנראה אנחנו לקראת סוף חגיגת הצריכה הלא מתחשבת שאפיינה אותנו בעשור האחרון ואנחנו ולקראת עתיד מחושב יותר".

גיא בן אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות סקר את הסיבות להעלאת הריבית ומסר את תחזיתו להמשך: "להערכתנו, בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית בישראל תמשיך לעלות כאשר הסיכונים לאינפלציה ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה. במקביל, המשק הישראל צפוי להמשיך ליהנות מרמת פעילות איתנה בטווח הקצר אך אנו מעריכים כי הזעזועים מהשווקים הפיננסים בעולם צפויים להתחיל ולגבות מחיר מיצוא השירותים בישראל ולפגוע באפקט העושר של לא מעט ישראלים. בנוסף, העלאות הריבית כבר באות לידי ביטוי בעליית הריבית על המשכנתאות באופן שצפוי להוביל להתקררות הדרגתית בשוק הנדל"ן. על כן, בשלב זה אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל ימשיך מכאן והלאה בהעלאות של 25 נ"ב בכל פגישה אך לאחר הודעה זו, נראה כי הסיכונים להערכה זו מוטים כלפי מטה – כלומר, לאור הסיכונים האינפלציוניים המתגברים בישראל, ייתכן ובנק ישראל אף ירצה להאיץ את הקצב".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי סקר אף הוא את המניעים של בנק ישראל, וציין שלהערכתו הריבית תעלה עד רמה של 1.75% בסוף 2022 וכ-2% במהלך הרביע הראשון של שנת 2023. 

גם גורמים בשוק הנדל"ן התייחסו להעלאת הריבית, מלבד הודעת התאחדות יועצי המשכנתאות, שצופה עליית ההחזר החודשי בעד מאות שקלים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

עו"ד שמואל שוב ממשרד עו"ד שוב ושות' המתמחה בנדל"ן: "בשנה האחרונה קודמו פרויקטי נדל"ן  רבים על ידי יזמים, שקיבלו מהמערכת הבנקאית מימון במינוף גבוה לעתים גם על מלוא עלות הפרויקט, משום שהכסף היה זול מאוד בסביבת הריבית האפסית. עליית ריבית עשויה להחזיר את השוק לממדים של שפיות ולמנוע הצעות מטורפות ולא ריאליות מצד יזמים על קרקעות, במיוחד לאור העובדה כי בנק ישראל מגביל כיום את הבנקים במתן אשראי לענף הנדל"ן והיזמים נדרשים לשים יותר הון עצמי על כל פרויקט. מבחינת רוכשי הדירות, העלאת ריבית מייקרת עבורם את עלות מימון רכישת הדירה, דבר שעשוי לגרום להם לחשוב פעמיים על סוג הדירות שהם רוכשים. בסופו של דבר אני לא צופה דרמה של ממש בעקבות עליית הריבית היום, נראה השפעה מסוימת, אבל לא כזו שתרעיד את השוק".

אורי פז, מנכ"ל קבוצת מכלול מימון העוסקת באשראי חוץ בנקאי מסר: "בנק ישראל מגיב להאצה בעליית המחירים במשק. אם אנחנו אכן בפני סדרה של העלאות ריבית בחודשים הקרובים, ייתכן וההשפעה על המגמות הריאליות בשוק בכלל והנדל"ן בפרט תתגבר. זה עשוי לבוא לידי ביטוי בירידה מסוימת בהיקף המשכנתאות שלוקח הציבור ולירידה גם בכמות העסקאות של משקיעים, וגם ברמת המינוף של יזמי הנדל"ן. יחד עם זאת, נכון לעכשיו ולמרות העלאת הריבית של היום, אנחנו עדיין בסביבת ריבית נמוכה והכסף עדיין זול באופן יחסי, כך שאני לא צופה תמורות מהותיות בשוק בטווח המיידי".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    72 25/05/2022 12:59
    הגב לתגובה זו
    התקשורת שומרת על קוליות. עלינ תלולה מביאה לירידה תלולה בועה גדולה מידי מתפוצצת מהר יותר והנדסת התודעה מתפוצצת איתה. והיקום שואף איזון
  • 14.
    עירית 24/05/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
    התחלת טוב עם מילת המפתח למרות..הדיבורים על ההאטה בעולם, יש אינדיקטורים חזקים בארץ דגש על שוק העבודה״.. אז למה מסקנתך היא שזה תומך בהמשך עלייה עקבית של הריבית?סתם כי אתה זורם עם המצב בחו״ל? למה ההונאה הזאת של הציבור והחזקת החבל משני קצותיו? גם הכלכלה נהדרת , האינפלציה לא התרוממה כמו בחו״ל וגם נעלה באגרסיביות את הריבית? נמאס לכם מהפיקדונות העלובים של הבנקים אז החלטתם לשפר אותם?! דיי לזרות חול בעיני הציבור
  • 13.
    היינו כחולמים :כדי שלא יכאב מכניסים לאט 0.25 0.4 ..... (ל"ת)
    תש 24/05/2022 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שוב דופקים את הצעירים שעכשיו התמשכנו עד-דלא-ידע (ל"ת)
    יובל 24/05/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אני 24/05/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    פתאום שהריבית כולה זה מתחיל לעלות ל p-1.9 ובטח עוד יעלה. למה?
  • 10.
    לילי 24/05/2022 08:46
    הגב לתגובה זו
    במדיניות האוצר מובנית אינפלציה של 3 אחוז . לכן הריבית הריאלית תישאר שלילית .
  • 9.
    לא אופטימי 24/05/2022 05:46
    הגב לתגובה זו
    אם האינפלציה תירגע לאחר העלאה חדה והשוק יתמתן לא תהיה העלאה נוספת בחצי שנה הקרובה
  • 8.
    דני 23/05/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    ואז הנדל"ן לא היה מגיע לשיאים כאלו
  • 7.
    ככה לא יהיה יותר שורט (ל"ת)
    אבישי 23/05/2022 20:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עוד ריבית למעלה נקבל פקמ טוב (ל"ת)
    איתן טיבי 23/05/2022 20:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    העיקר שתוקעים את השורשים אפל גוגל (ל"ת)
    אבישי 23/05/2022 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בן 23/05/2022 20:31
    הגב לתגובה זו
    בינתיים סתם קשקוש
  • 3.
    עוד ריבית למעלה נקבל פקמ טוב (ל"ת)
    איתן טיבי 23/05/2022 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלום ריבית, להתראות נדל"ן (ל"ת)
    כלכלן 23/05/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כבר אין ספק, שוק הדירות הישראלי לפני גל ירידות אגרסיבי (ל"ת)
    רננה 23/05/2022 20:20
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.