הילדים בבידוד? אם ההורים מחוסנים הם יקבלו 'דמי בידוד' - רטרו החל מינואר השנה
הורים מחוסנים שילדיהם בבידוד יהיו זכאים לתשלום על ימי העבודה שיפסידו, כך החליטה הממשלה, שאישרה הצעת שר האוצר בנושא. על פי החלטת הממשלה, המתווה שבמסגרתו המדינה מממנת היעדרות עובד בשל דרישה לבידוד, יוארך עד סוף אוקטובר 2021.
על פי הצעת החוק, יוארך ההסדר הקיים, הכולל תשלום שכר לעובד והתחלקות של המדינה והמעסיק בעלויות השכר, עד אוקטובר, כששר האוצר יהיה רשאי להמשיך את ההסדר בהתאם לצורך.
בנוסף, יוארך משך הזמן להגשת בקשה ב-30 יום נוספים, כך שמעסיקים יוכלו לבצע זאת החל מאפריל, וזאת באמצעות הארכת האפשרות להגיש בקשה תוך 90 יום בחוק במקום 60 יום.
עובד יהיה זכאי למקסימום תשלום עבור 10 ימי בידוד, זאת בהתאם להנחיות משרד הבריאות לאפשרות קיצור השהות בבידוד. במסגרת הניסיון של המדינה לעודד התחסנות, עובד שלא התחסן ויהיה חייב בבידוד, יהיה זכאי ל- 75% מהשיפוי, לעומת עובד שהתחסן.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הורים מחוסנים שילדיהם חייבים בבידוד יהיו זכאים להסדר ויקבלו 'דמי בידוד'. ההטבה תינתן גם רטרואקטיבית, החל מינואר 2021, להורים שילדיהם היו בבידוד, ומעסיקים יוכלו להגיש בקשות לשיפוי עבור הורים מחוסנים גם עבור התקופה הרטרואקטיביות, למשך 90 ימים מכניסת החוק לתוקף.
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "המתווה החדש נותן וודאות לא רק להורים מחסונים שנאלצו להשאר עם ילדיהם המבודדים, אלא גם לעסקים כך שמבטיח שלא יפגעו מכניסת עובדיהם לבידוד. נמשיך למצוא פתרונות נקודתיים עבור אותם אנשים עובדים ועסקים שנפגעים בעקבות המשך מגבלות הקורונה".
- 3.שלמה 11/07/2021 22:56הגב לתגובה זודוברמן
- 2.שמוליק 11/07/2021 20:00הגב לתגובה זומתי אי פעם שמו ילדים בבידוד כפוי? בפוליו לא היה כזה דבר. ולא בחצבת ולא בRSV. אז למה לעשות את זה בגלל מחלה שבלי בדיקה לא יודעים שיש אותה? ושגם היא חולפת תוך שבוע.
- 1.ליברמן שיקר לבוחריו כשאמר שהוא נגד כפיה (ל"ת)אזרח מאוכזב 11/07/2021 18:27הגב לתגובה זו
- שימי מורדוך 25/07/2021 12:08הגב לתגובה זואיפה אלי אבידר פתאום מנמנם מהשפעת החיסון כנראה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
